השימוש של המשטר האירני במנגנון הדיפלומטי הראשי שלו, משרד החוץ, למימון ארגון טרור - חיזבאללה, המוכר ככזה (כולו, או הזרוע הצבאית שלו) ברוב מדינות המערב - מציב את משרד החוץ בשורה אחת עם שורה של מנגנונים וכלים שכוחות קודס במשמרות המהפכה מסתייעים בהם לאורך השנים כדי לממן את חיזבאללה, מיליציות שיעיות עירקיות ואחרות, וכן ארגוני טרור סוניים המשרתים את אירן.

מנגנונים אלו כוללים בנקים שונים, כגון בנק צאדראת, בנק מלי ובנק אנצאר, חברות תעופה אירניות כגון מאהאן אייר ופארס קשם אייר, וקרנות צדקה שונות כגון מוסד השהיד, הקרן לסיוע ע"ש האמאם חומייני והוועדה האירנית לשיקום לבנון. גופים אלו נכללו לאורך השנים ברשימת הסנקציות האמריקניות, משום ששימשו את כוחות קודס במשמרות המהפכה כדי לממן את ארגון הטרור חיזבאללה, שמוגדר בחוק האמריקני כ-Foreign Terrorist Organization.

המעורבות הישירה של משרד החוץ האירני בקידום התקפות טרור ופעילות חתרנית ברחבי העולם, ידועה זה מכבר. על-פי הרשויות האמריקניות, חוסין שיח' אל-איסלאם, ששימש כסגן שר החוץ בשנים 1997-1981, היה אחראי על הצבות כוח אדם בשגרירויות אירן, וכך שיבץ אנשי משמרות המהפכה בשגרירויות באירופה, אסיה ואפריקה. בספטמבר 1987 חשף ה-CIA את קיומה של מחלקה 210 במשרד החוץ, שהייתה מרכז מבצעים ראשי שמתאם את פעילותם של אנשי מודיעין אירנים בחו"ל, ופעמים רבות מעבירה הנחיות לאנשי המודיעין האירנים בנוגע לביצוע פיגועי טרור.

פעולות באירופה וקשר עם חיזבאללה

מסע הטרור שאירן מנהלת בשנים האחרונות ברחבי אירופה, הוא דוגמה מוחשית לשילוב של משרד החוץ בתשתית הטרור האירנית. הרשויות בגרמניה חשפו, כי, אסדאללה אסדי, שניהל את ניסיון הפיגוע ביוני 2018 בכנס מפלגת האופוזיציה האירנית מוג'אהדין ח'לק בפריז (שבו השתתף עורך דינו של נשיא ארה"ב טראמפ, רודי ג'וליאני), היה רשום כדיפלומט בשגרירות האירנית בווינה מאז 2014, אך למעשה שירת כאיש המודיעין האירני (MOIS) ותפקידו היה לערוך מעקב אחרי קבוצות אופוזיציה אירניות. אסדי נעצר בגרמניה והוסגר לממשלת בלגיה, לאחר שלפי החשד העביר בלוקסמבורג לידי זוג אירנים-בלגים מכשיר שהוסתרו בו 500 גרם חומר נפץ.

ב-2018 גירשה אלבניה את השגריר האירני ודיפלומט נוסף בשגרירות האירנית, לאחר שלטענתה היו מעורבים בתכנון פיגוע במהלך משחק של נבחרת הכדורגל של ישראל באלבניה. בנוסף, מוחסן רבאני מילא תפקיד מפתח בפיגוע בבניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס ב-1994, בעת היותו נספח התרבות בשגרירות האירנית בארגנטינה.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הצביע לאחרונה על מעורבות משרד החוץ האירני במימון חיזבאללה. לאור מעשי העבר של המשרד בקידום טרור וחתרנות ברחבי העולם, הקשר הישיר בינו לחיזבאללה מתבהר ביתר שאת. הקשר הזה אינו מפתיע. כפי שהודה עלי אכבר האשמי רפסנג'אני, לשעבר מספר שתיים בהיררכיית המשטר האירני, איוש משרת השגריר עצמה בלבנון (כמו גם במדינות מפתח אחרות ובהן אפגניסטן, עירק, תימן וסוריה) נקבע בתיאום עם משמרות המהפכה ולאחר הסכמה מצידם. חוסין שיח' אל-איסלאם חשף, כי כאשר שימש כסגן שר החוץ, נהג להיפגש בקביעות עם רמטכ"ל חיזבאללה, עמאד מורנייה, בביקוריו באירן.

פגישות של מוחמד זריף עם חסן נסראללה מאז מינויו לתפקיד שר החוץ ב-2013 מקבלות משמעות נוספת. קרוב לוודאי שפגישות אלו כללו גם את הממד הפיננסי ביחסי אירן-חיזבאללה. חשוב להדגיש שלפי ה-CIA, נסראללה עצמו היה מעורב ישירות בפיגועי טרור רבים של ארגונו, כולל פיגועי חטיפת בני ערובה וחטיפת מטוסים עוד בטרם מונה למזכ"ל. מכאן שההפרדה בין הזרוע הפוליטית לזרוע הצבאית בחיזבאללה, שכמה ממדינות העולם ממשיכות לקיים, היא שגויה, ופגישותיו של זריף עם נסראללה קשורות באופן ישיר לפעילות הטרור של הארגון.

דרושים עיצומים אמריקניים

קשר ישיר אפשרי נוסף בין משרד החוץ האירני לטרור שמפעיל חיזבאללה התבטא בביקורו של זריף בקברו של עמאד מורנייה, ראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, ב-2014. נראה שהביקור שיקף למעשה ניסיון להשתתף בקרדיט האירני על פעילות הטרור של חיזבאללה, לאור חלקו של משרד החוץ במימונה.

לאחרונה חשפה התקשורת הבריטית את סיפורם של ארבעה מתקנים הסודיים בפאתי לונדון, שבהם הטמין חיזבאללה חומר נפץ מסוג אמוניום חנקתי. קיומם של המפעלים הללו נחשף על-ידי המוסד ב-2015 והובא לידיעת ממשלת בריטניה חודשים ספורים לאחר עסקת הגרעין בסתיו 2015, אך זו בחרה שלא לחשוף את המידע בפני הפרלמנט (שדן באותה עת על הגדרת הזרוע הפוליטית של חיזבאללה כארגון טרור) והציבור בבריטניה, בין היתר כדי שלא לפגוע בתמיכה בעסקת הגרעין. עולה אפוא שבמקביל לדיונים שקיים צוות המו"מ האירני (בראשות זריף עצמו) עם נציגי ה-P5+1 בווינה, שהביאו לעסקת הגרעין, מימן משרד החוץ האירני חלק מהחתרנות והטרור של חיזבאללה באירופה.

לאור מעורבותו הישירה של משרד החוץ האירני במימון חיזבאללה, ראוי להכלילו ברשימת העיצומים האמריקניים. אישים אירנים ולבנונים שהשתייכו למנגנון הפיננסי שהעביר את הכספים מאירן לחיזבאללה, כבר הושמו תחת עיצומים. כך נעשה לקצין בכיר במשמרות המהפכה, רזא מוסוי, ולמוחמד ג'עפר קציר, בכיר חיזבאללה המופקד על העברת הסיוע הפיננסי מכוחות קודס לחיזבאללה ועל העברת האמל"ח מסוריה ללבנון.

להזהיר את הדמוקרטים

אין די באמירה אחת; על ממשלת ישראל להתניע מסע הסברה נמרץ נגד משרד החוץ האירני וזריף. קמפיין הסברה כזה צריך לחתור להשיג שתי מטרות. ראשית, עליו לקעקע לזריף וליתר בכירי משרד החוץ האירני את תדמית הדיפלומטים המכובדים שבה הם מתהדרים. יש להבהיר לדעת הקהל באירופה את הסיוע הפיננסי הישיר שזריף ואנשיו מגישים לחיזבאללה, המהווה איום ישיר על הביטחון הלאומי של אירופה. מסע הטרור של חיזבאללה באירופה כלל את הפיגוע בבורגס ב-2012 שבו נהרגו חמישה תיירים ישראלים ונהג אוטובוס מקומי.

בשבע השנים האחרונות נחשפה בהדרגה פעילות אינטנסיבית של חיזבאללה ברחבי אירופה, שכללה הקמת תאי טרור לטובת ביצוע פיגועים נגד אינטרסים ישראלים ביבשת, פעילות נמרצת של הלבנות הון, גיוס כספים וסוכנים, סחר בסמים ובאמל"ח ועוד. לפי משרד האוצר האמריקני, מבצעי חיזבאללה באירופה מנוהלים על-ידי כמה מפקדים ופעילים בכירים בארגון. לפיכך, מומלץ שישראל תעמיק את השיח המדיני והציבורי במדינות מפתח באירופה, בנושא השותפות של משרד החוץ האירני במימון חלק מפעילות הטרור האינטנסיבית של חיזבאללה ביבשת.

היעד השני של מסע ההסברה נגד משרד החוץ האירני צריך להיות הזירה הפוליטית בארה"ב, בדגש על המחנה הדמוקרטי שמתכוון להחזיר את ארה"ב לעסקת הגרעין אם ינצח בבחירות לנשיאות בנובמבר 2020. ישראל צריכה להדגיש את הקשר ההדוק בין עסקת הגרעין לתקציב האירני לחיזבאללה, שגדל פי ארבעה מאז הסכם הגרעין ל-800 מיליון דולר בשנה, וקוצץ לאחרונה בשל הסנקציות האמריקניות נגד אירן.

חיזבאללה מתכנן לא רק לפגוע באינטרסים אמריקניים ברחבי המזה"ת, אלא גם לזעזע את היציבות ברחבי ארה"ב, בהינתן הוראה ממפקד כוחות קודס במשמרות המהפכה, קאסם סולימאני. האסטרטגיה הזו נחשפה ב-2017 עם מעצרם של עלי כוראני וסאמר אל-דבק על-ידי ה-FBI. כוראני, אזרח אמריקני ממוצא לבנוני, גויס ב-2002 על-ידי יחידת מבצעי חו"ל של חיזבאללה בראשות טלאל חמיה (יחידה 910), והונחה לאסוף מודיעין על אודות יעדים אפשריים לפיגוע באדמת ארה"ב, ובהם שדה התעופה קנדי (בדגש על סידורי האבטחה והביטחון), מתקנים של ה-FBI ושל השירות החשאי של ארה"ב במנהטן, ומחסן נשק של צבא ארה"ב. הוא אסף את המודיעין כפי שהתבקש באמצעות המכשיר הנייד שלו, והעביר את הסרטונים לידי חיזבאללה. כוראני גם ערך רשימה של אישים ישראלים שיכולים להוות מטרה לפיגועי התנקשות של חיזבאללה. סאמר אל-דבק, בעל אזרחות לבנונית-אמריקנית, גויס ליחידה 910 בחיזבאללה בשלהי 2007 או תחילת 2008 ואיתר עבור חיזבאללה מטרות לפיגועי טרור אפשריים ברחבי ניו-יורק.

חיזבאללה, שלפי רישומי ה-FBI אחראי להרג אזרחים וחיילים אמריקנים יותר מכל ארגון טרור אחר פרט לאל-קאעידה, משמש סכנה ממשית לביטחון בארה"ב. מומלץ, לפיכך, שממשלת ישראל תדגיש בפני הדמוקרטים בארה"ב, שחזרה לעסקת הגרעין תמנף את היכולת האירנית לתקצב ביתר שאת, בין היתר באמצעות משרד החוץ האירני, פעילות טרור וחתרנות מצד חיזבאללה בשטח ארה"ב.