תוצאות הבחירות לכנסת ישפיעו לא רק על המדיניות של הממשלה לשנים הבאות, אלא גם על דבר הרבה יותר מידי - תקציבי משרדי הממשלה השונים, שמוקפאים כרגע, עקב המשבר הפוליטי המתמשך. זאת, אם תוצאות הבחירות יביאו להקמת ממשלה והפולטיקאים לא ידרדרו אותנו למערכת בחירות רביעית ברציפות.
פעילות רבה של מרבית משרדי ממשלה מוקפאת או נדחית עד לקבלת אישורים מוועדת חריגים. לכאורה, הדברים נעצרים, אבל מסתבר שבמשרדי ממשלה רבים, המנמ"רים ומנהלי הטכנולוגיה מצאו דרכים
להתגבר על המשאבים החסרים, כדי לא לעצור לחלוטין את העבודה, ובעיקר לא לפגוע באזרחים.
היה מעודד לשמוע על כך במפגש של פורום המשפיעים בשירות הציבורי מבית
אנשים ומחשבים, שנערך לפני ימים אחדים בירושלים. מנמ"רים, חשבים ויועצים משפטיים סיפרו איך הם הצליחו למצוא נקודות אור בשנה כזו, כיצד הם "גילו" פתאום תקציבים עודפים בתוך המשרד, שאפשרו להם להמשיך לעבוד מבלי לפנות לוועדת החריגים.
התחמושת הולכת ואוזלת
שנה ללא תקציב יכולה לתרום להתייעלות פנים משרדית, אבל בכל מקרה, המצב הזה לא יכול להימשך לתקופה ארוכה. האווירה בקרב רבים ממקבלי ההחלטות והעובדים במשרדי הממשלה קשה: הם לא הסתירו במפגש את חששם שאם מחר לא תהיה הכרעה, המשק ילך לשיתוק מוחלט. נכון שהמנהלים בשירות הציבורי, בהם המנמ"רים, מגלים אחריות וחדורי מטרה, אבל גם החיילים הטובים ביותר לא יכולים להמשיך להילחם אחרי שנורה הכדור האחרון. על-פי מה שהם אמרו במפגש, בחירות בפעם הרביעית יביאו לסיום התחמושת, כלומר - מה שעוד נשאר מהתקציבים והמשאבים הפנימיים שלהם, והמשק ייכנס לכאוס מוחלט.
הסיבה לכאוס הצפוי, אם וכאשר, היא היותה של הממשלה גורם מרכזי בהתנהלות המשק, לרבות בכל מה שקשור למחשוב. מעבר לעובדה שהפרויקטים נועדו לממש תוכניות בתחומי הבריאות, החינוך, הביטחון ועוד, ועצירתם עלולה להשפיע על כל אזרח, הדבר עלול להשפיע על הסקטור העסקי, על חברות שמשתתפות במכרזי ממשלה ומתפרנסות מהם. כך, 2020 הייתה אמורה להיות שנת שיא במימוש חזון הממשל הדיגיטלי, מעבר מואץ לשירותים ממשלתיים אונליין ויציאתו לפועל של המגה מכרז של הקמת ענן ממשלתי פרטי על-ידי אחת מענקיות הענן הרב-לאומיות. המכרז אומנם מתנהל, אבל באין תקציב, כשיגיעו לשלב הביצוע, שדורש משאבים כספיים, הפרויקט עלול להידחות לתקופה ארוכה. וזו רק דוגמה אחת. ספקי ה-IT העובדים עם הממשלה כבר נערכים לעוד שנה ללא תקציב, שמשמעותה חיפוש אחר מקורות הכנסה נוספים שאינם בסקטור הציבורי.
המצב עלול להיות קשה יותר בגלל משבר הקורונה, שמחייב את רשויות הבריאות וגופי ממשלה נוספים להשקיע משאבים רבים במניעת המחלה ובטיפול בחולים. אומנם מדובר בתקציבי חרום, אבל ללא תקציב מסודר שיאפשר המשך השקעה בפיתוח פתרונות וכלים לטיפול באתגרים אחרים של מערכת הבריאות, נעמוד בפני מציאות לא נעימה.
לא לשקוע באווירת נכאים
לעומת זאת, יש גם אופטימיות זהירה. זה מה שמנכ"ל המשרד לשירותי דת,
עודד פלוס, שהשתתף במפגש,
התעקש לשדר, ודרש מהנוכחים לא לשקוע באווירת נכאים. במידה רבה הוא צודק. אם כל אחד ישדר עד כמה המצב קשה, תהיה לכך השלכה על כל המשק: יזמים יפסיקו להשקיע, אזרחים לא יוכלו לבצע פעולות שהם נזקקים להן ונבואות השיתוק השחורות יגשימו את עצמן.
כדי שזה לא יקרה, מחר, יום הבחירות, יש לכל אחד מאיתנו את ההזדמנות להצביע ולהשפיע, למלא את הזכות אבל גם החובה האזרחית שלנו ולהטיל את הפתק לתיבת הקלפי (כן, עדיין בשיטת הפתקים הישנה). הדבר יגדיל את הסיכוי להכרעה כלשהי, לכאן או לכאן, וכתוצאה מכך להחזרת המשק לפעילות סדירה. לא במקרה סיים
ליאור אשכנזי, מנהל הדיגיטל של המשרד לשירותי דת, את דברי הברכה שלו בפתיחת כנס המשפיעים באמרו שביום הבחירות כל אחד לא הולך להצביע לבד, אלא צריך לקחת אתו עוד חבר שמתלבט האם להצביע או לא.
