כלבים שוטים על גבול הרצועה

איך ניתן לעצור את ניסיון הפלישה ההמונית של השבאב החמאסי מרצועת עזה לישראל - זו הדילמה המעסיקה כיום את ההנהגה הביטחונית, ונראה כי הפתרונות של ירי באש חיה לבלימת נהר ההמונים אינם הולמים את המציאות, בעיקר נוכח העתירה לבג"ץ של "הצדיקים" הישראלים המנסים בכל מאודם לייצר פתרון משפטי לבעיה. תנא דמסייע הצליחו אלה לגייס לטובתם את ירון לונדון בתוכניתו הטלוויזיונית.

לכאורה אין צודק מן הפלשתינים אשר נכשלו עד כה בכל מלחמותיהם לחזור אל חיק "המולדת" שממנה גורשו, והם מוכנים להקריב את נשמתם נוכח האש הישראלית בטענה שלא גרמו כל פגע. נראה כי אנו נתונים בעיצומה של מלחמה שאין מענה עליה, אבל אולי הראש היהודי מסוגל להמציא לנו פטנטים לחיסול הפגע. את אחד הפתרונות האפשריים הזכיר בבידוח הדעת האלוף מיל גרשון הכהן שסיפר בתוכנית בלגלוג קל על הפתרון הביולוגי שהוצע כבר לפני שנים: שיגור רבבות דבורים לעבר הפולשים כדי שינוסו משדה המערכה מחשש שייעקצו. אבל ב"שיטת לחימה" זו קיימים חסרונות כי אין דרך לומר לדבורים לאן לעופף ואת מי לעקוץ. לכן עוסקים מומחי תורת הלחימה הישראלית בגיבוש דרכי קרב יעילות יותר. למשל: שיגור נחילי צפעונים כדי שיכישו את המבקשים את נפשנו בעודם בעמדות התכוננות. ומפני אלה בוודאי ינוסו הפלשתינים כמנוסת האיש מפני הארי.

שונאי ישראל

אבל בפועל קיימים פתרונות טובים יותר שאיש לא יוכל לטעון כנגד הצידוק מלהשתמש בהם. למשל זריעת שדות מוקשים על אם הדרך בואכה ישראל. כל מי שינסה לעבור, בזדון או במקרה, יתפוצץ ואיש לא יוכל לטעון כי יד ישראל הייתה בו. את המוקשים אפשר לזרוע בחשאי, בשעות הלילה, לאורך הגבול, בדרך אל ישראל וגם בנתיב ממנה בחזרה לרצועה, כדי שצה"ל יוכל לטעון שאין זו אשמתו שמישהו דרך על מוקש ועלה בעמוד אש השמימה, ניתן לפזר מעל הרצועה אלפי עלונים בנוסח "ראה הוזהרת" כדי להגביר את הפחד שיאחז במתנכלים לנו להורגנו.

ניתוח פסיקות בג"ץ עד היום מראה כי צה"ל פועל על-פי החוק כדי לשמור על ביטחון המדינה ותושביה ןלכן מעניין מה יהיה לראות מה יחליטו שופטי בג"ץ כאשר יישבו לדון בעתירה. האם השופטים המכובדים יתנו יד לשונאי ישראל ויצדיקו את ניסיונות הפלישה כדי לערער את הסדר הציבורי בישראל, או שידחו את הטיעונים וישלחו לכל הרוחות את העותרים בשם "הצדק הטהור" ויתירו לחיילי צה"ל לירות בפולשים כבכלבים שוטים, למען יראו וייראו.