בימים אלה, בזמן שאתם פורסים עוד חתיכת קרפצ'ו טרייה על פרוסת לחם מחמצת שיצא חם חם מהתנור, או סתם עמלים להנאתכם על צלחת חומוס בחומוסיה הקרובה למקום מגוריכם כדאי שתתענגו על כל ביס. נצלו היטב כל תא בבלוטות הטעם שלכם, כי ייתכן מאוד שאלה הולכים להיות הביסים האחרונים שתזכו לטעום במקום, כי בימים אלה ענף המסעדנות נלחם על חייו, פשוטו כמשמעו.
לאחרונה פסק בית המשפט העליון פסק דין עקרוני, כי על מעסיקים לשלם היטל של 20% גם על מבקשי מקלט בעלי רישיון שהייה זמני — כפי שהם נדרשים במקרה של "
עובדים זרים" (מכוח חוק הבראת הכלכלה). הדיון התקיים עקב שומות מס רטרואקטיביות של מאות מיליוני שקלים אשר הוציאו ברשות המיסים לעסקים רבים שהעסיקו מבקשי מקלט בעלי רישיון שהייה זמני בשש השנים האחרונות, כן קראתם נכון, רטרואקטיבית עד שש שנים לאחור. זה כמובן לא נגמר כאן, תשלום זה מתווסף להפרשה בגובה 16% ממשכורת העובד, שהמעסיקים מחויבים להעביר לקרן פיקדון. המשמעות היא הכבדת העלויות על מעסיקים בענפים שחלקם ממילא מתקשים, ונאלצים להישען במידה רבה על כוח עבודה של יוצאי אריתריאה וסודן.
המשבר הגיע עד למשכן הכנסת ובדיון שהתקיים השבוע ביוזמתה של חברת הכנסת מירב בן ארי (כולנו) הופיעו נציגי הענפים אשר יסבלו באופן מידי, שלא לומר קטלני מהפסיקה- המסעדנות, הניקיון, הסיעוד ובתי האבות ועוד.
בואו כדי לסבר את האוזן נדבר במספרים (לא להיבהל ולהקליק למאמר הבא, זה יהיה קצר וממש חשוב): מסעדן העסיק עובד זר אחד, שהרוויח (נניח) 8000 שקל בחודש, המסעדן הזה צריך עכשיו לשלם מס חדש, בשווי 76,800 שקלים. ככה, בין לילה, ואם הוא העסיק ארבעה? כפי שמקובל ברבות מהמסעדות (שניים במשמרת), יתכתב נא וישלם 300,000 ש"ח. בניגוד למה שמקובל לחשוב, ענף המסעדנות הוא איננו ענף של מיליונרים, למעשה זה ענף של פייטרים שנלחמים יום יום על הקיום. 90% מהמסעדות נסגרות אחרי שנה, בהמשך 80% נסגרות אחרי חמש שנים, והרווחים מהמחזורים נעים בדרך כלל סביב 8%. כלומר גם מסעדן אחראי ונבון, שבנה תוכנית עסקית מסודרת, נדרש פתאום להוצאה של מאות אלפי שקלים. מעטים בעלי העסקים שיכולים להתמודד עם הוצאה לא צפויה כזו. גם ענף הסיעוד ובתי האבות בבעיה, בענף מועסקים כ-3000 בעלי מעמד תושבות לא ברור.
כנשיא לשכת המסחר המייצג את המעסיקים אינני נכנס כלל לשאלה האם זה בסדר או לא בסדר להעסיק עובד זר. העניין הוא שהמסעדות ושאר העסקים שהעסיקו עובדים כחוק, ועכשיו הן נדרשות לשלם מיסים בשיעורים אסטרונומיים. יבוא הקורא האינטליגנט וישאל בצדק: "מה הם לא ידעו?", אז זהו שלא, הם לא ממש ידעו כיוון שהחוק היה אפרורי ומעומעם. נחשולי מהגרי העבודה והפליטים מארצות העימות באפריקה שמילאו את רחובות דרום תל אביב העמידו במשך תקופה ארוכה את מקבלי ההחלטות ורשויות האכיפה בפני מבוכה. לא ידעו איך להתמודד עם התופעה היחסית חדשה. מנגד החברה הישראלית לא ממש ששה לעבוד בעבודות כפיים קשות אלה (שטיפת כלים, ניקיון, סיעוד, חדרנות וכד') מה שיצר קרקע נוחה שהניחה את דעתם של כל הצדדים במשך שנים. עד שלפתע פתאום נזכרו ברשויות המס כי על המעסיקים לשלם גם את ההיטלים האלה. ומכאן המהומה שהכניסה ענפים שלמים לסחרור.
אינני קורא חלילה תיגר על החוק ושופטיו. חוק הוא חוק, אבל כאן מדובר בתחום שבמשך שנים היה תחום באפור והלא ברור גם למחוקקים ולרשויות המס עצמם. ההשלכות מקיומו רטרואקטיבית יפגעו בענפים שלמים וגם במעגלי העבודה והכלכלה הרחבים היוצאים ומשיקים להם. במעגל הראשון כאמור בעלי המסעדות עצמם, אבל גם הסועדים יפגעו כי תשלום המיסים יתגלגלו אל התפריטים. מחירים גבוהים יפגעו לכולנו בכיס. אז תגידו ניחא, נאכל פחות בחוץ. טעות בידכם, מסעדה שתיסגר תמנע עבודה משרשרת שלמה של תעסוקה. עם סגירתה יסבלו גם כל ספקיה - ספקי חומרי הגלם, נותני השירותים, המכבסות, החברה שנותנת שירותי עריכת מוזיקה ועוד רבים.
מה תרוויח המדינה ואזרחיה אם עכשיו היא תקבל את הכספים שממילא היו לגביהם סימני שאלה כל השנים אם ממחר ייסגרו ארגונים שלא יעבירו יותר אגורה שחוקה לקופת המדינה? צריך להפעיל גם היגיון בריא, בצדק טען נציג אחד הארגונים במהלך הדיון שלא יעלה על הדעת שיש פה כל כך הרבה עברייני מס. הרי מדובר בחשיפה של כלל הארגונים במיליארד וחצי שקל.
אני קורא למקבלי ההחלטות, חברי הכנסת, גורמי המיסוי והאכיפה להתעשת, לשבת על המדוכה ולמצוא פתרון יצירתי והוגן שלא יגדע את מטה לחמם של רבים וטובים בישראל-חברינו בעלי העסקים ואנשי ענפי התיירות והסיעוד. עדיין לא מאוחר, והדבר יביא ברכה לכלל המשק הישראלי.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
