לאחר שנים רבות של עמל ועשייה בבניין היישובים ולאחר למעלה משנה של הפגנות ומחאות נגד הפינוי המתוכנן ושיחות חיזוק ואמונה על הקשר החי בין העם לארצו, מצא עצמו חלק גדול מן הציבור האמוני מול שוקת שבורה.

היקר לו נדרס בנחישות על-ידי בולדוזרים שנשלחו על-ידי ממשלה כה שנואה עליו העומדת בהנהגת המדינה שאותה הוא אוהב. אצל חלק מציבור הכיפות הסרוגות הפך היחס למדינה מאהבה ליחס אמביוולנטי. מממטרה וערך חשוב הפכה ישראל לאמצעי ומכשיר, אצל חלקים בציבור הדתי-לאומי. הרב אבינר ממשיך להניף את הדגל ביתר שאת, ומקפיד להחזיק בקו הממלכתי.

המראות הקשים בפינוי רק היקשו על תחושות הנפש. לפני הפינוי הבטיח הרב אבינר, שהנזק הנפשי שייגרם למפנים חמור שבעתיים מזה של המפונים, משום שהמפונים הינם אנשי אמונה, ובעלי יכולת התמודדות עם משברים. השבר הגדול בהריסת יישובים פורחים והפיכתם לעפר הוביל לשאלת השאלות: למה?

ש: היכן התוצאות של כל התפילות, התהלים ומסירות הנפש?
ת: אל תעשה תפילתך קבע (מסכת ברכות) – לומר שהקב"ה חייב למלא בקשתך – אלא תחנונים. ואל תמסור את הנפש על-דעת נס (רש"י על הפסוק ונקדשתי בתוך בני ישראל).

ש: רב גדול אמר בשבועות האחרונים שלא תהיה הינתקות. קצת קשה לי להבין איך זה מסתדר עם המציאות.
ת: אני לא שמעתי. גם לי לא מובן. אך אם אמר – אולי כוונתו היתה לחזק את המאבק.

ש: הציבור זקוק לשמוע את דברי הרבנים, כיון שמרגישים בגידה והשפלה, ושומעים כל היום רק את דברי התקשורת.
ת: צודק. אך כיון שלא נותנים להם מקום בתקשורת עליך לפנות אליהם.

ש: זו תורה וזו שכרה?! ראשית צמיחת גאולתנו?!
ת: יש דין ויש דיין, אבל לא במהרה.

ש: הייתי מציע לשנות את התפילה לשלום המדינה, ובמקום "ושלח אורך ואמיתך לראשיה שריה ויועציה", לומר: "סלק ממשלת זדון והקם משלה של אמונה" וכדומה.
ת: אין לשנות נוסחים. לכן עדיף שתוסיף את הנוסח שלך בסוף. אך יותר טוב לא לשנות כלום, כי עתה זו הממשלה שלנו. לכן יש להתפלל שהשם ישלח לה אור ואמת, כדי שלא תעשה שטויות, וממילא זה כולל את הפיכתה מממשלת זדון לממשלת אמת.

ש: לא מאמין: לא לבג"צ, לא לממשלה, לא למשטרה. איך אשלח את בני לצבא?
ת: ראש הממשלה גירש אותנו מגוש-קטיף ומצפון השומרון. אל תתן לו לגרשנו מהצבא. אדרבה אנו נראה לו שזה הצבא של כולנו.

ש: ראיתי מחזות נוראים. כיצד להתחזק?
ת: ארץ-ישראל נקנית בייסורים, אך כך היא נקנית ממש.

ש: אני די מיואש מלנסות לעצור את ההינתקות. אני בגוש שבוע. אני מנסה, אבל זה נראה אבוד, כיצד להתחזק ולהתעודד?
ת: קח דוגמה מתושבי הגוש שנמצאים שם עשרים שנה ומחזיקים מעמד. אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם – לא יתייאש מן הרחמים. אם הקדוש-ברוך-הוא יחליט לעשות נס – עלינו להיות פה, כדי שיהיה מי שיקבל אותו. וגם בדרך הטבע – יש תקוה.

ש: מצב רוחי ירוד ואני מתחיל להישבר, כיון שאין תזוזה במאבק.
ת: אנו עושים את חובתנו, וד' יעשה הטוב בעיניו.

ש: הכח ממש נגמר לי. זה לחיות מלילה ללילה, אולי כדאי שאשב בבית ואלמד תורה?
ת: כן, כי עיקר המאבק הוא רוחני, והוא ארוך.

ש: מה זה מועיל לרדת דרומה בשלב זה? במיוחד שהמאבק הוא הרבה יותר עמוק וארוך?
ת: הכי טוב ללמוד תורה. שני בדרגה: לעסוק ב"פנים אל פנים" (מפגשי הסברה – ע.י.), כי ביסודו זה מאבק רוחני.

ש: אם אשאר בגוש יהיה לי משבר נפשי קשה. האם להישאר?
ת: אם יש סיכון נפשי – סע.

ש: מאיפה שואבים עידוד במשברים?
ת: ממה שנשאר ולא נשבר.

ש: אני לא מצליח להתרכז בלימוד תורה.
ת: זה בגלל שאתה אבל.

ש: הגירוש פער בי סדק עמוק. האם מותר לי לעשות דבר קיצוני שיפגע רק בי?
ת: ריבוי לימוד תורה קיצוני.

ש: אני נער בן 17. איזה ספר עלי למוד לאור המצב?
ת: "מסילת ישרים" וב"חובות הלבבות" שער הביטחון ושער הכניעה.

ש: שמעתי בשם מקובלים שצריך שבירה לפני הופעת האור. אולי ההנהגה העליונה מכינה לנו אור גדול – הופעת משיח צדקנו?
ת: יש להיזהר מאוד מכל מיני נבואות שאחר כך מביאות לאכזבה. על כל פנים – זה תלוי בעמלנו.

אחרי הפינוי נשאל הרב אבינר באשר לסיוע למפונים, ועל הצעדות הבלתי חוקיות אל עבר צפון השומרון.

ש: האם מותר לעזור לפרק חממות?
ת: מצוה גדולה לעזור להציל.

ש: האם כבנות שירות לאומי אנחנו יכולות לסייע למשפחות מגורשות בבתי מלון מטעם מנהלת סל"ע?
ת: מצוה גדולה, אך לא לומר שאתן מטעם סל"ע, כדי שיתנו בכן אמון.

ש: האם מותר להשתמש בכספי מעשר כספים לקניית ממתקים והפעלות לילדי הגוש המגורשים?
ת: ודאי.

ש: האם יש להצטרף לשיירה רגלית שיוצאת לכיוון חומש ושא נור?
ת: כן, אבל לא להסתכן בכניסה לכפרים ערבים, כי זוהי סכנת נפשות ממש.

על שמועה רעה יש על-פי ההלכה לברך "ברוך דיין האמת", ובחלק מן המקרים, כמו למשל פטירת קרוב משפחה יש לקרוע קריעה בדש הבגד. לשאלה הלכתית זו נדרש הרב אבינר, יחד עם שאלות הלכתיות כמו למשל האם השותפות בצער עם הציבור מצריכה הינזרות משמיעת מוזיקה או קיום יחסי מין.

ש: אם אני לא שם (בחבל עזה – ע.י.), האם אני צריך לקרוע?
ת: כן. לברך "דיין האמת" כעל בשורה רעה.

ש: האם לבצע 'קריעה' על ראיית המראות בטלוויזיה?
ת: כן, כעל בשורה רעה. ולברך "דיין האמת" בשם ומלכות.

ש: האם על ישוב יהודי שנחרב חייבים לקרוע ולברך "ברוך דין האמת"? על כל ישוב?
ת: פעם אחת על כולם, כי הכל חורבן אחד. לקרוע אולי לא חייבים, אך כך פסקו רבני הגוש. לברך "דיין האמת" חייבים כעל בשורה רעה.

ש: האם גם חייל שבא לפנות צריך לקרוע?
ת: כן, ומותר לקרוע במדי צה"ל כי הם ניתנו לו לשימושו, כולל שימוש זה על-פי הלכה, כך פסק הגר"ש גורן (הרב שלמה גורן שהיה הרב הראשי לצה"ל – ע.י.)

ש: קרעתי על חורבן גוש-קטיף. האם עלי להישאר עם חולצה זו מספר ימים?
ת: לא חייבים, כמו על שאר קרובים (הכוונה לאבל על קרובים שאינם מדרגה ראשונה – ע.י.). על אביו ואמו - קורע בצד שמאל (של הבגד – ע.י.) וצריך להישאר כך כל השבוע. אם מחליף בגד – שוב קורע כי המצוה להיראות קרוע. על שאר קרובים – קורע בצד ימין, ורשאי להחליף בגד, כי המצוה היא לקרוע.

ש: הצטרפתי לכמה חודשים עם משפחתי לחבל-קטיף. התגוררנו בבית של משרד השיכון וצרכנו מים וחשמל. האם עלינו לשלם?
ת: לא אתה בעל דברים בשאלות אלה, אלא מזכירות היישוב, כיון שהזמינה אותך. אך אם תרצה – תרום לקרן למען המגורשים.

ש: האם מותר לשמוע מוזיקה בימים אלו של גירוש?
ת: כל אחד כפי הרגשתו.

ש: האם ראוי לאדם שבימים אלו של גירוש יהודים יימנע מיחסי אישות?
ת: חשבון אישי של שני בני הזוג יחד.