חזית חשופה ומופקרת <br>

שליט רמאללה מחמוד עבאס הצדיק את המרצחים מבצעי השואה בטענה, שהקורבנות עשקו את כספי העמים שאירחו אותם, עלילה אנטישמית ידועה. הדברים האלה חמורים מהכחשת שואה גרידא, כי עבאס מדבר כאן בשפת המשמידים עצמם. באותו הנאום התקדם אבו-מאזן עוד צעד, מן הנאציזם הגרמני ההיסטורי אל הנאציזם הפלשתיני העכשווי, בהשמיעו שני עיקרי אמונה מתוך ה'אני מאמין' של האישיות הפוליטית והאידיאולוגית הפלשתינית, אותו הגולם שנברא למטרה אחת בלבד, להשמיד את מפעל התחייה הציוני ולבוא תחתיו.

אלף: אין עם יהודי. היהודים של הזמן הזה הם צאצאי הכוזרים ואספסוף אחר, שברי עמים, והם זרים לארץ הזאת. הם אינם עם, כי אם דת בלבד ולדתות אין מדינות.

בית: "העם הפלשתיני", כלומר הם בעצמם, הוא הצאצא האמתי של העם היהודי ההיסטורי, וגם צאצא כל העמים הקדמונים האחרים - פלישתים, יבוסים, כנענים. הזרים המתחזים כבני העם היהודי גזלו מן העם הפלשתיני את מולדתו ההיסטורית בשליחות האימפרייליזם המערבי.

כדי להעמיד שתי הנחות הזויות כאלה, הם נאלצו להתגבר על כמה אבסורדים. למשל - כיצד יכולים "הפלשתינים" להיות גם צאצאי הפלישתים הקדמונים שהיו בני הגזע ה-ארי וגם בניו של ישמעאל, שהיה כמובן שמי? ואיך ייתכן לראות בדוד וגלית יחד את אביהם מולידם? ואם ישו הנוצרי היהודי היה "גיבור פלשתיני", האם פלשתינים צלבו אותו? ומי חיבר את התלמוד הירושלמי - פלשתינים?

בין היתר בגלל אבסורדים כאלה אנחנו מזלזלים באידיאולוגיה הפלשתינית, ואולי גם מתוך התנשאות. כך זלזלו בשעתו באידיאולוגיה הנאצית - בתורת הגזע, בחזרה אל העולם הפרימיטיבי של האלילים הנורדים, אל 'וולהלה' ו'דמדומי האלים' - והנה הגרמנים, 'אומת המשוררים וההוגים', בלעו את השטויות האלה, ובשמן השמידו למעלה מ-50 מיליון בני אדם, ואת אחינו ואחיותינו בראשם. הצורר יוזף גבלס הזהיר בשעתו: 'היום אתם צוחקים, מחר תבכו'. האם למדנו משהו?

היום באירופה הכביכול נאורה ובקמפוסים באמריקה שבהם מגדלים את האינטליגנציה העתידית - בולעים את סיפורי "אלף לילה" של הפלשתינים ומתייחסים אליהם ברצינות גמורה. למה? כי כמו שבתקופה ההיא צלב הקרס סיפק מוצא ופורקן לשנאת היהודים שהקיפה המונים, כך היום - הכפייה, מטפחת הראש הערבית, תופסת בחוצות פריז את מקומו של צלב-הקרס כסמל של שנאת היהודים וה'נרטיב' הפלשתיני, מופרך ומגוחך ככל שיהיה, גובר על האמת והצדק של היהודים. על כן - אין מקום לצחוק, יש להילחם בנאצים החדשים - עד חורמה.

המצאה רומית

היטלר יצא לקחת מן היהודים את חייהם, הנאצים הערבים מנסים לקחת מהם את זהותם הלאומית ואת זיקתם לארצם. על כל זאת תלמיד בבית ספר עברי לא ישמע דבר, וכנ"ל באוניברסיטאות ובשיח הכללי. "לא נאה" לאסטניסים שלנו לפגוע בשכן שמשתוקקים לחיות אתו בשלום על-ידי הצגת המטען הפוליטי-תרבותי שלו במערומיו: מפגר וילדותי. הנוער שלנו גם לא ישמע, שעד אשר באו הבריטים ב-1920 וקראו לארץ הזאת "פלשתין" אף ערבי כאן לא שמע על "פלשתין", וכי זו המצאה רומית מן המאה השנייה על שמו של עם שאז, לפני כמעט 1900 שנים, כבר לא היה קיים.

הס לנו מלומר, שבהצהרת בלפור ובמנדט הבריטי (1917, 1922) רק היהודים מופיעים כעם והערבים כ-"עדה" בלבד - מפני שבזמן ההוא הם בעצמם עוד לא המציאו את הבלוף הגאוני של היותם "עם פלשתיני". והנה, בעוד אנחנו מהלכים עמהם על בהונות הרגליים, הנוער שלהם והרחוב רוויים בתעמולה ארסית סטייל מחמוד עבאס וכוחות גדולים, ערביים ובינלאומיים, עמלים ללא הרף לשכנע את העולם שעם הפלשתינים הצדק. כי אנחנו השארנו את החזית הזאת פרוצה, והתוצאות בהתאם.

עוד זאת: מערכת החינוך שלנו, מוסדות ההשכלה הגבוהה וכל הכלים המעצבים דעת קהל, משתיקים את הקשר ההיסטורי בין התנועה הנאצית לתנועה הפלשתינית. "לא מתאים" לנו להזכיר, למשל, שאבי הפלשתיניות, חג' אמין אל חוסייני, "המופתי" הידוע לשמצה, לא היה רק טרוריסט ומרצח, אלא גם גנרל ב-ס.ס., תואר שהוענק לו אישית ע'י הימלר. במלחמה, האיש ניהל מפרוור ברלינאי את כל התעמולה הנאצית בערבית, הרכיב דיוויזיות של ס.ס., התערב אישית אצל היטלר למנוע הצלת ילדים יהודים, הכין את השמדת יהודי א'י. עד היום היטלר אהוד ביותר בעולם הערבי ובעיקר אצל "הפלשתינים". וגם זאת אין מספרים כאן, שגרמניה הנאצית מימנה בפועל את התהוות התנועה הפלשתינית עוד בשנות ה- 30.

במאבק הגורלי על התודעה העולמית - מי הצודק ב"סכסוך", מי הם הטובים ומי הרעים, הערבים הם היוזמים והתוקפים והם זוכים, פשוט מפני שהיהודים שותקים, ופרשת הממלכה הירדנית תוכיח. ניתן לטעון, שגם אם הפלשתינים המציאו את עצמם אך זה עתה, עדיין אין זה צודק שהיהודים ייקחו לעצמם את כל הארץ ולהם לא תהיה מדינה. התשובה על השגה זאת היא, כמובן, שעוד בשנת 1922 חילקו הבריטים (צ'רצ'יל !) את הארץ, גרעו "מהבית הלאומי היהודי" שלושה רבעים - מנהר הירדן עד גבול עירק - ומסרו לערבים. תחילה, לטובת האמירות ההאשמית של עבר הירדן ואח"כ - הממלכה "הירדנית".

עד היום, 80% מאוכלוסיית ירדן מגדירים עצמם כ"פלשתינים". אם כן, מדוע אינם קוראים לארצם 'פלשתין'? וממה נפשך: אם בית המלוכה ההאשמי מבטא את הגדרתם העצמית, הרי שכבר יש לפלשתינים מדינה והופעתם כעשוקי מולדת שקרית כמו כל הנרטיב שלהם. ואם המלוכה הזאת אינה מבטאת את זהותם הלאומית, מדוע אינם תובעים הגדרה עצמית? את הטיעון האלמנטרי הזה ישראל אינה משמיעה, לא לעצמה ולא בשער האומות, כדי שלא להרגיז את המלך, שאמנם מצטרף תמיד לכל 'עליהום' ערבי נגדנו כמו כולם, אבל מקיים אתנו יחסים מתחת לשולחן. תמורת זאת וויתרנו על זכות ההגנה העצמית גם בקטע החיוני הזה של המלחמה על הצדק שלנו.

המאמר לא תם, ויושלם בקרוב.