האוליגרכיה המשפטית מכה שוב

עכשיו זה סופי: מפלגת השלטון בראשות בנימין נתניהו, איננה 'ימין חזק'. אל מפח הנפש של נאמני הימין בשל הסתלקותו מהתחייבויות הסיפוח, ומן ההתחייבות לפנות "תוך ימים" את חאן אל אחמר, ועיקשותו להקפיא את הבנייה בירושלים ובהתיישבות, ועוד, נתווסף השבוע מחדל חדש: מינויים וקידומם במשמרת שלו של 61 שופטים, שרובם שייכים למנעד השמאל - מן השמאל המתון, עד לשמאל הרדיקלי, ובהם משפטנים עויינים, אנטי ישראלים, אנטי ציונים, אנטי יהודים, שלא לומר בעלי זיקה נפשית עמוקה לאויב הפלשתיני.

זה קרה השבוע, בקדנציה של נתניהו. בין השופטים שמונו במחטף דורסני בוועדה למינוי שופטים, בראשות ניסנקורן, מצויים כאלה שפסקו מתוך איבה תהומית למדינה, נגד צה"ל ונגד מערכת הביטחון, והעניקו משקל יתר לטענות פלשתיניות הזויות. לקרוא ולא להאמין. כך למשל קודם השבוע מבית המשפט השלום בירושלים למחוזי השופט עבאס עאסי, שנודע ב'הצטיינותו' בפסיקות בעייתיות ועויינות את המשטרה, צה"ל והמתיישבים (וחלקן התהפכו נגדו בערכאות עירעור).

על-פי תחקיר של איילת כהנא ב'מקור ראשון', השופט עאסי פסק פעם אחר פעם לטובת תביעות של בעלי דין מהמגזר הערבי שזוכים בתביעות לפיצויים מהמדינה, מעבר למקובל. כך במקרה של אדם שנשפט ונאסר במקומו של אדם אחר שניצל את מצוקתו בהיותו מכור לסמים, וגרם לו לשאת במקומו הרשעה פלילית ומאסר ממושך. השופט עאסי השית פיצויים על סך 700 אלף שקלים על המשטרה. בערכאת הערר הסכום הופחת בכמחצית.

במקרה אחר, תבע עזתי מן המדינה פיצויים על נזק שנגרם לו בעקבות פציעתו מירי צה"ל בשנת 2000. המדינה דרשה לדחות את העתירה על הסף, בין היתר משום שחלים עליה דיני התיישנות. השופט עאסי דחה את בקשת המדינה שעירערה על החלטתו, ופסק כי ההליך יימשך ובנוסף המדינה תישא בהוצאות משפט בסך עשרת אלפים שקלים. השופט המחוזי יוסף שפירא דחה את הפסיקה והעניק למדינה רשות לערער על החלטת השופט עאסי ולהמשיך בהליך, וגם ביטל באופן חריג את ההוצאות שפסק השופט עאסי.

בשבתו כשופט תורן מעצרים, ישב בדין לגבי צעיר שנחלץ לעזרת חמישה יהודים שרחצו בשטח שנטען שהוא שטח פרטי של פלשתיני, ביולי 2013. הצעירים הותקפו באבנים ומוטות ברזל, אך מי שנעצר היה האיש שנחלץ לעזרתם. השופט עאסי הורה להאריך את מעצרו, ובעקבות ערר שהוגש, הורה שופט המחוזי לשחררו למעצר בית.

הכרעה קנטרנית

במהלך הדיון אצל השופט עאסי ביקש ב"כ העותרים שביהמ"ש יצפה בסרטונים מהאירוע אפילו במעמד צד אחד על-מנת לפסוק על-פי העובדות המתגלות בסרטונים, המלמדות כי מעצרו מעצר שווא. השופט עאסי סירב, ואמר שבמסגרת מעצר ימים לא צופים בסרטונים, דבר שאינו נכון. בפועל, לקראת דיון הערר החליט שופט המחוזי כי המדינה תגיע לדיון הערר הסרטונים ועם מחשב נייד על-מנת שהוא יוכל לצפות בהם.

מינוי מדאיג מוסף הוא של עו"ד מרט דורפמן, דיין בבית הדין לעררים, אשר מונה כעת לתפקיד רשם בכיר בבתימ"ש השלום במחוז צפון. איילת כהנא מצאה שבאוגוסט האחרון הוא עורר סערה, כאשר דיון בבית הדין לעררים בעניינם של מסתננים, נקבע שבועיים לפני צום ט' באב. הלשכה המשפטית של רשות האוכלוסין ביקשה מהדיין דורפמן לדחות כמה דיונים בגלל הצום, שאותו מקיימים חלק מהשייכים לאותם תיקים. דורפמן השיב בשלילה: "בית הדין מודע לקושי לקיים דיונים בצום תשעה באב, אך מדובר ביום עבודה רגיל. לפיכך, הבקשה נדחית".

יום לפני הדיון, פנה עוה"ד הדרוזי שמייצג את מבקשת המקלט באותו תיק וביקש לדחות גם הוא את הדיון. הוא טען בבקשתו כי הדיון בתשעה באב חל גם ערב חג הקורבן של העדה הדרוזית. דורפמן שינה לפתע את טעמו וקבע ש"בשים לב לעובדה כי יום הדיון הוא ערב חג הקורבן הדרוזי, אין מנוס מדחיית הדיון".

עוד מספרת כהנא ב'מקור ראשון', על הכרעה קנטרנית של הרשם מרט דורפמן, שנרשמה לפני כשנה. משפחה של עובדים זרים, שוהים בלתי חוקים, שנולדו להן שתי בנות בישראל, עירערה על החלטות חוזרות ונשנות של משרד הפנים שלא לאשר את המשך שהותם בישראל. האב נכנס לישראל באשרת סטודנט בשנת 89' שהיה תקף עד לשנת 91'. האם הגיעה לישראל בשנת 97' ברישיון עבודה דיפלומטי ונכנסה לישראל בזהות שאולה.

ב-2004 ביקשו השניים מקלט מדיני בארץ. בקשתם סורבה על-ידי האו"ם ועירעורם נדחה גם הוא. בשנת 2006 סורבה בקשתם למעמד מכוח החלטת ממשלה והזוג עם שתי בנותיו נדרשו לצאת מישראל. בהתאם להסכמת המדינה בבג"ץ משנת 2005 ניתנה להם הזכות לפנות לשר הפנים על-מנת שייבחן פרטנית את בקשתם. גם בקשה זו גם כן נדחתה. ב-2010 הוגשה בקשה נוספת למתן מעמד בישראל מכוח החלטת ממשלה למתן מעמד לילדי שוהים בלתי חוקיים. שוב נדחתה בקשה זו שלוש שנים מאוחר יותר, בוועדה משרדית לילדי זרים, אך בעקבות עתירה מנהלית שהוגשה בעניין, שר הפנים העניק לבנות מעמד קבע בישראל ולהורים רישיון ארעי עד שימציאו מסמכים שישפרו את מעמדם. עם הגשת המסמכים הללו שנתיים מאוחר יותר, עלה חשד שאף אומת מאוחר יותר שדרכונו של האב מזויף.

מינוי שערורייתי

דרכון גינאי הוסדר לאב בשנת 2017, מה שהביא לעירעור נוסף על החלטות משרד הפנים. מנהל אגף מרשם ומעמד ברשות האוכלוסין דחה את בקשת האב למעמד משופר, לנוכח מסירת מידע כוזב על ידו, במטרה להונות את רשויות המדינה ומסירת זהותו האמיתית רק לאחר שהחליט להסדיר את מעמדו. ביוני 2018 היה צריך האב לצאת מישראל.

הדיין דורפמן קבע לאחר שמיעת טענות לשכת האוכלוסין ומשפחת השוהים הבלתי חוקיים, כי יש לקיים שימוע לא רק לאב אלא גם ליתר בני משפחתו, דבר שלא נעשה על-ידי שר הפנים, משום שהחלטה בעניין עלולה להשליך על גורל כל משפחת העוררים ולהביא לניתוק האב מבני המשפחה. אחת הבנות בזמן אותה החלטה מינואר 2020 כבר שירתה בצה"ל. דורפמן קבע כי המשפחה תוזמן לשימוע ולאחר עריכתו יועבר להחלטת רשות האוכלוסין וההגירה. בהחלטה זו למעשה המציא דורפמן הלכה יש מאין, בעניין חובת שימוע גם לילדיו של המערער, לפני שמרחיקים אותו. מינוי שערורייתי נוסף לשפיטה, הוא של עו"ד הישאם שבאיטה, שניהל מאבקים משפטיים נגד צה"ל, ובין היתר עתר נגד מפקד צה"ל ביו"ש בעניין הטיפול במחבלים שנתפסו במהלך חומת מגן. עכשיו זכה האיש העויין הזה לפרס הוקרה, בחסות הימין ונתניהו. ימין חזק, כבר אמרנו?

המשפטנים הללו, 'כבודם', היו מועמדי השמאל הרדיקלי זה שנים. אך שרת המשפטים דאז שקד התמידה לטרפד את שידרוגם. השבוע, בימי 'ימין חזק', אישרה הוועדה בראשות בא-כוח מפלגת הבג"ץ ניסנקורן, את המינויים השערורייתיים, בתמיכת שאר חברי הוועדה שנכחו בדיון הדורסני: נשיאת העליון חיות, ושופטי העליון פוגלמן והנדל, ונציגי לשכת עוה"ד אילנה סקר ומוחמד נעאמנה. מעכשיו יש לעוכרי ישראל עמדה נוחה יותר, לקידום אג'נדת ההרס שלו, ברוח העיקרון של השמאל, שאומר שמה שלא השיגו בקלפי, הם משיגים דרך מערכת המשפט. ומיהם נותני החסות למהלך העיוועים הזה? - כבר אמרנו. 'ימין חזק'.

אז נכון אומנם שמִן הדיון הכוחני, המכריע כל כך לגבי דמות מערכת המשפט בעשרות השנים הבאות, נעדרו שלושת נציגי הימין: מירי רגב ואוסנת מארק, והאופוזיציונר מימין צבי האוזר. אלא שבהרכב הנוכחי של הוועדה, גם אם היו נוכחים בדיון, ממילא לא היה להם סיכוי, בהיותם מיעוט של שלושה מול רוב מוצק של שישה. ובעיקר לא היה סיכוי לח"כ אסנת מארק, שהפה הגדול שלה והיוזמות העקרות שלה רק הציבו אותה בעמדה לעומתית מול שני נציגי לשכת עורכי הדין. מארק יזמה חקיקה עקרה לביטול לשכת עורכי הדין, ומאז סומנה כאויבת הלשכה, שתעשה הכל להגיע להחלטות, בכל העניינים בהם מעורבות מארק, הפוכות מעמדותיה של מארק.

הביביסטים המושבעים בוודאי יטענו להגנתו, שבסך-הכל לא היה ממילא שום סיכוי לשלישיית רגב-מארק-האוזר בוועדה הנוכחית, בהיותם מיעוט של שלושה מול שישה. אבל על זה בדיוק בוכה הנביא. במשך שנים דרש הימין מנתניהו, כולל ח"כים בליכוד, לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים, באופן שימנע מהבג"ץ וממפלגת הבג"ץ לחבור יחד ולהפיל כל הצעה של הימין; באופן שימנע מהנציגות המוגזמת של השופטים בוועדה, לשכפל את עצמם לדורות. ועוד נטען כלפי הרכבה ואופיה המוזר של הוועדה השתלטנית הזו, שבכל העולם - ממש כך! - לא קיימת 'ועדת שיכפול' מסוג זה (למרות אמירתו הלא מדויקת, בזמנה, של הנשיא ברק, שטען שלנוכח ההצלחה הישראלית, באים מכל העולם ללמוד מאיתנו על השיטה הזו; בפועל אף מדינה לא אימצה שיטת שיכפול קלולקת זו!).

חטא על פשע

אז איך זה שרק אכן בארץ עדיין פועלת 'ועדת השיכפול' מבלי שנזרקה מכל המדרגות? התשובה הישירה, הפשוטה, המאוד לא נעימה לביביסטים: נתניהו הוא האחד והיחיד הנושא באחריות. לא מאמינים? נתניהו עצמו התפאר בכך בראיונות עימו בטלוויזיה בערבי בחירות. הוא זה שאישר בראיון לערוץ הכנסת ולערוץ 13 ומן הסתם לעוד אתרים, במלים אלה: "אני בלמתי כל פגיעה במעמדה של מערכת המשפט", "אני מנעתי חוקים שנועדו לכרסם במערכת המשפט", "אני דאגתי שאף חוק לא יעבור" - ועוד ועוד. אני הגנתי בגופי על המערכת הלא מאוזנת, ואני גאה מאוד בכך (הביביסטים המושבעים מן הסתם לא יאמינו, ויאשימו את כותב השורות הללו בסילוף; אז למען יושרתכם אתם, היכנסו ליו-טיוב וחפשו 'נתניהו ומערכת המשפט' ותמצאו את כל הראיונות הללו ברוח אני הגנתי בגופי על מערכת המשפט ולא נתתי לגעת בה כמלוא הנימה).

ובאחרונה הוסיף נתניהו חטא על פשע, כשהסגיר את תיק המשפטים החשוב לידי הסוציאליסט הדורסני ניסנקורן, נציג האוליגרכיה המשפטית תאבת הכוח; וכשחסם דרכה לוועדת המינויים של שרת המשפטים איילת שקד, שהתמחתה 4 שנים בשדות הללו (מקובל שאחד מנציגי הכנסת הוא נציג האופוזיציה, אך נתניהו סיכל את היוזמה למנות לוועדה את שרקד כנציגת האופוזיציה ופעל לצירופו של האופוזיציונר האוזר).

התייצבותו בגלוי ובגאווה של נתניהו לימין השיטה הקלוקלת הביאתנו עד הלום. לבכיה לדורות. זאת משום שמינויי הוועדה הם לכל החיים. בחרת מישהו לכהונה שיפוטית, הוא ימשיך לשפוט עד סוף חייו או עד הפנסיה המאוחרת, גם אם יפסוק נגד המדינה, צה"ל, המשטרה, העם היהודי. מסמר בלי ראש. ע"ע כבוד השופט עבאס עאסי. אחרי כל זה מספר לנו עכשיו נתניהו, ש"שצריך לעשות רפורמות רציניות במערכת הזאת נתניהו". נו, באמת, זה רציני? כמה עצוב.

אני בהחלט מאמין לנתניהו שנדהם מן ההליך הכוחני שהוביל ניסנקורן 'יציר כפיו', והגיב על המחטף שיזם הסוציאליסט שבא מן ההסתדרות, במלים אלה: "אני חושב שרוב הציבור מבין היום שצריך לעשות רפורמות רציניות במערכת הזאת, וכך זה לא יכול להימשך... אנחנו צריכים רוב. היום אין לנו את הרוב הדרוש לכך, אבל אני מאמין שבקרוב יהיה לנו". מי אפוא אשם בכך שלא בוצעו רפורמות במערכת המשפט, על-פי נתניהו? - הציבור כמובן שלא העניק לו מספיק כוח. והוא הרי דווקא ניצל את כוחו לשימור המערכת, להגנתה, להנצחתה. אבל המילים כידוע פטורות ממס, ואפשר למכור לציבור סוג של 'צריך לעשות רפורמות', שנבלמו על ידו אישית. כמה צבוע.

יש מי שבונה על זכרונו הקצר של הציבור. אז בואו נרענן: נתניהו כבר יצר מסורת של הסגרת תיק המשפטים הכל כך חשוב לידי השמאל. כבר בשנת 2013, שמינה את ציפי לבני לתפקיד שרת המשפטים בממשלתו, אף שהיו לו אופציות טובות יותר למינוי איש ימין לתפקיד. בניגוד למצב היום, הייתה לו אפשרות לזרוק את לבני מכל המדרגות. אבל הוא אימץ אותה, ולא זו בלבד אלא אף העניק לה את תיק המשפטים הכל כך חשוב. ונתניהו ידע שאותה לבני שימשה כבר שרת משפטים בימי שרון וניצלה את תפקידה לניהול פוגעני של הצד החקיקתי-משפטי של ההינתקות הפושעת. (ועדין לא אמרנו מילה על אישיות נערצת אחרת על נתניהו, מירי רגב, שדיבררה מטעם צה"ל את ההינתקות).

רפורמות ומהפכים

מה שנכון הוא, שב-2020 לא הייתה ברירה מהענקת תיק המשפטים לכחול לבן, אבל לפחות היה עליו להתעקש, והוא יודע להתעקש, שימונה מישהו מאוזן יותר לתפקיד ולא מי שכל חייו התמחה במערכת כוחנית, סוציאליסטית, דורסנית, בלתי מתחשבת בסביבה.

נחזור לתחילת הדברים. כל הפיאסקו החמור הזה, שיעלה למדינת ישראל, לצה"ל, למשטרה ולהתיישבות מחיר יקר, יכול היה להימנע אילו נתניהו, ב-11 שנות שלטונו, היה פועל לתיקון העיוותים. טוב, לא כולם, אבל חלקם. לפחות לשנות את שיטת מינוי השופטים הבלתי סבירה. אבל הוא פעל כמור בדיוק להפך: חיזק את המערכת ודחה כל יוזמה לרפורמות.

כך שהצבעה מסיבית לנתניהו, כפי שהוא דורש עכשיו: "אנחנו צריכים רוב", ממש לא תועיל, ואף תזיק. מי שלא תיקן עוותים ב-11 שנות שלטונו, לא יעשה זאת בשנה ה-12. דווקא הצבעה מסיבית לאיילת שקד תוביל אותה למשרד המשפטים, כדי לקדם משם רפורמות ומהפכים, מערכתיים ומהותיים, על-מנת להחזיר את מערכת המשפט ואת בתי המשפט לימי טרום אהרן ברק, לימים הטובים ההם, כשהם היו עדיין אוהדי ישראל, ציוניים, יהודים ולאומיים.