|   15:07:40
  הרצל ובלפור חקק  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
טיפול בתא לחץ: להתחזק בנשימה
קבוצת ירדן
כל מה שרציתם לדעת על קנביס רפואי

צומת הבונים - הילדים שלא הגיעו למצוות <br>

35 שנים לאסון צומת הבונים אירוע "השבעה" לצחי ז"ל היה מצמרר: ראינו על מדף בסלון ביתם של ההורים בפתח תקוה, את נרתיק הטלית והתפילין שקנו לצחי בן השלוש עשרה, והלב בכה על ילד יקר שנספה בטרם עת, יקיר נפש שלא הגיע למצוות
14/06/2020  |   הרצל ובלפור חקק   |   יומני בלוגרים   |   תגובות
עיתון מעריב אסון צומת הבונים יוני 1985

צחי כילד עם אחיו הגדול נאור

צחי חבשה זכרו לברכה

נגיעה אישית: באסון הרכבת הגדול נספו 22 אנשים, מהם 19 תלמידים מכיתה ז' בבית ספר "ברנר" בפתח תקוה. אחד הילדים שנספו, צחי חבשה ז"ל, הוא קרוב משפחתנו, ונקרא על שם סבנו יצחק חבשה זצ"ל. האסון הגדול של התנגשות אוטובוס תלמידים בטיול עם רכבת התרחש בכ"ב בסיוון תשמ"ה - היום לפני 35 שנים! ההזמנה לחגיגית הבר מצווה של צחי ז"ל הייתה מוכנה, וכך שאר ילדי הכיתה יצאו ל'טיול בר מצווה/בת מצווה', ובצומת הבונים, סמוך לעתלית הם הלכו כולם אל מותם.

זה סיפורו של ילד אחד, זה סיפורם של עוד 18 ילדים שנספו יחד עמו. צחי חבשה בן משפחתנו, אביו שמעון בן דוד לאימנו. אותו יום נורא לקראת חגיגת המצוות של ילדי הכיתה נותר כזיכרון אימים. נהרגה גם הנהגת רות דוידוב, מחנכת הכיתה, אם מלווה יחד עם בתה. 16 תלמידים נפצעו. בצומת הבונים, התנגשו אוטובוס ורכבת במפגש של דרך עפר ומסילת ברזל. הנהג צפר ממרחק 400 מטר, אך האוטובוס נשאר על המסילה, עד ההתנגשות.

טיול בני מצוות

צחי וחבריו יצאו לטיול של בני מצווה/בנות מצווה, יציאה לטיול שמח - חג מצוות, החג הגדול מכולם. בדפי דברי הימים ובאותיות השחורות-לבנות של העיתונים ביום למחרת, היה זה 'אסון צומת הבונים'. ההרס הגדול שחוו המשפחות נותר מחובר לשם הזה, לצומת שמבשרת בנייה. ההרס נותר, וקשה לגעת בחורבות. צומת הבנים והבנות שנהרגו.

זה זיכרון שאינו מרפה, וכבר חלפו 35 שנים מאז אותו יום שחור. אוטובוס ובו 38 נוסעים, רובם ילדי בית ספר, עצר לפני מפגש של מסילת ברזל עם דרך עפר, וכאן קרה הנורא מכול. הנהגת התקדמה לפתע אל המסילה, וכל הילדים קפאו על מקומם. האוטובוס נראה עושה דרכו, מבקש להספיק, לחצות את מסילת הברזל. וכל זאת, כאשר צפירות רכבת מתקרבת נשמעו באוויר.

הילדים ניתרו ממקומם, הורים מלווים, המורים... בראשיהם של הילדים הרכים כבר הדהדו כל התפילות שלמדו לקראת העלייה לתורה. "למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה אשר נשבע...". אבל מעשה שטן, משהו קפא, האוטובוס שרצה להספיק לחצות בטרם תבוא הרכבת, קפא פתאום על מקומו.

כל התפילות שלמדו בסדנת בר מצווה, כל הטעמים ששיננו, כל אלה הציפו לבבותיהם. בצפירת הקטר, הם ידעו שתכף תישמע צעקת "שמע ישראל"... ייתכן שהמולת הילדים ואולי קול הרדיו, שניסר באוויר, בלבלו את הנהגת, הסיחו את דעתה. אותם רגעים יישארו לנצח תעלומה, חידה לא פתורה.

למרבה התדהמה האוטובוס שהתקדם אל המסילה באיטיות, נעצר על המסילה, קפא ועמד כמשותק. הילדים שמעו את הצפירות הקרבות, שמעו שריקות אימים מחרישות אוזניים... הצרחות לא הועילו. הנהגת קפאה, האוטובוס ניצב בוהה בחלל... והרכבת פגעה באוטובוס בעוצמה. הצווחות הנוראות הרקיעו לשחקים, שֶׁלד המתכת, שנשא את הילדים הוּעף ונחבט בעוצמה אדירה למרחק עשרות מטרים. נותר שלד אוטובוס מרוסק ומפויח.

ה'שבעה' על הילדים שנהרגו

צחי חבשה ז"ל, בנו של שמעון חבשה ייבדל לחיים ארוכים, היה בן 13 במותו באסון הנורא. הוא וחבריו לא עלו לתורה. שמעון חבשה הוא בן דוד לאימנו סעידה חבשה, שנפטרה מאז. אנו עדיין זוכרים כיצד אימנו עמדה מול ההורים השכולים שרה ושמעון, וניסתה לנחמם. ההורים קראו לילד הרך צחי-יצחק על שם אביה של אמי, יצחק חבשה זכרונו לברכה. יהודה אביו של שמעון (האב השכול) היה אחיו של סבנו יצחק חבשה ז"ל.

אירוע "השבעה" לצחי ז"ל היה מצמרר: ראינו על מדף בסלון ביתם של ההורים בפתח תקוה, את נרתיק הטלית והתפילין שקנו לצחי בן השלוש עשרה, והלב בכה על ילד יקר שנספה בטרם עת, יקיר נפש שלא הגיע למצוות.

כשיצאנו מבית ההורים בפתח תקוה, בשבוע האבל, היינו תחת הזעזוע של האסון הכבד, וכתבנו שירים שפורסמו אז בעיתונות. השירים נכללו עם הזמן בספרי השירים שלנו: שיריו של הרצל חקק פורסמו בספר "תעודה נשכחת" - 1987.

השיר הראשון "בטרם קיץ, בטרם מצוות" נוקב, כואב, יש בו התרסה דומעת כלפי שמיא. כיצד זה לא נמנע האסון, כיצד ילדי בר מצווה לא זוכים להגיע לבית הכנסת לקיים מצוות עלייה לתורה. יש בפנייה הבוכייה הזו מעין פנייה נבואית בנוסח 'השופט כל הארץ לא יעשה משפט', ניסיון להבין את הצדק האלוהי, מעין תפילה שיש בה מחאה - תפילה שמבקשת להגיע לצידוק הדין. עקב הוויכוח התיאולוגי בשיר, והפולמוס עם הבורא על מות הנערים, פורסם אז מאמר בכתב עת "במערכה", שבו הוסברו ולובנו הדברים.

השיר הראשון הכיל שורות קשות כואבות, ואביא כמה מהן:

וְאַתָּה רָאִיתָ אוֹתָם

אֲדוֹן הָרַחֲמִים בּוֹחֵן הַלְּבָבוֹת

וְהַיֶּלֶד הַזֶּה לֹא הִגִּיעַ לְמִצְווֹת".

ובהמשך בסוף בית שני:

"וְאַתָּה שָׁמַעְתָּ אוֹתָם

אֲדוֹן הַכְּאֵבִים, אֲדוֹן הַדְּמָעוֹת הַנִּקְווֹת

וְהַיֶּלֶד הַזֶּה לֹא הִגִּיעַ לְמִצְווֹת".

ובבית האחרון של השיר, המשורר מבקש מהאֵל, שיקבל באהֲבה את הילד צחי, ויש בּבקשה המיוסֶרת סוֹד כמוס של צידוק הדין:

רְאֵה כִּי הָיָה שֶׁלָּהֶם

וְעַתָּה הוּא שֶׁלְּךָ

נְצֹר אוֹתוֹ וְהַנְחֵל לוֹ אַהֲבָה, אַהֲבַת אֵם וְאָב,

וּזְכֹר לְצַחִי הַיָּקָר חֶסֶד אָבוֹת וְסָב,

כִּי רַב הַמַּשָּׂא מִשֵּׂאת,

כִּי לָקַחַת כֹּפֶר רַב.

וֶאֱהֹב אוֹתוֹ כְּמוֹ אֵלֶּה

שֶׁאָהֲבוּ אוֹתוֹ בְּעוֹרָם וּבְשִׁנָּם

תְּהֵא נִשְׁמָתוֹ וְנִשְׁמַת רֵעָיו הָרַכִּים

צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים לְעוֹלָם.

ביום השלושים למותו של צחי חבשה, כתב הרצל חקק שיר שני, שיר על כאבו ועל שברו של האב השכול, שמעון חבשה, ובשיר זה תיאר את האב סובב, נוגה, עצוב, ומות בנו מלווה אותו כל הזמן, זה השיר:

אב אל בנו, שב וכואב / הרצל חקק

הוּא סוֹבֵב וְהוּא צוֹלֵל כִּבְקַרְקָעִית

הַיָּם. יָדָיו פְּרוּשׂוֹת אֶל שְׁמֵי אֱלוֹהָיו

כְּרֶשֶׁת דַּיָּגִים.

לְבַקֵּש אֶת בְּנוֹ שֶׁאָהֲבָה נַפְשׁוֹ.

לְבַקֵּש אֶת פְּעִימַת חַיָּיו.

וְהוּא הוֹלֵךְ וְנוֹשֵׁם כְּמַעְגַּל קֶצֶף, נָסוֹג

וְשׁוּב. וּמְדַבֵּר אֶל בְּנוֹ שֶׁאָהֲבָה נַפְשׁוֹ:

אַתָּה שֶׁלִּי בְּנִי כְּמוֹ לַחַן הַתְּפִלָּה

אֲנִי מְזַהֶה אוֹתְךָ גַּם בְּמַרְאוֹת הָאֲפֵלָה

אֲנִי רוֹאֶה אוֹתְךָ גַּם כְּשֶׁאַתָּה מַפְסִיק לִנְשֹׁם

אֲנִי הוֹלֵךְ אִתְּךָ וּמִתְמַלֵּא חַיִּים פִּתְאֹם

אַתָּה הוֹלֵךְ אִתִּי לְכָל מָקוֹם שֶׁאֶבְכֶּה

אַתָּה תְּנַחֵם אוֹתִי, בְּנִי, לְיַד הַמַּעֲקֶה

וְאִם תִּרְאֶה אוֹתִי נִשְׁבָּר קִמְעָא, שְׁלַח אוֹר מֵעַל

תֵּן לְבַת צְחוֹקְךָ לְלַוּוֹת אוֹתִי כְּמַנְגִּינָה, כְּטַל

אַל תִּשְׁכַּח אֶת אָבִיךָ, בְּנִי

בְּרֹאש הַשָּׁנָה וּבַחַגִּים

שֶׁיָּדַי פְּרוּשׂוֹת אֵלֶיךָ כְּרֶשֶׁת דַּיָּגִים.

שֶׁלִּבִּי אוֹחֵז אֶת אִמְּךָ הַדּוֹאֶבֶת בְּבִכְיָהּ

וְעֵינֶיהָ אֶל עֵינַי הַנּוֹהֲמוֹת כַּיָּם.

הוּא צוֹלֵל בְּקַרְקָעית וְשׁוּב וְכוֹאֵב

וְלַחַן עַל שְׂפָתָיו כִּי הוּא סוֹבֵב

וּבְנוֹ אִתּוֹ לְכָל מָקוֹם שֶׁיָּבוֹא

כָּך הוּא חָש, כָּךְ הוּא אוֹהֲבוֹ

שׁוֹמֵעַ פְּעִימַת חַיָּיו, אֶת לַחֲשׁוֹ

שֶׁל הַמַּלְאָךְ שֶׁאָהֲבָה נַפְשׁוֹ

וּמְדַבֵּר אֵלָיו בְּזִכְרוֹנוֹ

בְּמֶרְחֲבֵי הַתְּכֵלֶת הָרוֹעֶדֶת:

אַתָּה שֶׁלִּי בְּנִי כְּמוֹ לַחַן הַתְּפִלָּה

אֲנִי מְזַהֶה אוֹתְךָ גַּם בְּמַרְאוֹת הָאֲפֵלָה

לכל מקום תבוא אתי בָּן אוֹהב

לַוֵּה אוֹתִי כְּמַעְיָן בּוֹכֶה

לַוֵּה אוֹתִי כְּפֶצַע בַּלֵּב

בלפור חקק כתב את השיר 'חתן דמים'. השיר פורסם בספרו "ואז בקץ היוחסין" - 1987.

חתן דמים \ בלפור חקק

לשרה ושמעון חבשה בני משפחתי

ששָכלו בנם צחי חבְּשה ז"ל באסון אוטובוס הדמים בצומת הבונים

וְאָבִיו שָׁאַל: אַיֵּה מַחֲמַדִּי שֶׁלִּי?

אַיֵּה הַשֶּׂה?

כִּי נִפְקַד מִמֶּנּוּ בְּנוֹ יִצְחָק

וְהוּא רַךְ בַּשָּׁנִים לֹא לָבַשׁ גַּאֲוָה.

וְעוֹד לֹא נֶעֱטַר בִּתְפִלִּין

וְעוֹד לֹא חֲתַן בַּר מִצְוָה.

וְאָבִיו שָׁאַל: אַיֵּה צַחִי שֶׁלִּי?

אַיֵּה הַשֶּׂה?

כִּי נֶעֱקַד הַשֶּׂה בְּרֶכֶב בַּרְזֶל עַל מְסִלָּה

וְהוּא רַךְ בַּשָּׁנִים פָּנָיו טְהוֹרִים.

וְלֹא נֶעֱקַד עַל הֶהָרִים

וְלֹא עַל מִזְבַּח עוֹלָה.

וְסָבִי יִצְחָק חַבְּשָׁה עָלָיו הַשָּׁלוֹם

סוֹפֵק כַּפּוֹתָיו: אָרוּר זֶה הַיּוֹם.

כִּי נִבְקַע רֶכֶב הַבַּרְזֶל כַּעֲצֵי עוֹלָה

כִּי נבְקַע הַשֶּׂה בָּאֵשׁ הַגְּדוֹלָה.

וְאוֹמֵר סָבִי בְּקוֹל נֶחֱנָק:

בּוֹא צַחִי שֶׁלִּי, בּוֹא יִצְחָק.

שֶׁאַתָּה צַלְמִי

שֶׁאַתָּה בְּשָׂרִי וְדָמִי

שֶׁבָּאתָּ אַחֲרֵי מוֹתִי לָשֵׂאת אֶת שְׁמִי.

וְסָבִי יִצְחָק חַבְּשָׁה עָלָיו הַשָּׁלוֹם

עוֹטֵף אֶת יִצְחָק טַלִּית בַּמָּרוֹם.

וְהוּא עוֹקֵד זְרוֹעוֹ בִּתְפִלִּין שֶׁל יָד

וְאַנְחוֹתָיו נִגָּרוֹת אַחַת לְאַחַת.

וְהוּא עוֹקֵד תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ

מֵעַל מִצְחוֹ הַשּׁוֹתֵת.

וְקוֹלוֹ רוֹטֵט:

בּוֹא בְּנִי, הוּא אוֹמֵר

בּוֹא הֱיֵה לְצִדִּי בַּמְּרוֹמִים.

וְהוּא קוֹרֵא לוֹ לִשְׁכֹּן

בְּמַעְגְּלֵי צֶדֶק תָּמִים.

וְהוּא קוֹרֵא לוֹ:

חֲתַן דָּמִים.

סיון תשמ"ה

צחי תינוק ביד סבתו מרסל חבשה 1972
עמוד ידיעות אחרונות אסון צומת הבונים יוני 1985
תאריך:  14/06/2020   |   עודכן:  14/06/2020
הרצל ובלפור חקק
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
צומת הבונים - הילדים שלא הגיעו למצוות
תגובות  [ 0 ] מוצגות   [ 0 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
הממשלה המנופחת חייבת הסבר לעם כולו ולמשלמי המיסים מה יכולים השרים הפיקטיביים עם השמות המומצאים והמפוברקים, מה הם יכולים לתרום למאבק בקורונה? והאם שר הבריאות יסכים ששרים אחרים יכניסו את אפם בענייניו?
14/06/2020  |  שאול מנשה  |   יומני בלוגרים
מוזר. גנץ תומך בבג"ץ למרות שביטל את חוק ההסדרה.
14/06/2020  |  אברהם בנמלך  |   יומני בלוגרים
הַיַּעַד מְנוּחָה וּנְחָמָה
כאדם החושב לטווח ארוך אני מייעד את אחד הנכדים שלי להיות ראש הממשלה. ובדרך להגשמת החלום קניתי לו אוטו אאודי 8 בצבע שחור. שיהיה. אומנם המדובר רק בדגם צעצוע של האוטו, אבל אין ספק שבמשך השנים הצעצוע הזה יגדל לממדים אמיתיים - עד שיהפוך להיות רכב משוריין בשלושה מיליון שקל.
14/06/2020  |  יוסי דר  |   יומני בלוגרים
אחד מעקרונות היסוד של מערכת המשפט במדינה דמוקרטית, הוא עקרון השוויון בפני החוק. זוהי המשמעות היסודית ביותר של שלטון החוק. אין איש מעל לחוק. שלטון החוק הוא הערובה לכך שכולם יהיו שווים בפני החוק, מקטן ועד גדול. אם יהיה אדם אחד מעל החוק, אחריו יבואו גם אחרים. ואת כדור השלג הזה, איש לא יוכל לעצור. בנפול לבנה אחת מעקרון השוויון בפני החוק, יעמוד בסכנת קריסה המבנה כולו. בהיעדר שוויון בפני החוק, כל אדם הנפגע ממעשה פלילי יאבד מהביטחון המשפטי לכך שהפוגע בו ייענש. אלו המנסים לפגוע בשמו הטוב של שי ניצן, כדי לפגוע בלגיטימציה של התהליך שהתנהל בקשר לתיקי החקירה שבהם היועמ"ש מנדלבליט, נחקר כחשוד - דינם להיכשל.
14/06/2020  |  יעקב ברדוגו  |   יומני בלוגרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דן מרגלית
דן מרגלית
לרוע מזלו של חליוה הכשל התממש בתקופת כהונתו כראש אמ"ן    עתה כולם אוהבים לשנוא אותו. זה משרת את נתניהו, אבל זה לא יחזיק מים
אלי אלון
אלי אלון
תלמה חתומה על שירים רבים שהפכו לקלסיקות בתרבות הישראלית ונמנית עם יוצרי פס הקול המוכר והאהוב על רבים מילדי ישראל בעבר ובהווה
דרור אידר
דרור אידר
ההגדה אינה מסמך קפוא אלא טקסט גנרי שמחזיק רעיון המתחדש עלינו מדי תקופה    ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il