דוח רשות החדשנות לשנת 2019, שפורסם (יום א', 5.4.20), מציג נתונים ורודים למדי על הענף: היצוא של ההיי-טק עמד אשתקד על 45 מיליארד דולר, והוא מהווה 46% אחוזים מסך היצוא השנתי של ישראל, מספר המועסקים בענף גדל בכ-4% ל-321 אלף לעומת 300 אלף ב-2018 וגיוסי ההון צמחו ב-15%.
דוח של IVC, שפורסם אף הוא היום, מראה כי ברבעון הראשון של 2020 הייתה צמיחה של יותר מ-75% בגיוסים של חברות הסטארט-אפ הישראליות בהשוואה לאותו הרבעון ב-2019, אבל עם השפעה ניכרת של גיוס אחד גדול:
זה של ויה, שגייסה בחודש שעבר 400 מיליון דולר.
הנתונים האלה נכונים, כמובן, לעידן שלפני פרוץ משבר הקורונה. אם משווים אותם למציאות של היום, רק כמה חודשים אחר כך, הרי שללא ספק, היינו חותמים על נתונים דומים גם בסוף 2020. אלא שברור שזו לא המציאות. בינתיים, אפשר להתנחם במספרים היפים שיש בדוח, שמשקפים את מה שהיה כאן ב-2019. מה שנקרא: אומרים שהיה פה שמח לפני שהגיעה הקורונה.
שאלה שהיא בגדר תעלומה בשלב זה של השנה, ובגלל המשבר יותר מבשנים עברו, היא איך ייראה הדוח של 2020. זה תלוי איזה מבין התרחישים יקרה, בסופו של דבר, ובעיקר מתי המשק הישראלי והעולמי יצא מהמשבר.
"יש סיבה להיות אופטימיים"
ד"ר
עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות, אופטימי, ולדבריו, הנתונים היפים של 2019 נותנים תקווה שהחדשנות בישראל וחברות ההיי-טק יצליחו לשרוד את משבר הקורונה. "הנתונים מראים שההיי-טק הישראלי התבגר והוא ממשיך להוביל את צמיחת המשק", הוא אמר בשיחה אתו אחרי פרסום הדוח.
אפלבום מחלק את ההתייחסות להשפעת הקורונה לשלושה חלקים: מה שהיה לפני המשבר, ואת זה הדוח של רשות החדשנות משקף; מה שקורה כיום; והכי חשוב, מה תהיה אסטרטגיית היציאה ואיך היא תיושם. בזה משקיעים כעת ברשות את מרב המאמצים והמחשבות. "היכולת שלנו להתגבר על הקורונה תלויה הרבה בטכנולוגיות בתחום הרפואה, מכל הסוגים, שיצמחו כאן מהר ויכבשו שווקים בעולם", אמר.
תחושת דחיפות ברשות החדשנות
מיד כשהחל המשבר, יצאה הרשות בשלושה קולות קוראים, כאשר אחד מהם הוא לטווח המידי. לדברי אפלבום, עשרות הצעות נבדקו במהירות שיא ועוד השבוע יקבלו החלטות האם לתמוך בחברות שהגישו אותן, במסגרת
התקציב המיוחד שהממשלה הקציבה לרשות בשבוע שעבר. אפלבום מעודד מהעובדה שהגיעו לרשות לא פחות מ-500 בקשות למענקים ותמיכה מחברות שמפתחות רעיונות בתחומים רפואיים שונים, למשל החיטוי והפרדת נגיפים ממשטחים, או פתרונות בתחום הבדיקות, שיאפשרו את הגברת הקצב שלהן וביצוע בדיקות קורונה עצמיות.
"הרעיונות שנמצאים על הפרק אמורים לתת פתרונות מידיים, עם פיתוח של חצי שנה לכל היותר, וחלקם ממש משנים מציאות", ציין.
הגל שני של הקולות הקוראים הוא לשלב היציאה מהמשבר, שם תהליכי הפיתוח ארוכים יותר. בחלק מהמקרים אף מדובר בתרופות, שדורשות תהליכי אישורים. הקול הקורא השלישי מיועד לייצור מוצרים תעשייתיים, שיאפשרו בעתיד להתמודד עם הקורונה או נגיפים אחרים. בימים הקרובים תוציא הרשות קול קורא רביעי.
תחושת הדחיפות מניעה בימים אלה את כל הפעילות של הרשות, הסביר אפלבום, והיא מבצעת את תהליכי המיון והאישור של ההצעות שמוגשות אליה במהירות, כדי שהחברות יוכלו לעבוד ולמצוא את הפתרונות כמה שיותר מהר. "העולם לא יהיה אותו דבר אחרי הקורונה", אמר. "אם בעבר, חברות היו צריכות לתת תשובות לאתגר האם יהיה ביקוש למוצרים שהן רוצות לפתח, הרי שכיום ברור שיש ביקוש, ולכן צריך לפעול מהר. זה מה שאנחנו עושים".
"על הממשלה לעזור לחברות הסיד"
אבל בעוד שמסלול התמיכה והרצון לסייע לחברות שכבר יש להן פתרונות הם דברים מעודדים, אפלבום מוטרד מהפגיעה הישירה של משבר הקורונה בחברות הסיד, שאינן יכולות לגייס כספים, או לפחות מתקשות מאוד, ואצל אלה שהיו בתהליכי גיוס, הכל נעצר. לראייה, הדוח של IVC מראה שבפברואר ובמרץ יחדיו בוצעו ארבעה גיוסים בשלב זה, לעומת 20 גיוסים בינואר בלבד, עוד לפני שהקורונה פרצה את גבולות סין. אפלבום פונה לממשלה, כדי שתסייע לאותן חברות. "זה הדור הבא של חברות הצמיחה היציבות, שעכשיו מפתחות ומייצרות פתרונות. אנחנו עלולים לאבד דור שלם", אמר.
הממשלה יכולה לעזור על-ידי כך שהיא תגדיל את תקציב הרשות - דבר שנמצא כרגע בדיונים עם האוצר, אבל לאפלבום יש עוד רעיון: "יש לא מעט גופים במדינה שיכולים להעמיד הלוואות לחברות היציבות הבוגרות, אלה שאנחנו עוזרים להן בדרך כלל. מדובר בבנקים, גופים מוסדיים ועוד. הם יכולים לתת הלוואות גם לחברות הסיד. צריך לזכור שהחברות שמבקשות הלוואה הן חברות יציבות, יצרניות, שרמת הסיכון שלהן נמוכה יותר". האם הרעיונות של אפלבום יאומצו? קשה לדעת.
נושא נוסף שמטריד אותו הוא הירידה בהיקף היצוא של הסחורות בהיי-טק. "זוהי מגמה מדאיגה", אמר. "מדובר בחברות גדולות, שבניגוד לחברות תוכנה, כולן מעסיקות פה עובדים, ואסור למדינת ישראל לוותר עליהן". גם כאן נדרשת מעורבות ממשלתית, כדי לאזן את המשקל של יצוא התוכנה בין החברות הזרות, שעליהן הוא מבוסס בחלקו הגדול, לבין החברות הישראליות.
בשורה התחתונה: הדוח של הרשות, בשילוב עם ראיית המציאות, מלמדים שהיציאה של המשק הישראלי ממשבר הקורונה תלויה בהיי-טק וביכולת שלו להניע תהליכים. אבל הרבה יותר מזה, היא תלויה בשינוי המדיניות הממשלתית, כדי שתיתן עדיפות להיי-טק, בעיקר על-רקע העובדה שגם כיום, בעת המשבר, ישראל מהווה מוקד לעלייה לרגל, כדי לפגוש ולהתעניין בפתרונות תוכנה ומוצרים של חברות ישראליות שמסייעים למלחמה בקורונה. קוראים לזה ניצול הזדמנויות בעיצומו של משבר, וזה תלוי בנו, ובעיקר בממשלה, שיש לקוות שתקום במהרה.
