"הוא לא יכול היה להבדיל בין האינטרסים האישיים שלו לבין האינטרסים הלאומיים" - טוען ג'ון בולטון, לשעבר היועץ לביטחון לאומי, על הנשיא דונלד טראמפ. לאורך ספרו "The Room Where It Happened" מתאר בולטון שוב ושוב את דרך ההתנהלות וקבלת ההחלטות של טראמפ, המאופיינת בחשיבה פשטנית, ראיית אסטרטגיה גלובלית דרך החור שבגרוש, חוסר יכולת להתרכז בתדרוכים מודיעיניים ומדיניים, בורות לגבי פרטים מרכזיים, ומתן עדיפות לשיקולים פוליטיים ואישיים על פני שיקולים ביטחוניים ולאומיים.

אמרתו זו של בולטון מתייחסת לפגישה המפתיעה בין טראמפ לבין שליט קוריאה הצפונית, קים ג'ונג-און, באזור המפורז ביוני 2019. לפגישה זו לא קדמה שום עבודת הכנה והחלטתו של טראמפ לצאת לאחר פסגת G20 ביפן לגבול בין שתי הקוריאות הייתה אימפולסיבית ושלו בלבד. לטענת בולטון, הוא "קיבל בחילה" מכך שפגישה שכזו הייתה תוצאה של ציוץ מצידו של טראמפ על רצונו לפגוש את קים, אם כי הוא שיער שהמניע האמיתי של טראמפ היה רצונו לזכות בתקשורת חיובית. קוריאה הצפונית קיבלה מה שרצתה מארה"ב - הנשיא הגיע עד אליה והסכים לחצות את הגבול לתחומה - בעוד טראמפ קיבל את מה שרצה: חשיפה תקשורתית. בהקשר זה מאשים בולטון, כי טראמפ ערבב בצורה קבועה בין האינטרסים האישיים ללאומיים.

הרמת קולות בחדר הסגלגל

פרק חושפני במיוחד בספר עוסק בהתפטרותו של ג'ון קלי מתפקידו כראש הסגל ביוני 2018, לאחר ויכוח חריף עם טראמפ בנושא הטיפול במסתננים מגבול מקסיקו. קלי, שקודם לכן היה השר לביטחון פנים, תמך בתוכנית שהציגה מחליפתו, קירסטן נילסן. במהלך ישיבה בחדר הסגלגל, שעסקה ברצח העיתונאי ג'מאל חאשוקג'י בידי המשטר הסעודי, נכנסה מזכירתו של טראמפ ואמרה שחתנו ויועצו, ג'ארד קושניר, מבקש לדווח לו על שיחתו עם שר החוץ של מקסיקו.

בולטון מספר, כי קלי שאל בהרמת קול: "מדוע ג'ארד מדבר עם המקסיקנים?". טראמפ השיב, גם הוא בהרמת קול: "כי אני ביקשתי ממנו. אחרת איך נעצור את השיירה [של המסתננים שלפי הנטען הייתה בדרכה לארה"ב]?". קלי ענה, עדיין בקול רם: "קירסטן נילסן עובדת על זה". טראמפ ירה בחזרה: "אף אחד מכם הגאונים לא הצליח לעצור את השיירה". קלי יצא בסערה מהחדר הסגלגל וטראמפ נופף בידו בביטול.

לאחר הישיבה פנו בולטון ושר החוץ, מייק פומפאו, למשרדו של קלי, הוא אמר להם "אני עף מכאן" ויצא. בולטון ופומפאו המשיכו לשוחח על סעודיה, ולפתע הבינו ש-קלי לא התכוון ליציאה פיזית המאפשרת לעמיתיו להשתמש במשרדו, אלא להתפטרות. בולטון יצא למסדרון וראה את קלי משוחח עם מישהו. בולטון משך אותו לחדר רוזוולט - אחד מחדרי הישיבות העיקריים בבית הלבן - וסגר את הדלת. השיחה ביניהם הייתה אמוציונלית, משחזר בולטון. קלי - גנרל מרינס בעל ארבעה כוכבים - אמר: "פיקדתי על אנשים בקרב ומעולם לא הייתי צריך להתמודד עם חרא כזה.

בולטון, שהבין לאן נושבת הרוח, שאל: "אבל מה החלופה אם תתפטר?". קלי השיב בשאלה: "מה יקרה אם יהיה לנו משבר כמו 9/11 כאשר זו הדרך שבה הוא [טראמפ] מקבל החלטות?". בולטון המשיך: "אתה חושב שיהיה טוב יותר אם תעזוב?", וביקש מ-קלי להמשיך בתפקידו לפחות עד הבחירות לקונגרס בחודש נובמבר. קלי ענה: "אני הולך לארלינגטון" - בית העלמין הממלכתי שמחוץ לוושינגטון, שם קבור בנו, מייקל קלי, שנהרג ב-2010 באפגניסטן. קלי נהג לעלות לקברו של בנו בשעות משבר - שהלכו והתרבו, מעיר בולטון.

"השתרר תוהו ובוהו כללי"

בהמשך שוחחו בולטון ופומפאו, והאחרון היה פסימי מאוד: "[שר ההגנה דאז, ג'ים] מאטיס תמיד בחו"ל, סגן הנשיא [מייק פנס] מדבר במיסיסיפי על חופש דתי, והדבר עליו חושב [שר האוצר, סטיב] מנוחין הוא כסת"ח לעצמו". לדברי פומפאו, הלוחמים האמיתיים היחידים סביב טראמפ היו הוא עצמו, בולטון וקלי. והוא הוסיף: "כל העסק יכול להיגמר בכך שזה יהיה המופע של דונלד, איוונקה [טראמפ] וג'ארד!".

קלי אכן התפטר וטראמפ מינה במקומו את מיק מולבאני. בולטון מסכם: "כאשר קלי עזב ומולבאני התמנה, פסקו כל הנסיונות המעשיים לנהל את לשכת הנשיא. הן מדיניות הפנים והן האסטרטגיה הבינלאומית, שמעולם לא היו משובחות, נעלמו. ההחלטות אישיות התדרדרו והשתרר תוהו ובוהו כללי. לאחר מכן בא המשבר סביב אוקראינה. היו הוכחות רבות לצדקת הנחתו של קלי", בדבר אופן קבלת ההחלטות בידי טראמפ.

היה עוד נספח להתפטרותו של קלי. באוקטובר 2019, לאחר למעלה משנה של שתיקה, סיפר קלי שעם התפטרותו אמר לטראמפ: "לא משנה מה אתה עושה - אל תמנה אומר הן [yes man], מישהו שלא יאמר לך את האמת. אל תעשה את זה. משום שאם זה מה שתעשה, אני מאמין שתועמד להדחה". טראמפ הכחיש וטען, שאם קלי היה אומר זאת - "הייתי זורק אותו מהמשרד שלי". דוברת הבית הלבן דאז, סטפני גרישם, הוסיפה: "עבדתי עם ג'ון קלי, ואין לו שום יכולת להתמודד עם הגאונות של הנשיא שלנו". בולטון מגיב ביובש: "הציטוטים הללו אומרים המון על מי שאמרו אותם".

בסיום ספרו אומר בולטון: "רבות מהחלטותיו של טראמפ בתחום הביטחון הלאומי נבעו מפוליטיקה יותר מאשר מהשקפת עולם, אסטרטגיה, מדיניות או רציונליזם ביטחוני". הוא מזכיר, כי בהקשר של הקורונה טען טראמפ, כי לנשיא ארה"ב יש סמכויות אמיתיות - ואיים לעקוף את הקונגרס תוך ציטוט שגוי של החוקה. "כל שמרן שאי פעם קרא את החוקה, לא יכול שלא להשתאות לנוכח ההנחות הללו", סבור בולטון.

בפיו של בולטון גם תחזית מעניינת ובלתי שגרתית: "מובן שפוליטיקה תמיד נוכחת בממשל, אבל טראמפ בקדנציה השנייה יהיה הרבה פחות כבול בידי הפוליטיקה מכפי שהוא בקדנציה הראשונה. האירוניה עשויה להיות, שלדמוקרטים יהיה הרבה יותר עם טראמפ המחפש 'מורשת' בקדנציה השנייה שלו, מאשר לרפובליקנים ולשמרנים. נקודה למחשבה".