הבית הלבן ובכירי הקונגרס הגיעו הלילה (יום ג', 23.7.19) להסכם על מסגרת התקציב הפדרלי לשנתיים הקרובות. על-פי ההסכם, תקרת ההוצאות תועלה ב-320 מיליארד דולר והממשל יוכל להמשיך ליטול הלוואות. הוא ימנע משבר פיננסי, אך גם יגדיל עוד יותר את הגרעון האמריקני.

אם הקונגרס והנשיא דונלד טראמפ יאשרו רשמית את ההסכם המפורט שטרם גובש, מסביר ניו-יורק טיימס, הוא ימנע חדלות פרעון אפשרית של הממשל בסתיו הקרוב וקיצוץ אוטומטי בהוצאות בשנה הבאה. הוא יוצר בהירות לגבי הוצאות הממשל עד סוף כהונתו הנוכחית של טראמפ ומונע את הפיכת התקציב לנושא פוליטי בשנת הבחירות ואת הסכנה של שיתוק הממשל בשנה זו.

על עקרונות ההסכם סיכמו שר האוצר, סטיב מנוחין, והיו"ר הדמוקרטית של בית הנבחרים, ננסי פלוסי. הוא זכה לברכתו של מנהיג הרוב הרפובליקני בסנאט, מיץ' מקונל. הצדדים מקווים להציג לקונגרס את ההסכם המפורט לפני הפגרה בחודש הבא. בדרך ייתכנו מהמורות וחילוקי דעות, למשל על-רקע דרישתו של טראמפ לתקצב את החומה בגבול מקסיקו – לה מתנגדים בתוקף הדמוקרטים.

לדברי הטיימס, ההסכם מלמד שהקונגרס – אשר בעבר שם דגש על משמעת פיסקלית – שוב אינו מייחס לכך חשיבות. הגרעון התקציבי של הממשל הפדרלי מתקרב לטריליון דולר בשנה – וכעת כאמור הוא יגדל עוד יותר. על-פי ההסכם, יגדלו הן ההוצאות הצבאיות (כפי שרצה טראמפ) והן ההוצאות האזרחיות (כפי שרצתה פלוסי), ובמקביל יהיה קיצוץ של 77.4 מיליארד דולר בסעיפים אחרים (הבית הלבן תכנן קיצוץ של 150 מיליארד דולר).

משמעותו של ההסכם היא שימת קץ ל"חוק הפיקוח על התקציב", אותו יזמו הרפובליקנים בשנת 2011 ואשר עליו חתם הנשיא ברק אובמה באותה שנה. חוק זה נחשב להישג מרכזי של הרפובליקנים בעידן אובמה, ומטרתו הייתה להוביל לקיצוץ הדרגתי בגרעון הממשל על-ידי קביעת תקרה להוצאותיו. אולם מאז 2014 הועלו שוב ושוב תקרות אלו בהסכמות נקודתיות, וכעת נקבע שהחוק לא יוארך כאשר יפקע בשנת 2021.

החוב הפדרלי עומד כיום על 22 טריליון דולר, מתוכם 2 טריליון דולר שנוצרו בשנתיים הראשונות לכהונת טראמפ. שנת התקציב האמריקנית מתחילה ב-1 באוקטובר, ובשנה הנוכחית הצטבר גרעון של 747 מיליארד דולר בעשרת החודשים הראשונים – עלייה של 23% לעומת השנה הקודמת וקצב של 900 מיליארד דולר בשנה. זאת, למרות הצמיחה המתמשכת של הכלכלה האמריקנית, האמורה להגדיל את הכנסות המדינה ממיסים ולהצריך פחות השקעות ממשלתיות בתמריצים פיסקליים. הגרעון צפוי לגדול עוד יותר בשל הזדקנותה של האוכלוסייה האמריקנית, חוסר היכולת לקצץ בתקציב והעלויות של רפורמת המס המקיפה שאישר טראמפ אשתקד.