בפסגת סינגפור פרסמו דונלד טראמפ וקים ג'ונג-און הצהרה בת 400 מילה על כוונותיהם הטובות. בפסגת הנוי יצטרך טראמפ יותר מכך כדי לטעון שהיא הצליחה – סבור פורצ'ן. הפרשנים מצפים להתחייבות פרטנית של קוריאה הצפונית לעצור את התוכנית הגרעינית שלה, כולל תאריכים ואמצעים לוודא שהיא עומדת בהתחייבויותיה, ואילו טראמפ חייב להימנע מלתת בתמורה משהו משמעותי.

בראש "רשימת הקניות" של טראמפ צריכה לעמוד הכרזה של קוריאה הצפונית ובה מידע מלא על הארסנל הגרעיני שלה, שעד כה הוא עניין להערכות ולניחושים. בלא הצהרה כזאת, אין ערך להבטחות לפרק את אותו ארסנל. יש גם המצפים שהיא תסכים להגביל את העשרת האורניום והפלוטוניום, ושתרשה לפקחים לבדוק את דיווחיה.

פרשנים אחרים ישמחו אם טראמפ וקים יסכימו על משמעות המונח "פירוז מנשק גרעיני", המצוי במרכזו של העימות הממושך בין שתי המדינות. לדעת ארה"ב, פירושו הוא התחייבות של קוריאה הצפונית לוותר על כל הנשק הגרעיני שבידיה. הקוריאנים טוענים שעליו לחול גם על ארה"ב, כגון הוצאת מפציצים אסטרטגיים מהאי גואם ממנו ניתן לתקוף את קוריאה הצפונית, ולא לכלול את קוריאה הדרומית במטרייה הגרעינית האמריקנית. הסכמה על משמעות המושג תבטיח לכל הפחות שהשתיים מדברות על אותו הדבר.

התחייבויות על הנייר הן דבר אחד; כפייה על שני הצדדים לעמוד בלוחות זמנים למילוי הבטחותיהם היא דבר אחר. עמדתה של ארה"ב בשאלה באיזה קצב על המו"מ להתקדם איננה אחידה, וקים מעולם לא אמר מה הציפיות שלו בנושא. לאחר סינגפור אמר שר החוץ, מייק פומפאו, כי הפירוז צריך להסתיים עד תום הקדנציה הראשונה של טראמפ. ואילו טראמפ עצמו אמר לאחרונה, כי כל עוד קים ממשיך את הפסקת הניסויים – לא אכפת לו כמה זמן יימשך התהליך.

קוריאה הצפונית רוצה שהעסק ייגרר כמה שיותר זמן, מתוך הנחה שכך תלך ותישחק התמיכה הבינלאומית בלחץ האמריקני עליה. אבל מבחינתה של וושינגטון, קביעת אבני דרך תסייע למו"מ להתקדם, ועל טראמפ לשאוף להסכמה שתקבע במדויק מה אמור להתרחש בארבעת-שישת החודשים הבאים.

רבים העריכו לפני הפסגה, כי טראמפ וקים יחתמו על הצהרה ולפיה הם שואפים לסיים רשמית את מלחמת קוריאה, אשר הסתיימה ב-1953 בהפסקת אש, ויודיעו על פתיחת משרדי אינטרסים הדדיים. עם זאת, יש הטוענים שטראמפ לא יקבל דבר בתמורה להצהרה שכזאת, ואפילו בתמורה להסגת חלק מ-28,500 החיילים האמריקנים המוצבים בקוריאה הדרומית. מומחים מסכימים, כי קים יראה כהישג הכרזה על שלום – במיוחד אם יקבל אותה בלי לתת בתמורה משהו ממשי.