|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
התזמורת הקאמרית הישראלית מארחת אותנו במוצ"ש 13.3 בשעה 20:30 במוזאון ת"א עם היידן ושוברט ● קסם הצלילים מהבירה האוסטרית
|
|
חוזרים לחיים [צילום: מירי שמיר]
|
|
|
|
|
|
|
אז אחרי שחזרנו לאולמות במינונים המתבקשים, ובתום קונצרט הפתיחה המחודש לפני שבוע, תזמורת הקאמרית הישראלית מזמינה אותנו שוב לאולמה. "דרישת שלום מווינה" כשניחוחות העיר האלגנטית הזאת ממלאים חושינו, ובגילומם של השושבינים הראשיים שלה: היידן ושוברט.
"קונצ'רטו לתזמורת ולצ'לו מ"ס 1" של היידן התגלה בשנת 1961 בפראג, 200 שנה לאחר כתיבתו המקורית. כשנחשפו דפי התווים של המלחין ניתן היה לזהות בבירור גם השפעות בארוקיות על סגנון היצירה בת שלושת הפרקים: המודרטו מתחיל במתיקות שמפנה חיש את מקומה ליצרים סוערים. האדג'ו מנהל תלת שיח בין הקרן, האבוב והצ'לו, שיעלה בכם אסוציאציות כנסייתיות. ופרק הסיום אלגרו מולטו שכולו תזזית בין הנשפנים והקשתות.
"סימפוניה מ"ס 5 בסי במול מז'ור" מסמנת את נקודת המפנה של שוברט. השנה היא 1816, ובהיותו בן 19 - מושפע בעליל ממוצרט - חיבר את היצירה המדוברת, כשמאות שנים לאחר מכן "השוברטיאדה" היא שם דבר לערבים וינאיים מוזיקאליים, והעולם מתוודע לגדולתו. ארבעת הפרקים שלה כוללים את הסונטה בארבע תיבות, האנדנטה רבת התנועה, המינואט בעל הטריו הקצבי, והמלודיה העליזה בסיום.
המנצח רותם ניר והצ'לן הלל צורי ישמיעו עבורנו את קסם הצלילים מהבירה האוסטרית, ולא זו בלבד שנחווה את צמד הגאונים היידן ושוברט, אלא גם נערוג לתחושה שקצת נשתכחה השנה - הרצון לטוס למחוזות אחרים. להמריא עוף על-כנף היצירות הקלאסיות... כמעט עד וינה עצמה.
|
| תאריך:
|
11/03/2021
|
|
|
עודכן:
|
11/03/2021
|
|
יוקי לביא
|
|
שתי סיסמאות בחירות שהשלימו זו את זו בבחירות 1996, חצי שנה לאחר רצח רבין, העניקו לבנימין נתניהו את הניצחון, כנגד כל הסיכויים. האחת היא זו שהמציאו החב"ד'ניקים "נתניהו, זה טוב ליהודים", והשנייה של מוטי מורל ופינקלשטיין: "פרס יחלק את ירושלים". שתיהן היו ה'גיים צ'יינג'ר' של הבחירות, שעל-פי כל התחזיות אמור היה פרס לנצח בהן 'בהליכה'.
|
|
|
|
|
לפי המספרים והנתונים המונפקים לנו על-ידי מקבלי ההחלטות חדשים לבקרים, אפשר לחשוב שמדינת ישראל מצויה בעיצומה של תנופת בנייה שלא ידעה מעולם. דוגמה מובהקת לכך אפשר לראות בנתונים שהנפיק לא מכבר משרד הפנים, כשהודיע על לא פחות מ-95,200 יחידות דיור שאושרו על-ידי מנהל התכנון של המשרד, כולל בין היתר מספר מרשים במיוחד של 35,500 יחידות דיור במסגרת התחדשות עירונית. שר הפנים, אריה דרעי, אף התגאה בכך שהמשרד עמד ביעד של לפחות 30 אחוזים מהדירות שיהיו בחישוב שנתי מקודמות באמצעות התחדשות עירונית.
|
|
|
|
|
אינני נמנה עם הסבורים כי לא היו ימים קשים לישראל כימים אלה, אינני נמנה על חסידי האידיאליזציה של האתמול בהשוואה להיום, המציאות מדברת את עצמה בלי סינון, מציאות מורכבת, מאתגרת, קשה, אך עדיין אפשרית להתמודדות ולא רק בתחום מגיפת הקורונה אלא בזירות נוספות מסוכנות, עד רמת קוממיות של העם בארץ האהובה.
|
|
|
|
|
עוד יום אישה בינלאומי וסוגיית מיעוט נשים במקצועות הטכנולוגים עדין עומדה בעיניה לצערי. אני מזהה חשש מצד הנשים גם מתובענות העבודה בהייטק. המשרות אכן כוללות גם שעות עבודה ארוכות, לעיתים בשעות לא שעות עקב העבודה מול העולם, וטרום קורונה. גם נסיעות אל מחוץ לארץ. לצערי, גם בשנת 2021, ישנה הסטיגמה כי על האישה לנהל את הבית ואת חיי המשפחה ועל כן, אלו יכולים להיתפס כאיום. נשים לא מצליחות לשבור את תקרת הזכוכית בכל הקשור לתעסוקה בתפקידים טכנולוגיים משום שהן הגורם המעכב את עצמן. דווקא בהייטק ובתחום הפינטק בפרט, שלעיתים נחשב גברי עוד יותר עקב שילובו של תחום הפיננסים עם תחום הטכנולוגיה, לנשים יש יכולת לפרוץ את התקרה הזאת, משום שהתעשיה ממוקדת בקידום נשים ואף מכירה בערכן ובתרומתן.
|
|
|
|
|
מונחים על שולחני שני ספרים. האחד הוא ספרה של בתו של הסופר עמוס עוז ז"ל והשני הוא ספרה של רעיית המשורר אורי צבי גרינברג ז"ל. הספר הראשון נושא את השם "דָּבָר שֶׁמִּתְחַפֵּשׁ לְאַהֲבָה", ספר חדש שיצא לאור לפני כחודש ונכתב על-ידי גליה עוז, בתו של עמוס עוז. הספר השני נושא את השם "שׁוּבִי נַפְשִׁי לִתְכֶלְתֵֵּּךְ", ספר שרכשתי לפני כ-17 שנה מיד לאחר הוצאתו לחנויות הספרים.
|
|
|
|
|
