מפלגה חברתית
מפלגת העבודה החליטה להניף דגל מדיני ביטחוני, כדי לנסות להרים את עצמה מהקרשים וּלהפיל את ביבי. אלא שהצהרות לחוד וּרשימות לחוד.
עובדה היא שהנבחרת שהציגה התנועה בפריימריז מעמידה את
איציק שמולי וּ
סתיו שפיר בראשות הרשימה (אחרי גבאי), כשהשניים התברגו לכנסת בזכות המחאה החברתית, ואם כך ממוקמים כחכ"ים חברתיים. גם השניים האחרים אחריהם, חברי הכנסת הוותיקים שלי יחמוביץ' ו
עמיר פרץ, עם כל הכבוד, הרקורד הפרלמנטרי שלהם הוא בעיקר חברתי.
אם כך במה הייחוד של המפלגה הקורסת? יש להם מתחרים טובים בדמות ח"כ אורלי אביקסיס ו
משה כחלון. אז למה שיבחרו דווקא בהם?
כחלון: מצג שווא
האם שר האוצר, משה כחלון, אינו יודע שאי-אפשר לעבוד על כל הציבור כל הזמן? לפחות כך נראה בעצם העובדה שהפך את משרד האוצר מתחילת הקדנציה שלו כשַר לקמפיין בחירות ענק (איך לא, על חשבון הקופה הציבורית), כאילו שמדובר במשרד פרטי שלו ('כחלון נטו', 'כחלון משפחה' זוכרים?) במהלך הקמפיין לא הפסיק לזרוע חול בעיני הציבור על 'הישגיו'. כל האמצעים היו כשרים לכך - החל משילוט חוצות, דרך פרסומות שער בעיתונוּת ועד שלל ראיונות לתקשורת וּמסיבות עיתונאים.
אכן, בהתאם להודעתו כחלון שינה את כללי המשחק: גרם לגירעון תקציבי ענק חסר תקדים, שהציבור עוד ישלם עליו בריבית דריבית, בתוכנית 'מחיר למשתכן'. הוא מכר דירות להשקעה, ובניגוד לכל הבטחותיו הגרנדיוזיות במצע הבחירות מחירי הדירות הגבוהים אינם בהישג יד, יש ירידה בהתחלות הבנייה ועוד.
אז איך זה שכבוד השר חושב שהציבור יאמין לו בתוכנית הבלתי ריאלית תקציבית של חינוך לגיל הרך במימון ממשלתי? צר לי הציבור האינטליגנטי לְמוּד האכזבות לא קונה עוד את מצגי השווא של השר. עיין ערך סקרים בלתי מחמיאים, המצביעים על תנועת 'כולנו', שבקושי מגרדת את אחוז החסימה.
טבריה: נוע לא תנוע
שמתם לב? הציבור בטבריה, למרות רון קובי, הצביע ברגליים. כפי שפורסם, למרות רון קובי, אין ביקוש לאוטובוסים בשבת הקרובה, שנותרו מיותמים, והתחבורה הציבורית בעיר הקודש טבריה נוע לא תנוע. מר רון, תחפש לך יוזמות מבורכות יותר לשרת את הציבור היקר שומר המסורת. כפייה מוניציפלית כבר אמרנו?
