|
ברניה השבוע בלונדון [צילום: קירסטי וויגלסוורת', AP]
|
|
|
|
|
לפרלמנט הבריטי נותרו פחות מעשרה ימי עבודה עד שייצא לפגרת חג המולד ב-17.12.20, וזהו פרק הזמן בו אמורה ממשלתו של בוריס ג'ונסון להביא לאישורו את ההסכם עם האיחוד האירופי לגבי היחסים בין בריטניה לאיחוד לאחר הברקזיט. לכן, כותב דיילי טלגרף, ההנחה בלשכתו של ג'ונסון היא שסוף השבוע הקרוב הוא קריטי.
בזמן שנותר יהיה צורך לקבל את אישור הפרלמנט, להעביר בפרלמנט ובבית הלורדים את החקיקה החדשה הנחוצה וגם לתקן את החקיקה הקיימת – הן זו הנוגעת במישרין לברקזיט והן חקיקת מס כללית. ייתכן גם ששני הבתים יידרשו להתכנס, באופן חריג, בין חג המולד לבין 1 בינואר. הממשלה יכולה להאריך את מושב הפרלמנט עד 23 בדצמבר, אבל כרגע אין סימן לכך. ג'ונסון גם עומד על כך שלא יבקש לדחות את הפרישה בפועל האמורה להתבצע ב-1 בינואר.
לכן, הזמן פועל נגד צוותי המו"מ של בריטניה והאיחוד, הנפגשים בסוף השבוע בלונדון. שאלה מרכזית שנותרה פתוחה היא זכויות הדיג, כאשר בצד הבריטי מובעת שביעות רצון מכך שנציגיו אינם מוותרים בנושא. אין פלא, אפוא, שבבריסל הדעה הפוכה: צרפת, הולנד ובלגיה סבורות שראש הצוות האירופי, מישל ברניה, מוותר יותר מדי לבריטניה. דיפלומטים בכירים אמרו לו בימים האחרונים, כי פרישה בריטית ללא הסכם יכולה להוות הלם חיובי, שלאחריו ניתן יהיה לחדש את המו"מ בחודש ינואר בלי לחץ של זמן, והיא עדיפה על פני הקרבת האינטרסים של האיחוד. ייתכן שכעת יתערבו נשיאת האיחוד, אורסולה ון-דר-ליין, או הקנצלר אנגלה מרקל.
הסכם הפרישה בין בריטניה לאיחוד נחתם, אחרי חודשים ארוכים של תוהו ובוהו בלונדון, בינואר השנה. ההסכם קובע את התנאים לברקזיט, ובראשם שאלת הגבול בין בריטניה לבין אירלנד, ומניח את היסודות להסכם סחר בין הצדדים. הוא גם קובע כמה בריטניה תשלם לאיחוד האירופי לאורך השנים, את התחומים בהם היא תמשיך להיות כפופה לבית המשפט האירופי לצדק ואת מנגנון הבוררות ליישוב מחלוקות הנובעות ממנו.
שאלת הגבול בין צפון אירלנד (הפורשת מהאיחוד כחלק מבריטניה) לבין אירלנד (העצמאית הנשארת באיחוד), הייתה הקשה ביותר במו"מ וממשיכה להוות אבן נגף פוליטית בבריטניה. המטרה היא להבטיח שאנשים וסחורות לא יעברו בצורה חופשית – אך בלי להחזיר את הגבול הממשי בין שני חלקי האי. ממשלתו של ג'ונסון העבירה בפרלמנט חוק המאפשר לה להפר חלק מתנאי ההסכם עם האיחוד בנושא אירלנד, אך בית הלורדים סירב לאשרו משום שהוא מהווה הפרה של החוק הבינלאומי.
צוותי המו"מ בראשותם של ברניה והלורד דייוויד פרוסט הגיעו להסכמה בנושאים רבים, והנושא המרכזי שנותר שנוי במחלוקת נוגע להתנגדותו של האיחוד לאובדן זכויות הדיג של חברותיו במימי החופים של בריטניה. האיחוד הציע לבריטניה לקבל 18-15 אחוז מן הדגים שיאספו דייגים מן המדינות החברות, אך בריטניה מתנגדת בתוקף. היא הציעה הסדר דומה לזה שיש עם נורבגיה: חלוקה שנתית של מכסות הדיג לפי איזורים. נושא מרכזי נוסף הוא זכותה של ממשלת בריטניה לסייע לחברות מקומיות, כאשר תקנות האיחוד אוסרות על סיוע כזה – כך שלחברות הבריטיות עלול להיווצר יתרון בלתי הוגן.
היו שסברו, כי התפטרות יועצו הבכיר ביותר של ג'ונסון ותומך הברקזיט הנוקשה, דומיניק קאמינגז, תוביל להגמשת עמדתה של בריטניה – אך מקורות בדאונינג סטריט 10 אומרים שג'ונסון נותר התקיף ביותר בחוסר נכונותו לוותר כדי להבטיח הסכם. פרישה ללא הסכם עודנה אפשרית, אם כי במקביל נדונה האפשרות להגיע להסכם חלקי ולאפשר דיון נוסף על הנושאים שייוותרו במחלוקת.