המורים ומדינה: פשרה לעבר ונחישות לעתיד

משרד החינוך התגלה במלוא מערומיו במשבר הקורונה. העדר תשתית ראויה ללמידה ולהוראה מרחוק. אל הבור הזה נפלו מורי ישראל ותלמידיה, ובמקרים רבים הצילו היוזמה וההקרבה של המורים יחד עם הרצון והצמא לידע של התלמידים, את כבודה האבוד של מערכת חינוך לא ערוכה, מאובנת, מיושנת, חסרת יוזמה ומעוף.

ובכל הרע והטוב הזה צצו ועלו שתי דמויות רעות ומזיקות. מנכ"ל האוצר בדימוס אשר התנפל ללא כל רסן על המורים בראיון עם אילנה דיין בימים הראשונים של המשבר, ויו"ר הסתדרות המורים, אשר לטעמי על המורים לפעול להוצאתה לדימוס בהקדם. שתי הפיגורות האלה עם פה פח, האחד עלב במורים בפומבי, הביע חוסר הערכה משווע לעבודה האינסופית שהשקיעו רבים מהם בימים האלה, והשנייה, הצליחה ללא כל מאמץ ובמספר דקות רעות ושליליות בטלוויזיה לקוממם נגדה את הורי התלמידים לאורכה ולרוחבה של המדינה, וליצור משבר אמון קשה אשר יעיב שנים רבות על יחסי מורים הורים.

מנכ"ל האוצר הלך הביתה ברוך השם. יעשו לטעמי המורים טוב אם יוליכו גם אותה. איש חכם אחד בסיפור, יו"ר ארגון המורים (העל יסודיים) אשר אמר לכולם - "ישחקו הנערים לפנינו", ניתק מגע תוך שהוא מגבה את המורים בשעות המאוד קשות, מאוד מורכבות, שעות בהן נדרשו המורים למצות כל גרם של שכל וכל גרם של אנרגיה על-מנת להבטיח שאיכות הלמידה מרחוק לפחות תשווה לאיכות הלמידה החזותית. והמורים עשו זאת בהשקעה מרובה, מן הגורן ומן היקב, על-אף ההתנהגות חסרת האחריות של רבים מראשי המערכת.

וברור שיום התשלום מגיע, ההתחייבות מראש (התחייבות מיותרת ומטופשת לדעתי) של מזכלי"ת הסתדרות המורים להשלמת ימים בחופשת קיץ, מול העדר כל התחייבות מקבילה של מזכ"ל ארגון המורים, וסעיף מתלה אשר לטענת הסתדרות המורים כלול בהסכם, מביאים בימים אלה את המורים ואת המדינה לבית המשפט.

לדעתי, זה לא סכסוך על ימים, זה סכסוך על אגו עם השלכה מרחיקת לכת לעתיד. בעיות העבר יכולות להיפתר בהסכמת הצדדים. זה אומר כולה שלי, זה אומר כולה שלי, יחלוקו, ובלבד שלפשרה הזו לא תהיה כל השלכה על העתיד, ובכך יסתיים הסכסוך המשפטי. אך זוהי המשוכה הקלה.

המשימה המורכבת יותר מוטלת לפתחה של המדינה. על מדינת ישראל להחליט אם היא רוצה לקיים למידה מרחוק בעתות חרום, לדוגמה בימי מגיפות, אם לאו, אם אינה רוצה, והשיטה בעת סגירת בית ספר היא חל"ת, אז תפדלו. מדינת ישראל חוקקה חוק לימוד חובה, היא מורשית לחוקק חוק המבטל את חוק לימוד חובה בימי חירום (ככל שבית המשפט ירשה לה), ואז כמובן לא יהיו לימודים בימי חירום. אגב, מדינה גם יכולה למנוע רפואה, שיטור, כיבוי, ביטחון ומזון בימי חירום, כאמור, ככל שבית המשפט יאפשר לה.

אך אם המדינה לא התחרפנה, והמפלגות הפוליטיות חפצות חיים, קשה להאמין שמדינת ישראל תימנע מלקיים משטר למידה אינטנסיבי ומתמשך בימי חירום, תוך שהיא משלמת לעובדי ההוראה, (והוספת ימי לימודים במקום חופשה פירושה העדר תשלום) וכמובן המורים יהיו חייבים לתת תמורה מעל ומעבר להעסקה זו, הן בשעות ההוראה, הן בקשר פרטני עם תלמידים, ובעיקר בשעות ההכנה המרובות של חומרי הלימוד בפורמט אינטראקטיבי, הניתן להפעלה גם במחשב וגם בטלפון נייד.

ייטיבו לעשות הצדדים למטרה המשותפת אם לא ידמו לשני החמורים המושכים כל אחד לצד הנגדי ולעולם לא יגיעו לעשב, בגלל חבל קצר הקשור לצוואריהם, ולחלופין ילחחו במקביל משמאל ואחרי כן ילחחו במקביל מימין. החלפת מנכ"ל משרד האוצר היה צעד פתיחה טוב, לדעתי לא תהיה ברירה אלא להחליף גם את מזכלי"ת הסתדרות המורים.