חירות הכותבת וחירות היצירה

הרהורים על הספר

מעטים הספרים שנכתבו על חורבן בית שני, על שארית הפליטה שנשארה ביהודה החרבה. על חייהם של גולים רבים שהפכו מבני חורין לשבויי מלחמה, לעבדים. נערות יפות נמכרו בשוק עבדים, לבתי בושת מפוזרים ברומא ולבתי עשירים. כשקראתי את הספר חשבתי על תלמידיי הניגשים לבגרות בהיסטוריה על אותה תקופה. בכל ממלכה מנצחת או מפסידה היו סופרי מלך או קיסר שתיעדו על גבי מגילות קלף את החיים בצד האימפריה המנצחת לצד הממלכה הגוועת והנעלמת מדפי ההיסטוריה העולמית.

תלמידיי היו יכולים להיעזר בספר זה בקטעי מקור להבנת התקופה. הספר שכתבה יהודית כרמי, הוא רומן היסטורי מתקופת חורבן בית שני, המגולל סיפור חיים של נערה יהודייה, שבוית מלחמה שנמכרה לעבדות בארץ שניצחה במלחמה. נערות יהודיות משכילות נמכרו לאצילי רומא ושירתו בבתי עשירים. דרכי הגורל נסתרות, אדם יודע לעצב את גורלו דרך סקרנותו, דרך למידה עצמית להרחיב את ידיעותיו בצימאון גדול. סוחר עבדים בשם חמאדן רוכש אותה ולמעשה משפר את תנאי חייה. אשתו איידה מלמדת אותה אורחות נשים וסטיילינג, איך עליה לנהוג בבוא שעתה לעזוב את ביתה. היא מכשירה אותה לחיים בביתו של העשיר שיקנה אותה. מטפלת בה כבת ומעניקה לה ביטחון עצמי שאבד לה עם רצח אביה בכפר שגדלה בו ועם מות אמה בים.

וירגיליוס אירוס, רופא יווני מחפש מתורגמן שיסייע בעדו להבין את השפה היהודית של העבדים שרכש. חמדאן מציע לו את בשמת השבויה היהודייה כמתורגמנית. השניים מתאהבים בפגישה הראשונה. וירגליוס משלם עבורה מחיר יקר, אך לא מצטער לרגע. סיפור האהבה הזה מתפתח לאט ובטוח. ייחודו של הסיפור נוגע באופיים של בני האדם לעשות מעשים טובים, הענקת חרות מביאה להתפתחות שווה וערכית של הסובבים אותם. כאמור רומן היסטורי מבריק הנפרש על פני 65 שנים והנוגע ב"בית יהודי-לאומי" אחד וב"בית רומאי-לאומי" אחד בו מתגוררים שבוייה של יהודה. בצד הרומן הסוחף והמרתק מפוזרות בספר שגיאות הקלדה לשוניות רבות שבהגהה פשוטה היה אפשר להימנע מהן.

התבוללות ורצון לשרוד

בשעת משבר האמונה עומדת למבחן. היכן היה אלוהים כשחרב בית המקדש השני? היכן היה כשמאמיניו נטבחו, ושדותיהם ובתיהם נשרפו עד היסוד? מה עלה בגורל הילדים? מה עלה בגורל אוצרות בית המקדש? משבר באמונה נוצר כשהאמונה נסדקת.

העיר ירושלים בתקופת בית שני הייתה העיר הגדולה היחידה בארץ ישראל שהייתה בעלת אופי יהודי מובהק. בסביבותיה שכנו כפרים יהודים. ירושלים הייתה מרכז חיי הדת של כל היהודים, גם אלו ששהו בגולה, אשר נשאו עיניהם לירושלים ועלו לרגל אליה. היא היוותה כר פורה ליצירתיות דתית, ובתקופה זו עוצבה דמותה של הדת היהודית כפי שהיא מוכרת כיום. בה נחתם התנ"ך, ובה נוצרו ונאספו רוב המשניות. בספר הזה של כרמי, מתואר תהליך התבוללות דו-צדדי: נוכרים שהובאו מארצות שונות כעבדים ליהודה הכבושה התבוללו בדת האלילית שרומא האמינה בה. יהודים ששרדו את הזוועות ונמכרו בשוק עבדים ברומא לא שכחו את יהדותם והבינו שכדי לשרוד עליהם לנהוג כבני המקום. היו כאלה ששמרו על יהדותם ואמונתם בכל מצב.

במהלך תקופה זו התגיירו נוכרים רבים, הן כפרטים והן באופן מרוכז כעמים שלמים. נוסף על כך, בתקופה זו נזרע הזרע לדת הנוצרית. רמזים בולטים בספר על יהודי המטיף לדת חדשה בכפר בולינה, רק שיחה אישית נוקבת עם המטיף מזיזה אותו מעמדתו, אך האמונה החדשה פושטת בכל רומא ומכניעה את עבודת האלילים.

בשמת מבקשת מוירגיליוס ארוס לקנות עבדים חלשים ותשושים. אלה זוכים לטיפול אישי מסור של בני הבית והופכים לנאמנים לאדון שרכש אותם. כשהם מתחזקים מבחינה בריאותית הוא נותן להם את חרותם. הרצון לשרוד מחזק את האמונה היהודית בניכר והיא הופכת לממשית ומשמעותית. מאחורי כל גבר מצליח מסתתרת אישה. וירגליוס ארוס מתגייר והופך לגלעד בן ארי, הוא לומד יהודית ובשעות הפנאי שלו לומד תורה ומשניות. מבין שבשמת היא כל עולמו והוא מתחתן ומביא לעולם חמישה ילדים עמה. הדת היהודית חומלת על יתום, גר ואלמנה ומצוות הכנסת האורחים היא שם דבר ביהדות. כל אלה סוללים את האמונה והתקווה אל שבילי הלב.

משמעות הכותרת

כחומה בצורה היה וירגיליוס ארוס בזהותו הקודמת, ועתה כגלעד בן ארי, המתייוון שהתגייר, אישיות מלבבת, רופא במקצועו, פודה שבויים ומעניק להם חרות. "האדם הגדול אשר היה כחומת מגן להגן על אנשיו הדוויים, שהיה כחומה בצורה לנדכאים" (עמ' 685).

כחומה בצורה הייתה הזוגיות של בשמת וגלעד בן ארי "מעמודי התווך של הקהילה היהודית ברומא, שדאגו לפדות שבויים ולהביאם אל הכפר שבנו לתפארת, וחיו שניהם כחומה בצורה להגן על בני עמם" (עמ' 692).

כחומה בצורה הייתה אמונתם של היהודים שנשארו ביהודה השוממה, לאחר הכיבוש הרומאי. אמונתם של יהודי רומא הייתה כה חזקה שעוררה בשירתם נס אלוהי כנגד כל הסיכויים של יוחנן בן ארי ו"השירה האדירה נשמעה שוב מתוך שורות היהודים:

הללויה, הללויה בצלצלי שמע

הללויה, הללויה בצלצלי תרועה

כל הנשמה תהלל יה, הללויה הללויה

כל הנשמה תהלל יה, הללויה הללויה"(עמ' 548).

כחומה בצורה היה הבית שנשרף בכפר מהדרין ביהודה, אך השריפה לא השמידה את האמונה שהתחזקה בקרב השורדים. האמונה שרדה בשוק העבדים, במכירתם לכל דורש, גם כשאדון סולה הבעיר את כרמו של פריסליוס. החומה הבצורה שרדה והוכיחה שבעזרת אמונה וערבות הדדית עמוקה, האהבה היא עמוד האור של החומה הבצורה.

כחומה בצורה הייתה דרך החיים של האחים החורגים מנחם בן ארי ומרטינוס ריבה. קשר הדם הניע את מרטינוס להציל את אחיו ואת אחיינו. הוא הזהיר את אחיו, את אמו החורגת בשמת ואת אביו גלעד בן ארי. מרידות רבות היו ביהודה המצולקת.

בספרה של כרמי עולה מוטיב "הבגידה". יוחנן חושב שפריסליוס בגד בו כשלא רצה להצטרף למורדים בירושלים הנצורה ובחר צד. יוספוס פלביוס היה מפקד של מורדים צעירים בירושלים, שנלחם יחד עם לוחמיו בכובשים. בעוד לוחמיו נלחמו על חייהם גם הוא בחר צד והעדיף להתחנף לקיסרי רומי. הוא מתאמץ להראות שהרומאים ברובם הם עם שנוהג באדיבות עם העמים שחיים תחת שלטונם, במובן זה הספר משמש כשופר תעמולה לשושלת הפלבית שיוספוס ישב בחצרם ברומא והוא מרבה בשבחיו לקיסרים אספסיאנוס וטיטוס.

בעצם שמו של הספר "מלחמות היהודים ברומאים" ניכר שיוספוס מסתכל על המלחמה מנקודת מבט רומאית, שכן הרומאים נהגו לקרוא את מלחמותיהם על שם העמים שבהם נלחמו. המניע העיקרי לכתיבת הספר הוא הנצחת הסיפור ההרואי והמזעזע של חורבן יהודה, ירושלים והמקדש, והאסון הנורא שאירע לעם ישראל. הוא מראיין את וירגליוס ארוס, הלא הוא גלעד בן ארי הרופא שטיפל בעשרות פצועים רומאים במלחמה ביהודה. אפילו הציל את חייו של הקיסר אספסיאנוס. אין זכר לאיש שמסר את הפרטים החשובים האלה, אך בסיום הכתיבה הוא שולח את הספר בשני חלקיו לגלעד בן ארי.

הספר כתוב ביוונית. ההיבט היהודי ניכר בספרו בכך שהוא מבקש להראות שהיהודים הם עם שוחר שלום המעדיף להימנע מאלימות. את האחריות לפריצת המרד הוא תולה ב"קנאים", שאותם הוא מתאר כקבוצה קטנה וקיצונית שגררה את העם למרד חסר סיכוי ברומאים. מוטיב "הבגידה" עולה בספרה של כרמי ומציג את מציאות התקופה דרך מפגש הדמויות היווניות, הרומאיות, היהודיות שהצטלבה במקום חדש שחרב בעקבות מלחמה פנימית בין קיסר לנתיניו. חנופה היא דרך חיים של הישרדות, יהירות היא דרך נוספת של הישרדות. זה הכותב בחנופה וזה הנלחם על חייו בהיפודרום ומוכן למות על קידוש השם. הדרך נתונה, זו רק הבחירה האישית של הדמויות המאכלסות את 693 עמ' הספר הזה.

חירות הכותבת וחירות היצירה

מאה וששה פרקים מתארים את הדמויות, את המתח של חייהן מתוך מציאות כואבת ולא מתפשרת כגולים באימפריה הרומאית. הסביבה משתנה בהתאם לחיי הדמויות. ספרי ההיסטוריה לא ממש מספרים בפירוט רב על שוק שבויים, על סחר עבדים, ובספרה כרמי מרחיבה את ידיעותיו של הקורא בתיאור השבויים מיהודה: מזי רעב, כחושים, חלשים, חולים ותשושים. המסע בים לא היטיב עם רובם, חלקם מתו מצער, מרעב ומסבל רב ונזרקו אל הים.

כך קרה לאמה של בשמת. המידע הזה, מאוד חשוב, כי הוא עוסק בחיים של אנשים, בשייכות ובזהות משפחתית. אחד הנושאים העולים בספר הוא תחושת "התלישות", אין לי דת ואין לי שייכות אומר מרטינוס לאביו גלעד בן ארי. "אני עכשיו בן בלי דת, בלי ארץ ובלי משפחה" (עמ' 681). האמירה מזכירה משבר זהות שחווה אביו מולידו לפני חמישים וחמש שנים עת שב משדה הקרב וקיבל את בית דודו כמתנה על הצלת חיי הקיסר אספסיאנוס.

כרמי נתנה דרור בכתיבתה והשתמשה בחליפת מכתבים בין דמויות שונות שהגבירה את המתח ויצרה סקרנות גדולה בעיני הקורא, שלא יכול היה להניח את הספר מידיו. הרומן משתרע על פני ששים וחמש שנים, מתקופת חורבן בית שני-שבעים לספירה ועד לחורבן ביתר בשנת מאה שלושים וחמש לספירה.

מה סוד קסמו של הספר?

לסופרת יש שפה צבעונית ועשירה. היא מצליחה לשתול בתוך העלילה תפניות דרמטיות המגלות את חוזקן וחולשתן של הדמויות. הדיאלוגים ביניהן מניעות את העלילה ויוצרות קרבה והזדהות אל דמות זו או אחרת.

לכל דמות ניתנת הזדמנות לבחור איך תחיה את חייה. ככה אנו מתוודעים לפריסליה ההוללת וסוררת, ואל קאטו המאוהב נואשות ברחלי. מצבים של פחד וכעס מולידים קנאה ושנאה כמו בחיינו. הזכות ניתנה לבחור חיים בצנעה וענווה תוך הסתפקות במועט. בד-בבד תמיד יהיו יוצאי דופן, שיינטשו את הקיים ויחפשו דרך אחרת לחיות את חייהם מתוך שינוי ואולי מתוך צדקת אמונתם. הספר מומלץ לאוהבי ספר, למורים להיסטוריה היכולים להיעזר במקורותיו בשיעוריהם. אפשר גם ליצור סרט תקופתי שיכול להאיר את התקופה הנלמדת באור אחר.