בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הירקנים יחזרו לשווקים, הדייגים לימות, התלמידים לבתי הספר, התיירים לשכיות החמדה ● כולם יחזרו, כמעט כולם ● הנפטרים לא יחזרו לעולם
|
חוזרים לשגרה [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
השבת לראשונה נכנסתי ברגל רועדת קמעא ובלב מתרונן אל בית הכנסת לאחר שלא פקדתיו למעלה מחודשיים. הכסאות המיותמים כמו רקדו לכבודנו, ארון הקודש נראה מאושר מאי פעם, הפרוכת בוהקת ונקייה מתחננת למגע יד אדם, לליטוף, וספרי התורה? אוהו, הם בכלל במוד של שמחת תורה בחודש סיון. מהקירות כמו ניעורו לחיים לוחות ההנצחה עם שמות הנפטרים, גם הם חשו בהגעתנו שוב לבית האל. ושבו בנים לגבולם. קוראים לזה חזרה לשגרה. כל מיני רגעים פשוטים, ברורים מאליהם, נדמים פתע למשהו חדש, אחר, מיוחד. מחוץ לבית הכנסת לוח מודעות קטן אשר עמד בשיממונו למעלה מחודשיים ימים. לא היו בו מודעות עירוניות, אירועים, הכנסת ספר תורה, מכירת צ'ולנט ביום חמישי, מודעות אבל. השבוע, לראשונה מאז פרוץ מגפת הקורונה, נתלו על לוח המודעות שתי מודעות אבל, אזכרה לחייל ואזכרה לאדם מבוגר עם תמונתו על מודעת האבל למי ששכח. אחד הדברים הקשים שהותירו לבבות שבורים רבים ונפש דואבת היה עניין אובדן החיים, הלוויה, 'שבעה', 'שלושים', שנה. היהדות בחכמתה לימדה את העולם כולו על מרכבות נפש האדם, על יכולותיו, על תהליך עיבוד אבל מתמשך, משמעותי, אשר מייצר תהליכי ריפוי והחלמה מהשבר האישי והאובדן המייסר. את הרגע המזוקק הזה של עזיבת האדם היקר את העולם לא ניתן להשיב, אי-אפשר לכמת, זהו רגע נצחי, כמו המוות, שעד כה אין מי ששב מין המתים. רגעי המרפא הללו הותירו חללים, בורות פעורים במי שאיבדו את יקיריהם. כשראיתי את מודעות האבל הבנתי שחזרנו לחיים, למרוץ, למרדף, למסע הארוך, השמח והעצוב, הכואב והמרפא. מודעות האבל הן עבור החיים יותר מאשר עבור המתים, החיים זקוקים לנחמה, למילת עידוד, לסולידריות עם הכאב, לעבד את האבל. אבל מעבדים על-ידי אינטראקציה, שיח משתף, סיפורים וזיכרונות מדמותו ועל דמותו של המנוח. מבע, מבט, טפיחה על שכם, נשיקה על לחי, חיבוק ארוך, כל זה ויותר היה חסר מאוד, כמעט ולא היה קיים בימי מגיפת הקורונה. כשראיתי את מודעות האבל הראשונות על לוח המודעות, ידעתי - הבליינים יחזרו למועדונים ולפאבים, הסטודנטים למכללות ולאוניברסיטאות, הספורטאים למגרשים, האומנים לבמות, הדתיים לבתי הכנסת, החוגגים לאולמות, הירקנים לשווקים, הדייגים לימות, התלמידים לבתי הספר, התיירים לשכיות החמדה. כולם יחזרו, כמעט כולם. הנפטרים לא יחזרו לעולם, אבל מודעות האזכרה כבר חזרו.
|
|
הכותב הינו מחנך, משורר, סופר ופובליציסט.
|
|
תאריך:
|
27/05/2020
|
|
|
עודכן:
|
27/05/2020
|
|
עמנואל בן-סבו
|
|
רחוב שלומציון המלכה נחשב למוסד ירושלמי, מזוהה עם ירושלים כמעט כמו הכותל והר-הבית, מחניודה והבוכרים, מֵֵיישוֹרִים (מאה שערים) ורחביה, מרכז הרב ועייץ-חיים, מאאאתיים ואַשתנור, קריית משה וזיכרון מֵיישֶה, קטמון ומגרש הרוסים. ירושלים אינה שלימה בלעדיהם. אבל לרחוב שלומציון הילה מלכותית המשתלבת יפה בפסיפס מלכי ירושלים, שהונצחו בחוצותיה: דוד ושלמה, הלני המלכה היהודיה ומליסנדה המלכה הצלבנית, אגריפס ומונבז, עד המלך ג'ורג' החמישי. קריית מלך רב.
|
|
|
ציער אותי לראות ולהאזין לתכני המפגש הראשון המתוקשר של השר לביטחון פנים, אמיר אוחנה, עם ציבור גדול של אוהדיו בדרום תל אביב. ציער אותי לראות חיבוקים לוהטים, שהשתלבו עם הצהרות מתלהמות ובוטות מאוד בגסותן נגד אוכלוסייה חלשה של פליטי רעב מארצות אפריקה, המרוכזת ברובה בשכונות בדרום העיר תל אביב.
|
|
|
בשנים האחרונות אנו עדים להעתקה ולנדידה של פונקציות חברתיות יסודיות מהמרחב הגאוגרפי הממשי, למרחב הווירטואלי, שהופך בהדרגה ובעקביות לגאוגרפיה מקוונת אוטונומית ומשוכללת שניתן לתקשר באמצעותה עם חברים, ללמוד, לקנות, לעבוד, להכיר בני זוג, להאזין למוזיקה, לצפות בסרטים, לדלות מידע והיריעה קצרה מלהכיל את יתר התפקודים הרבים שלא הוזכרו ושנכבשו על-ידי האימפריה המקוונת בלא שנתנו על כך את הדעת.
|
|
|
סחרחורת, אין מילה קולעת יותר להצפה חסרת התקדים, חסרת התועלת, חסרת התוחלת, חסרת המשמעות וסרת הטעם של הפוליטיקאים החדשים והוותיקים, אשר החלו בימים אלה את אליפות העולם בדברור דברי הבל, שטות, הזיות והבטחות שווא.
|
|
|
הפריצה למאות אתרים ישראלים כחלק ממתקפה של ארגונים אירנים היוותה תזכורת כי אתר תדמיתי או מסחרי אשר נופל, יכול לייצר נזק כספי ותדמיתי רב ומשמעותי לחברה. פריצות אלו עלולות להשפיע לטווח ארוך ולא רק באופן מקומי ונקודתי.
|
|
|
|