מה ישראל רוצה ברצועת עזה? מה היא המדיניות שלה? לחסל את החמאס? לשמרו? לחבר מחדש את הרצועה לרשות הפלשתינית של אבו מאזן? לכבוש את הרצועה? ליצור דו-שיח מדיני עם החמאס שיביא לרגיעה ארוכת טווח? לדאוג למצב ההומאני של האוכלוסייה ברצועה, כך שבסופו של דבר תפנה נגד החמאס? להביא לכך שהרצועה תפורז מנשק או לפחות מרקטות? לקיים פחות או יותר את המצב הקיים? לתת לחמאס מכה חזקה שהכי הרבה תביא לשקט של מספר שנים כמו אחרי "צוק איתן"?
כל מה שהבאתי כאן לקוח מתוך שלל ההצעות שחזרו שעלו "בשוק" הפוליטי הישראלי, בניסוחים שונים. שכחתי שהייתה גם הצעה לכנס ועידה בינלאומית שתדאג לתת כסף לעזתים ולפרז את הרצועה. והייתה גם הצעה שצריך לחזק את אבו מאזן ועל גופות חללי צה"ל להגיש לו את הרצועה על מגש של כסף כשהיא "משוחררת" מהחמאס. אז היו תוכניות שבמרכזן הכלכלה כפתרון, היו כאלו שעוצמה צבאית חריפה היא הפתרון, והשילוב ביניהן.
אם ישנן כל כך הרבה הצעות, כנראה שהנושא אינו פשוט. אז לפחות בואו ונראה מה רוצה החמאס. ב-4 נובמבר נשא יחיא אלסינואר, מנהיג החמאס ברצועה, נאום פרוגרמטי בפני צעירים עזתים. הנאום וניתוחו מצויים באתר של מרכז המידע למודיעין וטרור. לדעתי זהו נאום המשקף בצורה הטובה ביותר מה הם יעדי החמאס הנוכחיים ולאן פניו. זאת תשתית ידע והבנה לכל מי שחושב להציע הצעות למדיניות.
ראשית, החמאס רואה עצמו כאחראי לאוכלוסייה ברצועה, וכאחראי למנוע משבר
הומניטרי וקריסת המערכות הציבוריות. זהו ההבדל המהותי בינו לבין הג'יהאד האיסלאמי, הנעדר כל אחריות. שנית, "ההסדרה" עומדת עכשיו בראש מעייניו. מה שהוא השיג עד עכשיו אינו מספק כי המשבר ההומניטרי הוא גדול. לכן האתגר של "שבירת המצור" הוא בעדיפות עליונה בצד המשך ההתעצמות הצבאית.
מאזן כוחות
שלישית, "עמנו הבליג רבות על המצור ואינו יכול יותר להבליג. הגיעו מים עד נפש... ואנו אומרים למנהיגי ישראל כי פתרון הבעיה ההומניטרית של עזה צריך להיות הסוגיה הראשונה במעלה על סדר יומם, משום שאם היא לא תהיה, התכוננו לדבר הגדול... הגיעו מים עד נפש. איננו יכולים להפגין יותר אורך רוח". כך אמר סינואר. כלומר, בא מנהיג החמאס ואומר: ישראל תפתחי יותר את כל המעברים, שהסחורות יציפו אותנו. נמל? שדה תעופה? הוא לא מפרט, וכנראה בכוונה.
אבל, וכאן בא אבל ענקי הממחיש את ליבת הבעיה עם החמאס. אומר מנהיג החמאס:" יש שתי דרכים לפתרון בעיית המצור: או שנסכים לויתורים אסטרטגיים בסוגיה הפלשתינית, או שניצור שינוי מהותי במאזן הכוחות עם ישראל ונאלץ אותה לשבור את המצור. אנחנו לא נבצע ויתורים אסטרטגיים".
אם לוקחים דברים אלו ומוסיפים אליהם את דבריו בנושא ההתעצמות הצבאית, שהיא עילת הקיום החמאסי, אנו מקבלים את המסר הסמכותי המופנה לכל ראש ממשלה שיהיה בישראל: אל תחשבו בישראל להשמיד את החמאס. זה יעלה לכם באבידות איומות ובערים חרבות. אלפי מארבים יחכו לחיילים שלכם, ואלפי טילי נ"ט לרכב המשוריין.
מה שאני רוצה עכשיו ממנהיגי ישראל, וזועק אליו: הקלו את המצור על הרצועה. אל תשלו עצמכם שעל-מנת להשיג הקלות אלו, אהיה מוכן לוותר על היכולות הצבאיות של החמאס. לא ולא. יתר על כן, וזאת הנקודה המהותית והמכוננת: גם כאשר "ישבר המצור", החמאס לא יוותר על עוצמותיו ולא יחדל מהתעצמות כמרכיב מרכזי בהתמודדות מול ישראל! לא אני אומר, מנהיג החמאס אומר! אז מה המדיניות שעל ישראל לנקוט? בעברית פשוטה: זה לא פשוט!
