הרפורמה של חופשות בית-הספר

בהנחה שתורכב בשבוע הבא ממשלה, אין ספק שאחד הדברים המרכזיים שהיא הולכת לעסוק בהם הוא נושא המשילות. אפשר להזדהות עם חלק מהרפורמות שיועלו, ואפשר גם להתנגד, אך דבר אחד ניתן לומר עליהן: הן לא תשפרנה את איכות חייו של האזרח הממוצע. סבא שלי המנוח היה אומר: "העבודה זה חיינו, אבל לא בשבילנו".

אך כדי שהורים יוכלו לעבוד כמו שצריך מבלי לדאוג לסידור עבור ילדיהם הרכים, הגיע הזמן לעשות רפורמה בלוח החופשות הישראלי.

הרקע לרפורמה

בניגוד לרוב מדינות העולם, בישראל יש לא-מעט ימי חופש לתלמידים ולמורים. הבעיה היא שחלק מימי החופשים אינם חופפים בין ימי העבודה של ההורים לחופשה של התלמידים, ואז נאלצים מרבית ההורים למצוא סידור לילדיהם הרכים.

נכון להיום, אין הסכמה בין ארגוני המורים, ארגוני הגננות, ומשרד החינוך על קיומו של מתווה מוסכם לקביעת לוח החופשות בישראל.

הפתרונות שהוצגו בעבר לפתרון הסוגיה

בשנת 2012 הציע שר החינוך דאז גדעון סער ששנת הלימודים תחל ב-27 באוגוסט, והימים שנלקחו מהחופש הגדול יתווספו לחגי תשרי (כך שלתלמידים יהיה חופש מיום כיפור עד אחרי סוכות).

הרב שי פירון הציע להקים בבתי-הספר סדרה של פעילויות פנאי שיעשירו את התלמידים בחגים חנוכה ופסח, שבהם אין חפיפה מוחלטת בין ימי החופש של ההורים לימי החופש של התלמידים (מי שיישם תוכנית חשובה זו היה שר החינוך הנוכחי נפתלי בנט).

אבל תוכנית זו מהווה מעין פתרון חלקית, היות שהיא מיועדת לתלמידי כיתות א'-ג', והיא לא פותרת את הבעיה הקיימת עם שאר תלמידי בית-הספר היסודי. נשאלת השאלה: מה צריך לעשות כדי לפתור בעיה כאובה זו?

הפתרון המוצע לבעיה זו

1. צריך לבטל כליל את שלושת ימי האסרו-חג, ולהפוך אותם לימי לימוד רגילים.

2. לבטל את החופשה בל"ג בעומר, ולהפוך אותו ליום של פעילות העשרה.

3. לקצר את חופשת הפסח כך שהיא תתחיל שלושה ימים לפני ליל-הסדר ותסתיים עם תום החג השני.

4. להתחיל את החופש הגדול בסוף חודש יולי ולהתחיל את שנת הלימודים עם תום חופשת סוכות (זאת במידה והחגים חלים בחודש ספטמבר).

חשוב לציין כי כדי ליישם רעיונות מהפכניים אלו צריך לשלם יותר למורים ולגננות מכסף שיבוא ככל הנראה מהעלאת מיסים או מקיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה, אך יש לי תחושה שגם הממשלה הנוכחית לא תגלה נחישות לטפל בנושא כאוב זה כפי שהיא רוצה להחיל את פסקת ההתגברות על בית המשפט העליון.