החלטתם של שופטי בג"ץ בעניינה של חברת הכנסת היבא יזבק, לא מרסקת או מפלגת בין תחושת הצדק והאמת בישראל, היא מנפצת אותם לרסיסים כך שיהיה כמעט בלתי אפשרי לחבר שוב. לכאורה, בהחלטתם הרשלנית, העניקו שופטי בג"ץ חותמת הכשר ופתחון פה לכל חבר כנסת לומר דברים נפשעים ומסיתים ולא לתת על כך את הדין. גם אם למראית עין נראה כי בג"ץ מקדם אג'נדה שמאלנית, האמת רחוקה מכך. הוא מקדם אג'נדה הרסנית מלאת נימוקים מפולפלים מלאי חשיבות עצמית מנופחת ואישית. הוא משתמש בכוחו הבלתי מוגבל על-מנת לדרוס ברגל גסה את האמת הפשוטה, מהללי רוצחים ומסיתים מקומם בבית האסורים ולא בכנסת!
ערביי ישראל שבויים בתוך המעגל החברתי שלהם ומצביעים למשותפת שלא מייצגת את רובם כלל וכלל. בכל מערכת בחירות הרשימה משתמשת בהם על-מנת לצבור הון אלקטורלי שאיתו היא לא עושה כמעט מאומה עבורם. בכל מקום בו נמצאים היבא יזבק,
עופר כסיף, ג'מאל זחלקה ו
אחמד טיבי, תצמח רק שנאה ופילוג. הם שם כדי להתנגד לדו-קיום, הם שם כדי להנציח את אתוס הקורבן והמיעוט, הם שם כדי לזרוע את זרעי המחלוקת ולאחר מכן לקצור את העוינות. הפוליטיקה שלהם היא פוליטיקה צינית ומרושעת שמזכירה מאוד את האסטרטגיה הפוליטית של אביגדור צ'ילבה ליברמן.
זהו סיפור עצוב של שנאה, אופורטוניזם וניצול, ערביי ישראל מנוצלים בידי אלו שזוכים לקולם. הנרטיב הפלשתיני לא משרת את הצרכים המיידיים שלהם ולא מקדם את המטרות האמיתיות שלהם. הגדיל לעשות אבו מאזן ובהינף יד והבעת זלזול מכוון הוא אמר להם מפורשות שהוא לא מעוניין לא בהם ולא בנציגיהם. זה ייקח עוד זמן אבל בסופו של דבר רוב ערביי ישראל יבינו שהחברים האמיתיים שלהם לא נמצאים בשטחי הרשות או בשמאל הישראלי, ושהשמאל מנצל אותם כמעט באותו האופן שנציגיהם במשותפת מנצלים. אל אמירותיו האמביוולנטיות והמלומדות של דוקטור אבישי בן חיים אני פחות מתחבר, אני כן מתחבר אל רעיון ישראל השנייה אותו הוא מפיץ והפך למטבע לשון בקרב רבים.
מפח נפש
התיאוריה של אבישי מתייחסת אל הבדלי המעמדות, השסע העדתי והשיוך החברתי, אבישי מנהל מסע הסברה על-מנת לעמוד על זכותה של ישראל השנייה להשתתף במשחק הדמוקרטי. אם הייתם שואלים כל אדם שעובר ברחוב לאיזו ישראל לדעתו משתייכים שופטי בג"ץ אני מניח שהתשובה המיידית הייתה "האליטיסטית" או "הראשונה" וזו לא טעות. החלטת בגץ בעניינה של היבא מטרתה אחת והיא שוב להוציא את האוויר מגלגלי ישראל השנייה. כל פעם שישראל השנייה צוברת תאוצה ומתגלגלת לכיוונה של ישראל הראשונה, דואגים חכמי בית הדין העליון לפנצ'ר לנו. בישראל כמו בישראל לא במוח רק בכוח.
ההחלטה העוינת שהתקבלה ברומו של אולם הדיונים מטרתה להרחיק ערבים מיהודים, להרחיק שמאלנים מימנים, להרחיק מזרחים מאשכנזים, או במילים אחרות לשמור על ההגמוניה של האליטיזם בשבט "הלבן", הרס, הרס, הרס. ישראל הראשונה בבעיה והיא מבקשת להרחיק את ישראל השנייה ממקורות הכוח והשליטה במדינה ונתניהו תקוע להם כמו מסמר בגרון. ויש להם בעיה נוספת שעונה לשם בני, הרי הוא האיש המיועד להוביל את המרוץ להחלפת שלטון הימין המתמשך בראשות נתניהו. חלפה שנה וגם כשעמדו לראשותו כל כוחות הטבע, הפרקליטות, היועמ"ש וכתבי האישום של נתניהו וגנץ עדיין לא הצליח להביא חזרה הביתה את השלטון. כמו שזה נראה עכשיו גם בפעם השלישית זה לא יקרה. אוי לתחושות התסכול ומפח הנפש. מבחינתם הוא כרגע ברווז מג'עג'ע שלא תמיד מגעגע בקצב הנכון.
אם להיות כנים לא נראה לי שהוא בכלל רואה את עצמו כחלק מישראל הראשונה או השנייה, הוא חי בעולם אמורפי מיוחד ונטול החלטות גורליות, הוא מובל ולא מוביל, הוא "חניך מצטיין בקורס להימנעות מוועדות חקירה". בראיון ל
אילנה דיין הוא מעיד על עצמו שמציגים בפניו תוכניות והוא מאשר אותם בהנדת ראש "כי ככה נראית החלטת רמטכ"ל". אנקדוטה מעניינת, שם משפחתו של בני מגיע מהמילה הגרמנית גנס שפירושה "אווז" או מהמילה הגרמנית גאנץ שפירושה "שלם". אחרי שגיליתי את העובדה המטלטלת הזו, חשבתי ביני לבין עצמי שאם גנץ יהיה ראש הממשלה הבא, ישראל הראשונה תחגוג את ניצחונה המיוחל באווז לבן מפואר ושלם. לעומת זאת ישראל השנייה תאלץ לבלוע ברווז שחור מבולבל ומג'עג'ע. אם נתניהו מנצח, הסירו דאגה מליבכם תמיד יש להם את בג"ץ.
והפעם - עוד מעט אביב, ויתורים חדשים, אבוי, יש שופטים בירושלים ושולף שפנים מכובעו
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
