מחליטים אחרת

הקשר שלנו עם העולם המתפתח קשור בחמלה ובכלכלה. לפעמים להפך. בעוד שהשוק הישראלי מצומצם בבחינת ריבוי היצרנים, הכפר הגלובלי מתקרב בנגישות ובתקשורת ומציע שווקים חדשים לפיתוח וסחר. ישנן אפשרויות חדשות להפיץ ידע, טכנולגיה ושיטות ניהול חדשות. הכל מתחיל בהחלטה לשינוי וביצירתיות שלא נשמרת במגירה. טלפון אחד יכול להיות הקשר הראשון להצלחה הבאה.

בזמן שאנו והמשק מתאוששים ממצב החירום בעקבות התפשטות נגיף הקורונה בעולם, עומדות בפנינו הזדמנויות לשינוי וצמיחה. אך גם להתמודדות עם ההשפעות הבריאותיות, הכלכליות-חברתיות ועם מערכת התקנות שנלוותה עליהן. נראה כי בהעדר החלטה נפספס הזדמנות וניקלע למצב מאתגר עוד יותר.

החלטות מלוות את חיינו. בין אם מדובר בהחלטות שאנו מקיימים או בכאלה שאנו מושפעים מהן. לעיתים עולה התהייה, מה גרם לאדם להחליט את שהחליט, בעת שהחליט, וגרם לכלל לשאת בתוצאות?

חלק מההחלטות שלנו קשורות בהתנהלות היום יומית וחלק בעלות משקל על הארגון, החברה וכמובן המשפחה. החלטות שמשפיעות על הסובבים מעסיקות אותנו פעמיים. האם כדאי לנקוט צעד, ואיך? ולאחר מכן בקרת נזקים לתוצאות לא צפויות, או המשך ביתר התלהבות.

ההחלטה המושכלת

מסופר על אלברט איינשטיין שהיו לו 7 חליפות זהות, כדי שלא יצטרך להחליט מה ללבוש בכל יום. לא צריך להיות איינשטיין כדי לקבל החלטה מושכלת. פרופסור איתמר גתי מציע את מודל סחל"ב:

- סינון, והגדרת השיקולים המשמעותיים עבורנו. "אם את לא יודעת לאן את מעוניינת להגיע, אין שום משמעות לאיזה כיוון תבחרי ללכת" (מתוך עליזה בארץ הפלאות).

חקירה לעומק. מהן האפשרויות העומדות בפנינו כדי להגשים את התוכניות?

- בחירה, מה האפשרות הטובה ביותר כדי להגשים את מירב התוכניות?

טיפ - בכל משא-ומתן אין רק פתרון אחד - אולי יש כמה פתרונות פחות זוהרים, אך לכל בעיה מספר חלופות ויש לשקול אותן בטרם קבלת ההחלטה.

לכל החלטה באופן טבעי ישנן תוצאות. הערכתן מראש, אפיון מרכיבי הסיכון וההערכות אליהן, יעלו את הסיכויים לשינוי לטובה. כלומר, גם אם ההחלטה לא מיטבית, אופן הביצוע והמעקב הם שייקבעו את מידת הצלחתה. ליכולת ההחלטה בהעדפת משימות לפי חשיבות וזמן אנו קוראים ניהול. עוד מימד משמעותי הוא השאיפה שלכלל הצדדים יהיה חלק בעוגה, אחרת המשא-ומתן יניב את המשך העימות, בעקבות תחושת הנחיתות של הצד שהפסיד.

האתגר החשוב לפני קבלת החלטה, קשור בגיוס כוחות פנימיים והכרה שהמצב דורש שיפור ושינוי. לכן, בחברות מסורתיות, הסובלות ממצבי קיצון מורכבים במיוחד, התמודדות או אי-התמודדות הינן בגדר החלטה גורלית. אם זו אינה בגדר החלטה, הרי שעתיד החברה מונצח ונותר ללא תקווה לשיפור. האתגר שלאחר קבלת ההחלטה, קשור בלקיחת אחריות על ההחלטה לשינוי, בפעולות יישום, בהתמדה ובהתמודדות עם תלאות וקשיים כחלק מהדרך להצלחה.

- הטיות - הרגל שאנו שמים לעצמנו. שיקול הדעת יכול להיות מוטה בשל דעה קודמת או תפיסה מקובעת, באופן אישי או חברתי. בהתמודדות עם מצב חדש, העבר יכול להפריע לתהליך קבלת ההחלטה. זה שזה דומה לא אומר שהדברים זהים. או, כמו שאומרים ברובע הקוואסאן שבבנגקוק "same same but deferent".

בחברות מסורתיות בולטת הבעת הנאמנות לשבט ול'בית-אבא', כערכים שגוברים על מחשבה 'הגיונית' בעיני זר מתבונן. אולם יש בהם מרכיבים משמעותיים של שימור והגנה על סולידריות וסדר חברתי. עם זאת חוקרים מצאו, כי ה'הטיה השבטית' מתקיימת בכל חברה ובפרט בעולם שמדמה עצמו ל׳נאור׳. בפוליטיקה המדינית והארגונית, ניתן לראות הזדהות פוליטית מתוך עמדת ה׳שבט׳ או עמדת העמיתים למקצוע ולאו-דווקא מתוך ניתוח מושכל של האירועים וההשלכות, ועל כן "מפלגות מנציחות פילוג", טען מאיר אריאל ז"ל.

מדינות מתפתחות ובפרט אלו שהחברה האירופית משלה בהן משך 140 שנה, סובלות מאירועים גלובליים באופן מוקצן יותר וכך גם כיום בעת משבר הקורונה. המסורות שהגנו עליהן התערבבו עם תהליכי עיור מודרניים, ואלו לא מצאו פתרון תעסוקתי לרבים. יכולותיהם הפרקטיות ואורחות חייהן, אשר הותאמו לטבע ולסביבה נגזלו לטובת תוצרת של יבול אחד עבור המדינה הכובשת והשאירו אותן חסרות יכולת להתמודד בתחרות הכלכלית ובאתגרים הבינלאומיים של המאה ה-20 וה-21, גם לאחר סיום תקופת הקולוניאליזם.

כשיש הזדמנות להציע סיוע לחברה כפרית או מסורתית, נבדוק מה ניתן לייצר וכיצד ניתן למסד ולתעש את הייצור. כלומר, להכין הרבה מוצרים בעלי ערך, מאותו תהליך שחוזר על עצמו. ההחלטה לשנות דפוסי עוני על-ידי קבלת ידע וכלים טכנולוגים תהווה הזדמנות לשינויים כלכליים, חברתיים, סביבתיים ולאומיים. הזדמנות זו מולידה שותפים מקומיים ובינלאומיים לשרשרת הרווח, אשר חוברים למיזם באופנים שונים. לשיתוף הפעולה, כוח השפעה משמעותי כמפחית סכסוכים בשל הרווח ורווחה הנלווים אליו והסיכון בלאבדם. כל הטוב הזה דורש החלטה היום, כדי שמחר לא יהיה מאוחר.