הכומר אלכסנדר גלסברג בשירות "אקסודוס"

בשבת הקרובה 11 ליולי, ימלאו 73 שנים להפלגתה של ספינת המעפילים "אקסודוס" מצרפת לארץ ישראל. בהתייחסות לסיפור ההעפלה של "אקסודוס" כתב הכומר הצרפתי האב אלכסנדר גלסברג: "מקור התנופה של כל האנשים האלה לעבר ארץ ישראל הוא בתהודה רבת העוצמה של המסר הציוני, כי רק במסר זה יש תקווה... המיסטיקה של הארץ המובטחת שהייתה כגחלים לוחשות תחת האפר התלקחה בעוצמה גדולה יותר בשל הסבל והרדיפות. ביישובה של ארץ ישראל היא הביאה לתופעה שאין לה הסבר בדרך השכל הישר בלבד..."

ב-11 ליולי 1947 יצאה האוניה "אקסודוס" מנמל סט בדרום צרפת לעבר ארץ ישראל כשעל סיפונה 4,500 מעפילים שרידי שואה. כבר מרגע העלייה לאוניה עקבו הבריטים אחרי הנעשה על-מנת למנוע הגעתם של המעפילים לחופי הארץ. הסיפור מוכר אך לא כן חלקו של הכומר גלסברג בפרשה.

אלכסנדר גלסברג נולד ב-1902 כיהודי בעיר ז'יטומיר במערב אוקראינה (העיר בה גדל חיים נחמן ביאליק). בשלב מסוים של חייו המיר דתו לנצרות (לא נמצא הסבר למניע שלו וגם לא ברור באיזה שלב של חייו המיר דתו), ובהיותו בגיל שלושים הגיע לצרפת ובחר בלימודים בסמינר תיאולוגי להכשרת כוהני דת קתוליים. מהיום שהוסמך לכמורה פעל ללא ליאות למען מגורשים ופליטים שהגיעו לצרפת, בעיקר מאז עליית הנאצים לשלטון, וסיכן את חייו בפעולות הצלה והברחת יהודים מצרפת שתחת שלטון ממשלת ווישי. בשל פעילות זו הוא היה מבוקש על-ידי הנאצים ונאלץ לרדת למחתרת תוך שהוא ממשיך במלאכת הקודש של הצלת יהודים.

עם שחרור צרפת מהנאצים הקדיש גלסברג את מרצו וכישרונו לעזרת שארית הפליטה, ופעילותו למען הצלחת מבצע ההעפלה של האקסודוס הייתה חלק חשוב מפעילות זו. וניה פומרנץ, לימים פרופסור זאב הדרי מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב (זכיתי להכירו אישית) שהיה סגן ראש המוסד לעלייה ב' וממארגני "אקסודוס" מספר: "כאשר הוכנה אוניה להפלגה היה צורך בקשר רדיו מהחוף אליה. תחנת אלחוט שכזו אולתרה בדרך כלל באחד היערות...

כאשר הייתי נוסע לתחנת הקשר, מייד חשתי שמכונית עם אנשי הבולשת הבריטית מזדנבת בעקבותי... לכן שלחנו את הכומר (גלסברג-ש.פ.) לקיים את הקשר עם התחנה, וכאשר הוא היה נוסע, איש לא היה שם לב אליו... זכור לי שהיה עלינו להגיע מפריס למרסיי בזמן שביתת התחבורה הציבורית. נסענו במכונית רעועה בכביש עמוס, בשלגים ובקור. הנסיעה ארכה יומיים. הוא (גלסברג) נשאר במצב רוח מרומם והנעים את זמן הנסיעה בבדיחותיו העסיסיות".

יהודי חם

פעילותו של הכומר גלסברג למען העם היהודי המשיכה גם עם הקמת מדינת ישראל. כבר ערב הקמת המדינה נסע גלסברג לפולין, ובאישורו של ראש השירותים החשאיים של פולין הורשה להוציא אלף יהודים משם על-מנת שיתגייסו לכוחות ההגנה. הוא גם היה פעיל ברכש נשק מצרפת לארץ. על-פי החוק הצרפתי עסקות מכירת נשק יכלו להתבצע רק עם מדינות ולא עם מיליציות כגון ה"הגנה" או "המוסד", והנה היה המעשה שהגיע קצין מפריס למחסן הנשק בעמק הרון ונתן פקודה להעמיס תותחים קלים ועוד ציוד צבאי על משאיות שיצאו לעיר הנמל טולון. "הקצין" היה הכומר גלסברג בתחפושת.

גם בהעברת משלוחי נשק מצ'כיה הישר לשדות הלחימה במלחמת תש"ח, תרם גלסברג אתת חלקו. העברת הנשק הייתה חייבת להתבצע בדרך האוויר מפראג ללא חניית ביניים. אותרה חברה אמריקנית שהייתה מסוגלת לכך, אלא שממשלת פראג סירבה לאפשר לה פעילות בתחומה. גלסברג השיג אישורי נחיתה באי קורסיקה הן למטוסים קלים שטסו מפראג והן למטוסי תובלה אמריקנים שהמשיכו משם לישראל. זאב הדרי פיקח שם על העברת הנשק ממטוס למטוס כשהוא לבוש במדי שוטר צרפתי. משלוחי נשק אלה היוו תשומה מכרעת ליכולת צה"ל להדוף את מתקפת צבאות ערב.

מלחמת תש"ח גרמה לפרעות חמורות ביהודים שחיו בארצות ערב ובעיקר בעירק, שם גם נאסר על היהודים לעזוב את המדינה. הדרך היחידה להימלט מן הפרעות הייתה לגנוב את הגבול לאירן ומשם להגיע לארץ או למדינה אירופית, אך שלטונות אירן החזירו את הפליטים לעירק שם הם הושלכו לכלא. גלסברג נרתם למשימת הצלתם של יהודי עירק. הוא נסע לאירן לשכנע את השלטונות לאפשר ליהודים שיש להם אשרת כניסה למדינה שלישית לעבור דרך אירן, והוא דאג לכך שהיהודים אכן יקבלו אשרות כניסה לצרפת. כן דאג שחברת תעופה אמריקנית (שהיה לה קשר סמוי עם אל על) תבצע את העברת היהודים בטיסה מאירן לישראל. מבצע זה שנעשה בשיתוף פעולה עם נציג המוסד שלמה הלל, לימים יו"ר הכנסת ושר בממשלות ישראל מתוארת בספרו של הלל "רוח קדים".

הכומר גלסברג שבק חיים לכל חי ב-1981. בחוברת לזכרו שהפיק המוסד נכתב: "היה זה יהודי טוב, יהודי חם... שכל כולו קודש לפעילות ההצלה. אף פעם הוא לא קיבל כסף מאיתנו. כמה מהפעולות שעשה בשבילנו היו כרוכות בסיכון אישי רציני. הוא לא ידע מה זה פחד והיה נענה לכל בקשה משלנו, מבלי לשאול: מדוע או בשביל מה בחרתם דווקא בי"?

ד"ר לוסיאן לזר, חוקר תולדות ארגוני המחתרות האנטי-נאציים בצרפת הכבושה, פרסם לפני כשלושים שנה ספרון קטן על חייו ופעלו של הכומר האב אלכסנדר גלסברג.