חכמי הדורות הניחו לפנינו תבנית של ראש השנה כיום דין אוניברסלי. האדם באשר הוא אדם נברא בראש השנה, זה היה היום תחילת מעשי ילודי אישה באשר הם שם, לטוב ולמוטב, זה יום עליו אומר מחזור תפילת ימים נוראים "כי זכר כל היצור לפניך בא". על בית דין שלמעלה אמרו אבות התובנה היהודית שהורישו לנו "ועל המדינות בו יאמר איזו לחרב ואיזו לשלום איזו לרעב, ואיזו לשובע, ובריות בו יפקדו להזכירם לחיים ולמות, מי יחיה ומי ימות". לא שגוזרים למעלה איזו מדינות עתידות למשול בחרב ואיזו מהן תבורכנה בשלום, אלא איזו מהן נקראת לדין על ששלפה חרב ואיזו מהן על בחרה להרבות שלום, לא מי עתיד למות ברעב אלא מי הומת ברעב, מי יחיה כי יצא זכאי בדין, ומי ימות כי הביא על העולם את הרעה שרק בני האדגם יכולים להביא אלה על אלה.
אני יושב בשורות המתפללים בבית הכנסת שלנו, ניגוני התפילה רוויי הנוסח המלודי של ימים שצברו ישראל בכל ארצותיהם בנושאם תפילה של הרהורים על שהיה ושל תקווה על שיהיה, נושאים אותי אל ביתי, אל פרקים בסיפור חיי בשנה הננעלת ובכלל, אל עירי, אל ארצי אל עמי. מופלא הניגונים הספוגים ערגה יהודית עתיקת יומין נושאים אותי גם אל
העולם הזה הרחב בו פורחים פרחי הגן היהודי הקטן, ובניגון היהודי אני שומע גם את הערגה לטובה ולברכה שצריכה לבא על כל העולם כולו. ביהודית אני חש את התפילה האוניברסלית, את החרדה שמא קוצר הרוח של מדינות בעולם מרבות עליו איומים, שמא העומדים בראש מולכים על-פי מצוות ארצי ראשונה, ארצי קודמת, ארצי היא המודד, ארצי היא העתיד, וכל העולם כולו מתמלא חשש שמא אם לי ייאמר בכל מדינה ומדינה "מדינתי תחילה" אמחץ עם עלובי החיים המושלים על צפי הדיבר "האדם באשר הוא אדם תחילה".
והניגונים, שעלו אלינו מארבע כנפות הפזורה היהודית בשעה שחיינו היו תלויים לנו מנגד על ששימרנו את ניגון חיינו בני חורין בשביה, ממתנגנים בבית הכנסת שלי בארצי החופשיה, הריבונית, ומלווה את תפילותינו לשלום העולם כולו.
יש בניגון גם תקווה גדולה גם חרדה. הניגון זוכר שכל אימת שבעולם גברו היצרים עד שבני אדם נסחפו לעלות על חומות זולתן והלבינו את תרבות השלטון השקול והמדוד וסגדו לשלטון הרואה בכל אחר כזר, כפולש, כבא במרמה לקחת כתר ושרביט - היו בני עמי ראשונים לשאת על גבם את צלקות רצועות העגל שאדונים הזויים מצליפים על נתינים נחותים. אני רוצה שלום בעולם, בין מדינות, בין הממונים על התנהלות המבטיחה את בריאותה של הפלנטה ארץ בניגון יהודי. שומר נפשי מתפלל מתוך גרוני כשאני קורא במחזור "כי זכר כל היצור לפניך בא". בשלום העולם יהיה לנו שלום, בקוצר רוח, נדרש לישועה.
שנה טובה על ישראל, ועל המדינות בהן יאמר איזו לחרב חלילה, ואיזה לשלום אם תדבקנה להביאנו.
על השגחה פרטית ואשמה - מה לומדים התחזית האסטרולוגית על משה ובת פרעה ומיוסף מוקיר בת? 
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
