בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
נשיאים חדשים צריכים לבחור. ההיסטוריה מלמדת, כי לממשל יש רק כשנה להעביר בקונגרס חקיקה משמעותית, לפני שתשומת ליבם של המחוקקים מופנית לבחירות האמצע. חוק שאינו נמצא בראש סדר העדיפות של הנשיא, כנראה לא ייצא לפועל. רוב הנשיאים האחרונים התמקדו במיסים ובביטוח הבריאות, אבל ג'ו ביידן מתכוון ללכת בכיוון שונה.
עוזריו של ביידן מכינים שורה של הצעות, שאם יתקבלו – השפעתן ארוכת הטווח תהיה גדולה מזו של חבילת הסיוע לקורונה (1.9 טריליון דולר) שהעביר בתחילת החודש, צופה ניו-יורק טיימס. החבילה אומנם כוללת צעדים בתחומי המיסוי והבריאות, אך היעדים נרחבים - ויש שיטענו: קשים יותר לביצוע – משל הנשיאים הקודמים. גם היקפה גדול בהרבה: 4-3 טריליון דולר לאורך עשר שנים.
במסע הבחירות אשתקד דיבר ביידן על "לבנות מחדש טוב יותר": ליצור משק משגשג יותר, שוויוני יותר ובר-קיימא יותר. זוהי התשובה של הדמוקרטים לעשרות שנים של פער גדל ונזק משינויי האקלים. חבילת הסיוע לקורונה הייתה תגובת חירום; כעת, כפי שאומר הסנאטור ברני סנדרס, יש להתמודד עם הבעיות המבניות ארוכות הטווח. הפרטים טרם פורסמו, אך הטיימס אומר שכבר ניתן לדבר על הקווים המרכזיים.
בלב החבילה עומדת שורה של הצעות לשיפור התשתיות האמריקניות, כולל כבישים, גשרים, אינטרנט בפס רחב, בתים יעילים אנרגטית ומכוניות חשמליות. רבים מן הצעדים קשורים במישרין למאבק בשינויי האקלים, שכן הממשל רואה את היעדים הללו כבלתי-נפרדים. באגף השמאלי של המפלגה הדמוקרטית גם טוענים, כי צעדים אלו דומים ל"ניו דיל הירוק" שהציעו – ואשר ביידן הסתייג ממנו בקמפיין.
ביידן גם רוצה להרחיב את החינוך הציבורי בשני קצות הקשת: מימון ממלכתי לגני ילדים לגילאי שלוש-ארבע כך שהכל יוכלו ליהנות מהם, והגדלת התקצוב לקולג'ים קהילתיים. המטרה הסופית היא להעביר את החינוך הציבורי ממתכונת 12 שנות הלימוד לכזו שתתחיל בגיל שלוש ותסתיים אחרי שנתיים של לימודים אקדמיים.
חבילת הקורונה כוללת כמה סעיפים מרכזיים המיועדים לסייע לשכבות הביניים ולשכבות החלשות, אבל כולם פוקעים בשנה הקרובה. החבילה החדשה תרחיב את הסיוע החודשי למעונות יום, המתחיל ב-250 דולר לילד לרוב המשפחות, ותרחיב משמעותית את החופשות בתשלום לצורך טיפול בבני משפחה. צעדים אלו יפחיתו משמעותית את חוסר השוויון. בתחום הבריאות יציע ביידן להרחיב את אובמהקר, באמצעות הרחבת סעיפים שניתנו לשנתיים בחבילת הקורונה. צעד כזה יפחית את העלויות למשפחות המשתכרות למעלה מ-100,000 דולר בשנה. היא גם עשויה לכלול הוזלה של התרופות שהממשלה רוכשת ומספקת לנזקקים.
כיצד תמומן התוכנית? הוזלת התרופות תתרום חלק מן הסכום. מקור גדול יותר יהיה העלאת שיעור המס על העשירים – בעלי הכנסות של 400,000 דולר בשנה ומעלה – ועל החברות. הרפובליקנים לא יתמכו בהעלאת מס כלשהי, מה שיחייב את הדמוקרטים להעביר חלקים נרחבים של התוכנית כחלק מן התקציב – וכך יזקקו לרוב רגיל ולא ייתקעו בפיליבסטר המצריך 60 קולות לביטולו. יועציו של ביידן נוטים לחלק את החבילה לשני חוקים, בתקווה לקבל תמיכה חלקית של הרפובליקנים, אך זה לא יהיה קל. הרפובליקנים בקונגרס התנגדו כאיש אחד כמעט לכל החוקים המרכזיים של הנשיאים הדמוקרטיים בשלושת העשורים האחרונים.
שר החוץ האמריקני, אנתוני בלינקן, נטל סיכון מחושב (יום ו', 19.3.21) במפגש הישיר הראשון שלו עם נציגי סין. הוא הביט הישר בעיניהם, מעבר לשולחן במלון באלסקה, וכינה את סין "סכנה ליציבות העולמית" וגינה את מעשיה בתחומי זכויות האדם, הסחר, הונג-קונג, טייוואן ושורה נוספת של נושאים – והכל אל מול העיתונאים והמצלמות. המטרה, מסביר וושינגטון פוסט, הייתה לשדר את בטחונו העצמי של ממשל ביידן מול סין ולקבוע את הטון במה שבלינקן מכנה "המבחן הגיאו-פוליטי הגדול ביותר של המאה ה-21".
"החבילה הכלכלית שלנו היא בנויה לתלפיות להשבת עוצמתה הכלכלית של ארה"ב ומחזירה את ארצנו למסלול לשגשוג. כל החלקים בה חיוניים". הנשיא ג'ו ביידן יכול היה לומר זאת על החבילה בסך 1.9 טריליון דולר עליה חתם אמש (יום ה', 11.3.21), אך למעשה אמר זאת הנשיא רונלד רייגן ביולי 1981 כאשר קיצץ את המיסים ב-25%.
במשך קרוב לחודשיים ביטל משרד המשפטים האמריקני מהלכים מתקופתו של דונלד טראמפ ושינה את עמדתו בהליכים אזרחיים, מהלכים שפקידיו מתארים כחזרה בלתי שנויה במחלוקת לדרך בה נהג להתנהל עד 2017. כעת, עם כניסתו לתפקיד של השר מריק גרלנד, מתחילה העבודה הקשה – מנתח וושינגטון פוסט.
הדמוקרטים חוגגים את אישור תוכנית הסיוע הענקית של הנשיא ג'ו ביידן – 1.9 טריליון דולר – אך וושינגטון פוסט מצנן את התלהבותם. העובדה שהיא לא זכתה לתמיכתו של אף סנאטור רפובליקני מלמדת על הקשיים הצפויים לביידן כאשר יבקש לקדם סדר יום שאפתני של זכויות ההצבעה, האקלים, ההגירה ונושאים אחרים.
בנאום מצב האומה בינואר 1980 תיאר הנשיא ג'ימי קרטר בצבעים קודרים את הסכנה של אובדן הגישה האמריקנית לנפט המזרח-תיכוני. הוא יצר את "דוקטרינת קרטר", ולפיה כל ניסיון להשתלט על המפרץ הפרסי ייחשב כהתקפה על אינטרסים חיוניים של ארה"ב וייענה בכל האמצעים, כולל שימוש בכוח. הדוקטרינה הזאת תקפה עד היום, למרות שהמצב האנרגטי השתנה כליל. כיום ארה"ב היא מפיקת הנפט הגדולה בעולם ומייבאת ממקסיקו יותר מאשר מסעודיה.
המתחם המיועד לשימור נבנה בשלבים במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה