אין שלום, יש קורונה <br>

פרשת השבוע פותחת בשכר שקובע ה' לפינחס עבור המעשה הנועז והקיצוני שעשה כדי לעצור את המגפה שפרצה בעם, כמסופר בסוף הפרשה הקודמת. הקב"ה אומר למשה שיפרסם את ההחלטה שלו (פרק כה): [יב] לָכֵן, אֱמֹר: הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת-בְּרִיתִי, שָׁלוֹם. [יג] וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו, בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם--תַּחַת, אֲשֶׁר קִנֵּא לֵאלֹקָיו, וַיְכַפֵּר, עַל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. פינחס זוכה לברית שלום נצחית, התחייבות של הקב"ה, וזה לכאורה מוזר, כי פינחס עשה מעשה שנראה כהיפך עניין השלום, הריגה, והתורה גם מזכירה כאן את מי הוא הרג: [יד] וְשֵׁם אִישׁ יִשְׂרָאֵל הַמֻּכֶּה, אֲשֶׁר הֻכָּה אֶת-הַמִּדְיָנִית--זִמְרִי, בֶּן-סָלוּא: נְשִׂיא בֵית-אָב, לַשִּׁמְעֹנִי. [טו] וְשֵׁם הָאִשָּׁה הַמֻּכָּה הַמִּדְיָנִית, כָּזְבִּי בַת-צוּר: רֹאשׁ אֻמּוֹת בֵּית-אָב בְּמִדְיָן, הוּא.



הפרשה די ארוכה וכוללת נושאים שונים שעל כל אחד מהם אפשר לשאול מה הקשר לפינחס (שזהו שמה של הפרשה) ולברית שלום שבה זכה. כמובן, לא נוכל להקיף הכל במסגרת זו אבל אם נבין כיצד השפיע המעשה של פינחס, מה הוא פעל במימד הרוחני, נראה שכל הנושאים קשורים לאותו רעיון. הקב"ה בעצמו מבהיר את העניין בתחילת הפרשה: [יא] פִּינְחָס בֶּן-אֶלְעָזָר בֶּן-אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, הֵשִׁיב אֶת-חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, בְּקַנְאוֹ אֶת-קִנְאָתִי, בְּתוֹכָם; וְלֹא-כִלִּיתִי אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, בְּקִנְאָתִי. התנהגות מופקרת בעם ישראל נענתה בכעס אלוקי נורא, כביכול פרץ סכסוך בין העם ובין אלוקיו וכתוצאה מכך פרצה בעם מגפה קשה. פינחס שיכך את הכעס האלוקי ובכך השיב את השלום בין העם ובין אלוקיו.



התורה מייחסת את פינחס לאהרן הכהן שהיה אוהב שלום ורודף שלום. רדיפת השלום התבטאה במאמץ להשכין שלום בין אנשים אבל לא פחות חשוב גם בינינו ובין אלוקינו, שהרי זהו עניין הקרבנות שעליהם הופקדו אהרן ובניו. וכמו שאומר רש"י על הפסוק שבתחילת פרשת הקרבנות (פרק כח): [ב] צַו אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: אֶת-קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי, רֵיחַ נִיחֹחִי, תִּשְׁמְרוּ, לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ. אומר רש"י: מה אמור למעלה - יפקוד ה'. אמר לו הקב"ה עד שאתה מצוני על בני צוה את בני עלי. משה ביקש שה' ידאג למנות את המנהיג הבא (פרק כז): [טז] יִפְקֹד ה', אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל-בָּשָׂר, אִישׁ, עַל-הָעֵדָה. ה' עונה לו שצריך גם לצוות את בני ישראל שישמרו על קשר חיובי עם הקב"ה, שיטפחו את השלום בינו ובינינו.

לעבור לאחריות אישית

פינחס קם מתוך העדה ועשה את המעשה הנכון כשכולם היו מבולבלים ואובדי עצות עד כדי וְהֵמָּה בֹכִים פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד. אצלנו לא בוכים (לפחות לא בגלוי) אבל נראה שלא פחות מבולבלים. גם אצלנו מתגלה חוסר האונים של המנהיגות אל מול המגפה. והעובדה שלא בוכים אומרת שמצבנו גרוע יותר מהמצב שבו פעל פינחס, כי שם הבכי היווה הודאה בכך שהם חסרי אונים, שאין להם פתרון. אצלנו לא בוכים, מעמידים פנים שיש פתרונות אבל עובדה היא שהמצב מסתבך והולך מיום ליום. כי אולי יש להם פתרונות אבל אין להם פתרון. שם הודו שאין להם פתרון עד שקם פינחס ועשה מעשה שמחוץ לכללים. בכך הוא אומנם זכה לברית שלום אבל לא לומדים ממנו כיצד לנהוג, זה קיצוני מדי.


גם אין היום איזה מעשה חד-פעמי, קיצוני ככל שיהיה, שיכול לפתור את הבעיה המציקה הזאת, רק שינוי יסודי של החשיבה וההתנהגות לכיוון של נטילת אחריות אישית יפתור אותה. עד עתה הממשלה מנסה לנהל אותנו כמיטב יכולתה המוגבלת, אבל זה אינו תפקידה ומעולם לא היה, תפקידה הוא ליצור עבורנו תנאי מחיה והתפתחות ראויים; לדאוג לביטחון האישי והלאומי, לתשתיות ראויות וכדומה. אין זה תפקידה להנחית עלינו הוראות מפורטות כיצד לשמור על בריאותינו. בלאו הכי היא אינה יודעת מה נכון לעשות, בטח בימי הקורונה. הרי גלוי לגמרי עד כמה הם מבולבלים שם וגם התוצאות מלמדות שמילוי ההוראות לא באמת מונע את התפשטות הקורונה.



מה עוד שהציבור אינו יכול לעמוד בגזרות שמנחיתה עליו הממשלה להגנה מפני הקורונה. כאמור הפתרון נמצא בחשיבה מחוץ לקופסה וזה אומר לקרוא לציבור לקחת אחריות. לא רק בעטיית מסכות שיעילותן מפוקפקת אלא בחיזוק המערכת החיסונית האישית. והרי אפשר בקלות יחסית לחזק את המערכת החיסונית ובעלויות הרבה יותר נמוכות מאלה שאנו סופגים היום. פשוט צריכים להקפיד על נשימה נכונה, שזה אומר לנשום עמוק, להחזיק את האוויר בריאות כמה שניות ולעשות זאת שוב ושוב במהלך כל יום. אפשר ורצוי גם לנפח בלונים לחיזוק הריאות. בנוסף לכך כדאי להקפיד על תזונה נכונה וכן ליטול תוספי תזונה ייעודיים, בייחוד למבוגרים שבינינו.



אינני רופא ואיני מתיימר להיות אבל כשנוצרה אצלי בעיה בריאותית חמורה (בריאות) יישמתי בעצמי את מה שכתבתי לעיל וב"ה זה עובד. התגברתי על זה בלי להחדיר לגוף כימיקלים רעילים שאולי מקלים על התסמינים אבל מחריבים אזורים אחרים בגוף. מהממשלה אין לי הרבה ציפיות, אנשי השלטון נעולים על מנעמיו, בעיקר על האשליה שהם קובעים משהו ולא סביר שיוותרו על זה, לא סביר שישחררו אותנו ורק ידריכו אותנו בלקיחת אחריות אישית. אבל אנחנו חייבים את זה לעצמנו - להפסיק לסמוך על מערכות השלטון השונות, כולל על מערכת הבריאות שטובה מאוד בטיפול במצבי חירום אבל חסרת אונים בבעיות מתמשכות - עלינו לקחת אחריות אישית ולדאוג לעצמנו.