המפלגה השמרנית בראשותו של ראש הממשלה, בוריס ג'ונסון, צפויה לזכות בניצחון ענק בבחירות בבריטניה, עם 358 מושבים - צופים (13.12.19) המדגמים המעודכנים של שני ערוצי הטלוויזיה הגדולים במדינה, BBC ו-SKY, עם ההתקדמות בספירת הקולות. הלייבור בראשות ג'רמי קורבין צפוי לנחול מפלה ניצחת, עם 203 מושבים בלבד. בפרלמנט הבריטי 650 חברים, אך די ב-315 מושבים כדי להבטיח רוב מוחלט.

על-פי המדגמים, המפלגה הסקוטית הלאומית תקבל 48 מושבים, עלייה של 50% לעומת הפרלמנט היוצא. לעומת זאת, הליברל-דמוקרטים - אשר קיוו להיות הפתעת הבחירות ואולי אף לשון המאזניים - יקבלו רק 11 מושבים. מפלגת הברקזיט, אשר לפני חודשים בודדים זכתה בסקרים לכמה עשרות מושבים, צפויה שלא להכניס אפילו נציג אחד לפרלמנט. המפלגה האירית היוניוניסטית תקבל 11 מושבים, ועוד שמונה יתחלקו בין מפלגות אחרות.

ג'ונסון אמר: "הממשלה השמרנית של מדינה אחת קיבלה מנדט חדש ורב-עוצמה לממש את הברקזיט – ולא רק לממש את הברקזיט, אלא גם לאחד את המדינה ולהצעיד אותה קדימה". הוא התחייב לעמוד בהבטחות הבחירות שלו: "כן, נגייס עוד 50,000 אחיות ונבנה 40 בתי חולים ברחבי המדינה". לדברי ג'ונסון, הבחירות מעניקות לו "את האפשרות לכבד את רצונו הדמוקרטי של העם הבריטי, לשנות לטובה את המדינה ולממש את הפוטנציאל של כל תושבי המדינה".

ג'ונסון מתכוון להודיע בשבוע הבא (16.12.19) על מספר שינויים בהרכב ממשלתו, אותה הקים לפני חמישה חודשים בלבד. הוא עשוי להשתמש בנצחונו המוחץ כדי להרחיק מן הממשלה כמה מיריביו, כדי לחזק את שליטתו בה. ג'ונסון גם יגיש מחדש לאישור הפרלמנט (20.12.19) את הסכם הברקזיט אליו הגיע עם האיחוד האירופי, כדי לממש אותו כמתוכנן ב-31 בינואר.

קורבין הודיע שיפרוש מתפקידו, אך לא מיידית: "אני לא אוביל את המפלגה בכל מערכת בחירות עתידית. אקיים דיונים עם המפלגה כדי להבטיח שיהיה כעת הליך של בחינת התוצאות הללו והמדיניות שהמפלגה צריכה לנקוט בעתיד. אני אנהיג את המפלגה בתקופה זו, כדי להבטיח שהדיונים יתקיימו ונתקדם לעבר העתיד".

מנהיגת הליברל-דמוקרטים, ג'ו סווינסון, הפסידה את מושבה בפרלמנט למועמדת המפלגה הסקוטית, איימי קלהאן, בהפרש של 149 קולות בלבד. היא לא אמרה האם תפרוש מתפקידה, אך ודאי שיופעל עליה לחץ לעשות זאת. מנהיגת המפלגה הסקוטית וראש הממשלה המקומית, ניקולה סטרג'ון, אמרה, כי החיזוק המשמעותי בכוחה של המפלגה מלמד שתושבי סקוטלנד אינם רוצים ממשלה בראשותו של ג'ונסון, אינם רוצים לפרוש מהאיחוד האירופי ורוצים משאל עם על עצמאות ארצם - אך הכירה בכך ששאיפות אלו לא יושגו כעת.

בפרלמנט היוצא היו 287 שמרנים, 242 נציגי לייבור, 35 למפלגה הסקוטית הלאומית, 21 שמרנים שסולקו מהסיעה בידי ג'ונסון, 19 לליברל-דמוקרטים, 14 עצמאים, עשרה לאירים היוניוניסטים, חמישה למפלגת העצמאות, ארבעה למפלגת פלייד הסקוטית ואחד לירוקים. למפלגת שין-פיין האירית היו שבעה חברים, שלא תפסו את מקומותיהם.

הבחירות התקיימו 27 חודשים בלבד לאחר הבחירות הקודמות, בהן איבדו השמרנים את הרוב המוחלט שלהם והקימו קואליציה עם היוניוניסטים. אולם ראש הממשלה הקודמת, תרזה מיי, ואחריה ג'ונסון לא הצליחו לפרוץ את המבוי הסתום בסוגיית הברקזיט. הפרלמנט דחה הן את ההסכם שהשיגה מיי עם האיחוד האירופי והן את ההסכם שהשיג ג'ונסון, אך גם הפיל את התוכניות החלופיות שהציעו כמה מחבריו. ג'ונסון הקדים את הבחירות במטרה לזכות ברוב מוצק, שיאפשר לו להעביר את ההסכם המתוקן ולפרוש מן האיחוד האירופי בתאריך היעד החדש - 31 בינואר 2020.

ג'ונסון ניהל קמפיין תוך שהוא שב ומתחייב לפרוש מהאיחוד האירופי, ומתנגד בכל תוקף למשאל עם נוסף. קורבין הבטיח להשיג הסכם טוב יותר ולהעמידו למשאל עם, לצד האפשרות של ביטול הפרישה. הליברל-דמוקרטים קיוו כאמור להיות לשון המאזניים, עם התחייבות לפעול לביטול הברקזיט. הסקוטים הלאומנים הציבו בראש סדר היום שלהם את הדרישה למשאל עם על עצמאות סקוטלנד.

הן ג'ונסון והן קורבין ספגו ביקורת ציבורית ותקשורתית רבה, ושניהם לא הצליחו להגיע אפילו ל-50% בשאלת ההתאמה לראשות הממשלה. ג'ונסון איבד חלק ניכר מאמינותו, משום שנאלץ לסגת מהתחייבותו החוזרת ונשנית לפרוש בכל מקרה ב-31.10.19 ולא לבקש ארכה. תדמיתו נפגעה גם בשל התבטאויות אנטי-מוסלמיות וחשיפת חשדות להעדפה פסולה שנתן לפילגשו בעת שהיה ראש עיריית לונדון.

קורבין נפגע קשות מגילויי האנטישמיות החוזרים ונשנים בלייבור, בהם למעשה לא טיפל, וזאת לצד המקרים בהם הוא עצמו הביע תמיכה באנטישמיות ובארגוני טרור. מדיניותו הכלכלית של קורבין היא סוציאליסטית קיצונית, כולל הלאמה נרחבת של חברות, הפקעת מניות מבעלי חברות לטובת עובדיהן ומעורבות עמוקה של הממשלה במשק.