70 שנה להפצצת מרחביה מן האוויר

בתקופת מלחמת העצמאות הותקף קיבוץ מרחביה, בעמק יזרעאל 4 פעמים על-ידי מטוסי אויב. בהפצצות אלה קיפחו חייהם שלושה מאנשי הקיבוץ ובהם צילקה מן רעייתו של משה מן מבכירי מפקדי ההגנה.

בתקופת מלחמת העצמאות הפציצו מטוסי צבאות ערב, ישובים שונים ברחבי הארץ. ההפצצות מהאוויר בוצעו גם על-ידי מטוסי דקוטה מצריים וגם על-ידי מפציצים עירקיים וגם מטוסים סוריים נטלו חלק בהפצצות. חיל-האוויר הישראלי (אז כונה בעיתונות חיל-האוויר העברי) היה בחיתוליו, לא הייתה עליונות אווירית, ומטוסי חיל-האוויר של צבאות ערב הפציצו למעשה מתי ואיפה שרצו, לעתים בתיאום בניהן. "טייסת הגליל" נדדה בין יבניאל ורמת-דוד ומנתה מספר מטוסים קלים שבמקרים רבים היו מושבתים מחוסר חלקים ותאונות.

אחד מהישובים שהופצצו בתש"ח היה הקיבוץ מרחביה, מראשוני הקיבוצים של "השומר הצעיר" בעמק יזרעאל. סיפור הפצצת מטוסי האויב את קיבוץ מרחביה בתש"ח לא ידוע לרבים ואף תושבים לא מעטים בקיבוץ זה איתם שוחחתי, לא שמעו מעודם על התקפות אלה. על כן ראיתי לראוי ונכון לאזכר אירוע זה שהוא פרק היסטורי בתולדות מרחביה ולהרחיב אודותיו.

התקפות מרחביה מן האוויר

לדברי צביה מארכיון קיבוץ מרחביה, הותקף קיבוץ מרחביה מהאוויר בתש"ח 4 פעמים. ההתקפה הראשונה על קיבוץ מרחביה התרחשה בבוקרו של יום ראשון 30 במאי 1948, כשבועיים לאחר הכרזת המדינה. מטוס אויב עירקי הגיח מכיוון מזרח חג מעל הקיבוץ בגובה לא רב והטיל פצצות מגובה נמוך יחסית, על מבנים ומרכז הקיבוץ. עם תחילת ההפצצות חשה חברת הקיבוץ צילקה מן שעבדה בבית הילדים בקיבוץ אל חניכיה בכיתה שבמרכז הקיבוץ ובדרך, ליד מבנה אבן ב"חצר הגדולה" בקיבוץ, נפגעה קשה מרסיסי הפצצת המטוס ומתה במקום.

מארכיון קיבוץ מרחביה נמסר לי כי באזור "החצר הגדולה" במרחביה עדין נותר סימן מהרסיס שפגע בצילקה והילדים הציבו לידו את תמונתה. צילקה הייתה ידועה במסירותה לילדים בעלת גישה טבעית לכל ילד, ונערצת על-ידי רבים מהילדים והוריהם. היא נולדה בעיירה סכודניצה שבגליציה בינואר 1907 בתם של שלמה ולאה רוזן. ב-1929 עלתה לארץ ישראל, לקיבוץ מרחביה. היא נישאה למשה מן חבר קיבוץ מרחביה, מבכירי "ההגנה" ובקיבוץ נולדו שלושת ילדיהם: יורם, יהודה ונחום. צילקה עבדה בקיבוץ תחילה כפועלת ברפת וכתופרת, ומאז 1941 עבדה בבית הילדים. בת 41 הייתה במותה. הובאה למנוחות בבית העלמין במרחביה. הותירה אחריה בעל -משה מן ושלושה ילדים.

הרוג נוסף בהתקפת המטוס על מרחביה היה חנן גונטר פפינגסט חבר הקיבוץ. עם השמע רעש ההפצצה נטל את סוסתו וחיפש מחסה עבורה אולם נפגע על-ידי רסיס. באתר הזיכרון לחללי פעולות איבה נכתב כי חנן "נדרס למוות על-ידי הסוסים המשתוללים מאימת הפגזים".

חנן נולד בברלין, גרמניה בשנת 1925, בן יחיד להוריו. נמלט עמם בנעוריו לאיטליה, ושם חיה המשפחה באחד הכפרים בתנאי מצוקה. לאחר מלחמת העולם היגרו הוריו לארצות הברית, וחנן עלה לישראל כחבר תנועת "השומר הצעיר". הוא נקלט במסגרת חברת הנוער "חותרים" והוכשר לחיי קיבוץ בקיבוץ מרחביה, שם עסק בחצרנות ובעבודות חקלאיות שונות.

חנן נודע כבחור שקט ונחבא אל הכלים. הוא מיעט להתקשר עם אנשים והעדיף להתמקד בעבודת האדמה, בגננות ובחצרנות. למרות נטייתו להתבודד, סובביו חיבבו אותו בזכות חריצותו ומסירותו בביצוע המטלות השונות. הוא נודע בשל תמימותו וטוב לבו, שהתבטאו בעיקר בעבודותיו עם ילדי הקיבוץ, דאגתו לטבע ולבעלי החיים שבמשק. בשלב מסוים, עלה בידיו לחדש את הקשר עם הוריו, והוא שמר על התכתבות עמם עד יום מותו. חנן היה בן 23 במותו. הותיר הורים. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין במרחביה.

התקפות מטוס נוספות על מרחביה

חלפו פחות משבועיים מאז ההתקפה הראשונה בתש"ח של מטוסי אויב וקיבוץ מרחביה הותקף שוב על-ידי מטוס אויב. היה זה ביום רביעי 9 ביוני 1948. בהתקפה זו נהרג דוד מייזלר שהיה מורה ומחנך במוסד החינוכי בקיבוץ. הוא הרים את ראשו מתוך החפירה לאחר מעבר מפציץ אויב ונהרג מרסיסי ההפגזה.

דוד מייזלר בנם של סויבל ואליהו מייזלר נולד בראש השנה תרע"ט בעיר פולנאה בווהלין. בהיותו בן שלוש עברו הוריו לעיר דובנא. שם למד ב"חדר" ובגימנסיה פולנית. בהמשך הצטרף ל"השומר הצעיר" והיה בו למדריך, ואחר-כך היה פעיל גם ב"החלוץ". בשנת 1939 עלה ארצה והשתלם בבית-המדרש למורים בירושלים. משהוסמך כמורה, נשלח לשמש בהוראה בקיבוץ מרחביה. בשנת 1945 השתלם באוניברסיטה העברית. כחבר ה"הגנה" מילא את תפקידו במלחמת-העצמאות בשמירה על הילדים. הובא למנוחות בבית העלמין של קיבוץ מרחביה הותיר את אשתו נורית ופעוט בן שנתיים יואש שמו.

כעבור חודש ביום ראשון 11 ביולי 1948 הותקף שוב קיבוץ מרחביה על-ידי מטוסי אויב אולם הפעם לא היו נפגעים בנפש. וכך מדווח על האירוע עיתון על המשמר בידיעה המתפרסמת בגיליונו מיום 12 ביולי 1948 "עם גמר ההפוגה וחידוש הקרבות בארץ החלו מפציצי האויב להטריד שוב את יישובי העמק. אתמול (11 ביולי 1948 א.א) הופיעו אווירוני האויב מעל מרחביה ועפולה שלוש פעמים נגרם נזק ניכר למספר מכונות חקלאיות. איש לא נפגע".

מה חיפשו מטוסי האויב במרחביה?

חוקר ההיסטוריה נדב מן, מציין כי היו אלו מטוסים עירקים בכל ההפצצות על מרחביה בתש"ח וכי העירקים כנראה ידעו שבקיבוץ מרחביה נמצאת מפקדה חשובה של "ההגנה". ואכן, במרכז הקיבוץ שכנה מפקדת ההגנה בראשה עמד משה מן (מונטג) חבר הקיבוץ שהיה מפקד הצפון (כינויו הצבאי היה "לבנוני"). המפקדה כללה מספר צריפים ומחסן נשק ובהם תוכננו ונוהלו מבצעי ההגנה.

נדב מוסיף: "מה שהעירקים לא ידעו שבחודש אפריל 1948 קיבל משה מן פקודה להקים את חטיבת גולני כאשר מטה החטיבה עבר למושבה יבנאל. ב-30 למאי 1948 נעשתה גיחת הפצצה על מרחביה. בהפצצה זו נהרגה צילקה מן, אשתו של משה מן. משה מן שהיה עסוק באותם ימים לשקם ולהכין את יישובי עמק הירדן לאחר נסיגת הצבא הסורי מצמח לעתיד לבוא, העביר לאחר מות אשתו צילקה את הפיקוד לסגנו (נחום שפיגל) גולן שנהיה למפקד החטיבה והוא שב הביתה למרחביה לטפל בשלושת ילדיו".