אם תשאלו את סמיון יעקובוביץ', תומס בוניהרד ובני מאיר מה הם אוהבים יותר מכל, הם ודאי יענו: "את הצבא". למרות פער הגילאים הניכר בין השלושה, מדובר בשלושה בני אדם עם לא מעט קווים מקבילים ביניהם. יש כאלה שיקראו להם פטריוטים, יש כאלה שיקראו להם ציוניים, יש כאלה שיקראו להם אוהבי הארץ ויש כאלה שיקראו להם פראיירים. מה שבטוח הוא שלמרות האהבה העיוורת שלהם לצבא והרצון העז לתרום לו בכל מחיר, הם בעלי סיפורים אנושיים מרתקים. כי בסוף היום, הצבא - כמו כל גוף - הוא הפרטים המכילים אותו. והפרטים המכילים אותו הם בני אדם עם סיפורים מרתקים. Nfc ליקט שלושה סיפורים אנושיים מעניינים. הראשון, סיפורו של סמיון יעקובוביץ', אחד המילואימניקים המבוגרים ביותר שנלחמו במלחמה ולא חש כי חטף התקף לב במהלכה. השני הוא סיפורו של סרן בני מאיר, אשר העדיף חיילים קשי-יום בגבעתי מאשר יחידה מובחרת. השלישי, סיפורו של תומס בוניהרד, חייל בודד אשר עלה מהונגריה לישראל בגיל 28 ולפני מספר ימים סיים מסע כומתה של גולני.