הקופה של פרץ (2)

משהו רע מתרחש במפלגת העבודה, בימים אלה. מתברר, כי זו מנהלת מגעים ליטול הלוואות חדשות, בהיקף של מיליוני ש"ח, למרות שברור שאין ביכולתה לפרוע את ההתחייבויות הקיימות, וכל שכן להחזיר את ההלוואות החדשות - אם יילקחו בסופו של דבר.

ההתנהלות המוזרה מתנהלת בכמה ערוצים: ערוץ א' - פנייה לכנסת ישראל כדי לפרוס תשלומים; וערוץ ב', שהוא-הוא העניין החדש אותו אנו חושפים כאן - פניית הנהלת המפלגה לבנקים הגדולים, כדי שיזרימו מיליוני שקלים נוספים. מי שנוטל בכך חלק פעיל הוא "הגזבר המשפחתי", פרדי כהן. בשל הנסיבות שנוצרו, והחשש מהסתבכות, החלה כבר הנטישה: דורון אלחנני, החבר בוועדת הכספים, הודיע על התפטרותו. חברים נוספים, ובהם אמנון נויבך ומירון דרוקר, עומדים על רגליהם האחוריות כדי למנוע קבלת הלוואות שלא ניתן יהיה לשלמן.

המצב המוזר אליו נקלעה מפלגת העבודה, נגרם, למרבה הפרדוכס, דווקא בשל "ההתחדשות" והבחירות לראשות העבודה, בהן זכה ח"כ עמיר פרץ. הסיבוכים הכספיים גברו באחרונה, עקב ההוצאות אליהן נדרשה העבודה כדי "לנקות" את המיפקד הבלתי תקין שהתנהל, שבו התגלו עשרות אלפי קולות מזוייפים. נזכיר, כי המשטרה ממשיכה גם בימים אלה (לאט, לאט) את החקירה נגד מחנהו של עמיר פרץ, בחשד לזיופים במיפקד. כדי לטהר את המפלגה מאותם זיופים, נאלץ מזכ"ל העבודה, ח"כ איתן כבל, להשקיע סכומי כסף גבוהים, מה שדרדר עוד יותר את מצבה הכספי/כלכלי של העבודה. כבל פעל לטהר את המיפקד, על-אף הקשיים בהם נתקל.

ממסמכים שהגיעו לידי עולה עד כמה המצב חמור. באחד המסמכים שכתב שמעון ז'לונקה, מנהל אגף הכספים, הוא קובע כי המצב הכספי הקשה נגרם בעקבות ההוצאות בפרויקט "בדק בית" (בדיקת המיפקד), והצורך להכין מימון לבחירות המקדימות ליו"ר המפלגה.

באותו מסמך מציין ז'ילונקה כי בשל מצבה הרעוע, מתקשה המפלגה לקבל הלוואות חדשות. "בשלב הראשון פנינו אל בנק דיסקונט אך כל פניותינו הושבו ריקם. הוחלט לפנות אל בנק לאומי בהצעה כי הנכס שברחוב אלחריזי 9 בירושלים ישועבד לבנק וכמו כן יועברו אל הבנק, מדי חודש, 200 אלף ש"ח מכספי המימון המתקבלים מהכנסת. בתמורה לנ"ל ביקשנו מהבנק כי יאשר אשראי בסך של 6 מיליון ש"ח, כאשר 2 מיליון ש"ח יהיו מסגרת מאושרת ואילו יתרת הסכום (4 מיליון ש"ח) תתקבל בגרייס לשנה ולאחר מכן ייפרע הסכום של 4 מיליון ש"ח על-פני 24 חודשים". במסמך מוסיף ז'ילונקה לפרט, כי בנק לאומי אישר 5 מיליון ש"ח, מזה 1.5 מיליון ש"ח רק עד יום 24.2.06 ואילו את היתרה בסך 3.5 מיליון ש"ח, "אישר כהלוואה בגרייס של שלושה חודשים בלבד ולא שנה כפי שביקשנו ולאחר שלושה חודשים תיפרע ההלוואה ב- 24 תשלומים שווים".

מנהל אגף הכספים מעלה תחזית קודרת ביותר לגבי הצפוי במפלגה, וציין "שאם מספר המנדטים של מפלגת העבודה לא יעלה באופן דרסטי לאחר הבחירות לכנסת ה- 17, תיקלע המפלגה למשבר תזרימי קשה ביותר". ז'ילונקה מציין במכתבו, כי "נקודת האיזון לכיסוי גרעון כזה הינה כעשרה מנדטים נוספים על אלה שמצויים בידי המפלגה כיום". היינו: רק אם המפלגה תקבל לפחות 31 מנדטים (ובזכותם תקבל מימון גבוה יותר), היא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה.

מכתבו של ז'ילונקה שוגר אל בכירי המפלגה, ובהם אל יושב-ראש ועדת הכספים של המפלגה, למזכ"ל איתן כבל, לגזבר המפלגה, משה כהן, ולחברי ועדת הכספים. מספר דיונים כבר התקיימו בוועדת הכספים, ובכולם הובעה מצד חלק מהחברים התנגדות לנטילת ההלוואה. מי שמוביל את ההתנגדות הם בעיקר אמנון נויבך ומירון דרוקר. ולא בכדי: שניהם אנשי עסקים ידועים בתחומם, והם מבינים היטב: נטילת הלוואות כאשר ברור שאין יכולת פרעון, כמוהה כקבלת כספים במירמה.

ח"כ איתן כבל אמר בתגובה: "לא אני ולא עמיר פרץ הביאו את המפלגה למצב הזה. זה שאנחנו קצרים בכסף ואנחנו מצויים בשבר כספי, זה אינו סוד. בכל זאת, צריך להמשיך ולחיות. וצריך להוביל מערכות ומפלגה שתוכל לפעול. אני צריך להתמודד על המציאות הקשה הזו". כבל הדגיש, כי הוא פועל בשקיפות גדולה: "אין שום התחייבות שאנחנו מוכנים לתת, שהבנק לא מוכן לקבלה. הגענו איתם להסכמה. התקציב שלנו הוא תקציב שעומד על 21 מנדטים. אני מאמין שנקבל יותר". כבל אישר כי דורון אלחנני אכן התפטר, והוא העמיד את עצמו לסייע למפלגה בכל עת שייתבקש.