ממשלת ישראל נזעקה לדרישות חברות הבנייה לאייש את פיגומי הבניין, אך מצער שהדאגה לבעלי חברות הבניין לא הייתה משולבת בדאגה מרבית לבטיחותם של פועלי הבניין. בימים אלו, שאזרחים מתבקשים למען בריאותם ובריאות הציבור לשהות מסוגרים בסגר כמעט מלא בבתיהם כדי להגן על בריאותם, מאות רבות של פועלים מיהודה ומשומרון יוצאים מבתיהם וחשופים לאימת וירוסים.
כשנעמי שמר כתבה את השיר על אהבת פועלי בניין, היא כתבה שיר אהבה כנה של פועלים לעבודת הבניין,
היא לא שרה על אהבת פועלים למלאכת הבנייה ולבנות היפות בשילוב עם תוצאות מדממות במוות קוטף חיים. היא לא שרה על מוות קוטף חיי פועלי בניין, שלא יחזרו לעולם לבתיהם.
מצער וכואב, ששירת האהבה של פועלי הבניין הומרה יותר מדי פעמים בשירת מוות ומודעות שחורות, שחברות הבנייה היו חייבות לתלות בשערי הבניינים, שעל מזבח הקמתם שילמו בחייהם פועלים שהיו להם שמות עקב מוות בתאונות עבודה.
פועלים רבים, שהיו להם אהבות ותקוות, מצאו דרכם מפיגומי הבניין וממפגעי מנופים כבדים אל מותם. מאות פועלים בשנים האחרונות, שיצאו עם בוקר לעמל יומם, לא חזרו לבתיהם. מאות רבות חזרו עם פצעי גוף ונכויות קשות.
כיום על פיגומי הבניין עובדים כמעט 100% פועלים זרים. רוב עובדי הבניין מגיעים מהגדה המערבית. אלפי פועלים המגיעים בימים אלו מהגדה המערבית מעדיפים את הסכנה על פני איבוד הפרנסה.
את ישראל מלבישים היום בשלמת בטון ומלט עובדים זרים ללא מסכות, ללא כפפות להגנה על ידיהם, ללא הקפדה על מרחק של שני מטרים בין פועל לפועל וזאת בנוסף לעובדה הכואבת שמספר ההרוגים בתאונות עבודה בבניין בישראל כפול מהממוצע במדינות ה-OECD. שר העבודה בישראל התיר למעסיקים להעסיק את פועלי הבניין הזרים במשך 14 שעות ביום. מצער, שבישראל במאה ה-21 פועלי בניין מיהודה ומשומרון ישנים על הרצפה בחדר מאולתר עם 20 פועלי בניין נוספים באתר הבנייה בו הם עובדים. נוסף על יום עבודה, שאינו מעניק לפועלים את הגנה המיטבית, הם עוברים את הלילה בצפיפות מרבית ובחלל הנעדר היגיינה.
מצער, שחברות הבנייה אינן מוכנות להתחייב ולהודיע במפורש, כי תשלום על לינה של פועלי הבניין באתרי הבניין לא יושת על העובדים ולא ינוכה משכר עבודתם.
נכון לרגע של כתיבת שורות אלו חצו את הגבול ונכנסו לשטחי מדינת ישראל כשלושים אלף עובדים פלשתינים, רובם פועלי בניין וחלקם עובדים בחקלאות ובתעשיה. הפועלים מעידים שהם לא נבדקו במעבר הגבול.
