מחקרים חדשים מאוששים את התפיסה לפיה חום הקיץ, הלחות, השמש והאפשרות לצאת לאוויר הפתוח יאטו את התפשטות הקורונה, אם כי לא יעצרו אותה לחלוטין. עם זאת, מומחי בריאות המצוטטים בוושינגטון פוסט (17.5.20) מזהירים, כי יתרונות אלו עלולים לרדת לטמיון אם לא תישמר ההקפדה על הצעדים המיועדים למנוע הדבקה ובראשם הריחוק החברתי.

השפעות מזג האוויר על הנגיף היו נושא למחקר נרחב בחודשים האחרונים, והן כמובן הופכות ליותר ויותר אקטואליות עם השבועות החולפים – גם בשל הקיץ המתקרב וגם בשל הסרת חלק ממגבלות הקורונה. מי שהיו בבידוד ובסגר ירצו לצאת לחופים, לפארקים ולבריכות – מקומות שבדרך כלל נתפסים כתורמים לבריאות, אך כעת מהווים סיכון קשה לחישוב של הדבקה. כך למשל, המרכז למעקב אחרי מגיפות בארה"ב אישר לשחות בבריכות בהן המים עוברים טיפול בכלור, תוך שמירה על מרחק שני המטרים – אבל בלי מסיכות, המקשות על נשימה במים.

אין כל ראיה לכך שהנגיף עובר בשל שימוש במים משותפים, אך כידוע – הוא בהחלט עלול לעבור במגע קרוב בין בני אדם, ולא משנה האם הם נמצאים בפנים או בחוץ, בגשם או בשמש. בגדול, התמונה העולמית מראה שהקורונה עובר בכל מזג אוויר – כולל במדינות חמות כמו סינגפור, ברזיל, אקוודור ואינדונזיה. השאלה היא באיזה קצב.

בשבועות האחרונות התפרסמו מחקרים רבים, המבוססים על ניסויי מעבדה, מודלים ממוחשבים וניתוח סטטיסטי מסובך, והם מובילים למסקנה שהנגיף יהיה פחות מרוסן יותר במזג אוויר קיצי. אחד הבולטים שבהם נערך בידי בית הספר לרפואה באוניברסיטת הרווארד, MIT ומוסדות נוספים ובדק 3,739 מקומות בהם התפרץ הנגיף. הוא מצא, כי כאשר הטמפרטורה עולה על 25 מעלות – נרשמה ירידה בהפצת הקורונה. עלייה של כל מעלה מעבר לרמה זו, מפחיתה את התפשטות הנגיף ב-3.1% נוספים. אם קצב ההתפשטות יורד מאחד, המגיפה מתחילה לדעוך.

מחקר זה, כמו קודמיו, מדגיש שלא די יהיה במזג האוויר החם לבדו כדי למנוע הידבקות. זנים קודמים של קורונה, כמו סארס ו-MERS, היו עונתיים ובמידה רבה נעלמו בקיץ כמו השפעת העונתית הרגילה. החוקרים העריכו שהקורונה הנוכחית מתנהגת באותה צורה. הצד השני של המטבע הוא, שכאשר מזג האוויר שב ומתקרר – עולה שוב שיעור ההידבקות.

קיימים מספר גורמים לעונתיות של נגיפים אלו, מסביר הפוסט. הנגיף נחלש מחוץ לתא עליו הוא משתלט, וההיחלשות מהירה יותר כאשר הוא נחשף לחום או לקרינת השמש. הלחות ממלאת תפקיד מורכב: הנגיף מתפשט בקלות באוויר הקר והיבש בחללים בהם הטמפרטורה מבוקרת; לחות גבוהה גורמת לו לצנוח מהר יותר לקרקע ובכך היא מפחיתה את ההתפשטות באוויר.

הרבה ממה שיקרה בחודשים הקרובים תלוי בשמירה על הכללים למניעת הידבקות, שכן גם בקיץ – רוב החיים מתנהלים בחללים סגורים בעלי טמפרטורה קבועה, כך שהנגיף פחות מושפע ממה שמתרחש בחוץ. יתרה מזאת: מחקרים שפורסמו בימים האחרונים העלו, כי הרסס היוצא מן הדיבור האנושי נותר באוויר דקות ארוכות – והם שבו והעלו את השאלה, לה אין בינתיים מענה, כיצד הנגיף מתפשט בצורה זו.

מחקרים קודמים רבים מצאו קשר סטטיסטי בין החום והלחות לבין איזורי ההתפשטות של הקורונה. אף אחד מהם לא היה חד-משמעי, אך כולם מצביעים באותו כיוון: הקורונה עשויה להיחלש בצפון אמריקה ובאירופה בחודשי הקיץ, אך לשוב ולהתחזק בסתיו. עם זאת, יש להתייחס בזהירות למחקרי מעבדה על התנהגות הנגיף בתנאי מזג אוויר שונים, משום שהמעבדה לא בהכרח משחזרת במדויק את התנאים השוררים בעולם האמיתי.