בשנת 1867 הסביר המיסיונר האנגלי ג'יימס הדסון-טיילור לשולחיו, מדוע הוא מעודד את חסידיו הסינים להישאר בבגדיהם המסורתיים: כדי שלא ייווצר הרושם שהתנצרות משמעותה שהם הופכים לזרים. חששו היה מוצדק; עד היום זוהי הגישה של הממשל הסיני, כותב אקונומיסט. בשנות ה-50 דרשה המפלגה הקומוניסטית מהנוצרים להתפלל רק באתרים שהיא אישרה, ובהמשך היא מחצה באכזריות את כל חיי הדת במדינה.

שנים אחדות לאחר מותו של מאו צה-טונג ב-1976 הוקלו חלקית האיסורים, והדבר הוביל להתרחבות ניכרת של הנצרות, בעיקר בכנסיות ביתיות קטנות ובלתי רשמיות, ובמיוחד של הזרם הפרוטסטנטי ושל קשריו בחו"ל. כעת, בניסיון לחדש את שליטתה, סין מנסה שוב לרסן את הנצרות; זה יהיה קשה יותר מאשר בימיו של מאו.

מסע ה"סיניפיקציה" של הנשיא שי ג'ינפינג, שהחל בשנת 2015, מופנה כלפי כל הדתות. בשיניאנג ובטיבט מדובר במתקפה נרחבת על התרבות המוסלמית והתרבות הבודהיסטית. יש 11 מיליון אוגורים ו-7 טיבטים; מספר הנוצרים גדול בהרבה: בין 60 ל-80 מיליון. למעלה משלושה רבעים מהם פרוטסטנטים, כמחציתם פוקדים כנסיות ביתיות. המפלגה ערה לתפקיד שמילאה הנצרות בתנועות נגד המפלגות הקומוניסטיות במדינות אחרות.

ב-2018 וב-2019 פרסמה הממשל תוכניות חומש ל"סיניפיקציה" של כל החמש הדתות המוכרות: בודהיזם, איסלאם, טאואיזם, הפרוטסטנטים והקתולים. זו הנוגעת לפרוטסטנטים נראית ככזו שהייתה מוצאת חן בעיני טיילור: הכנסיות נקראות להשתמש באדריכלות סינית ובמנגינות סיניות, כמו גם ציורים וכתב בסגנון סיני ו"צורות תרבויות פופולריות אחרות".

אבל למסמך יש גם מסר תקיף: הוא דורש לציית לתקנות משנת 2018, המטילות קנסות כבדים על שימוש בלתי מורשה במתקנים לצרכים דתיים, מצריך אישור להכשרה דתית בחו"ל ואוסר על שליטתם של "כוחות זרים" בכנסיות. התוכנית גם מדברת על הצורך לשלב את התיאולוגיה הנוצרית עם האידיאולוגיה הסוציאליסטית. היא מדריכה את הכמרים לצטט פסוקים כדי לקדם "ערכי ליבה סוציאליסטיים", ויש לשים דגש על ערכים אלו בהכשרתם של הכמרים. פרשנות התנ"ך צריכה גם היא לקדם אותם.

הסינים מרגישים שהתקדמו יותר עם הקתולים. ב-2018 הגיעה המפלגה להסכם עם הוותיקן לשיתוף פעולה במינוי הגמונים – דהיינו, זכות וטו למפלגה. ההשתלטות על הפרוטסטנטים קשה יותר. בכנסיות הרשמיות הוכנסו בקלות דגלי סין ותמונות של שי, אך כמרים רבים הפעילו סחבת. אחד מהם טען, שהצבת תמונתו של שי בסמוך לצלב תגרור השוואות בינו לבין הפושע שנצלב לצידו של ישו. הכנסיות הביתיות הן בעיה גדולה עוד יותר והלחץ עליהן גובר. בשנת 2019 נדון אחד הכמרים הבולטים בהן, יאנג יי, לתשע שנות מאסר לאחר שכינה את שי "חוטא" בשל רדיפת הכנסיות.

כמה מאיגודי הכנסיות הביתיות הגדולות התפצלו לקבוצות קטנות יותר וממשיכות לפעול ללא אישור רשמי (בעיקר בצורה מקוונת בעת הקורונה). עד כה לא הגיבו השלטונות במאסרים נרחבים כפי שעשו עד שנות ה-90. אבל הממשלה עלולה לאבד את סבלנותה, במיוחד אם מספר המאמינים יגדל. אחד הכמרים אומר, שהממשלה מסתכנת בכך שתהפוך נוצרים צעירים בני הצווארון הלבן לאויביה – אם אינם כאלה ממילא.

נכון לעכשיו, מדווח אקונומיסט, המדיה החברתית היא מקור מרכזי למידע נוצרי. יש אין ספור קבוצות ללימוד תנ"ך ב-WeChat הפופולרית, כנסיות רבות משתמשות בפורומים בה, סמינרים וקורסים למיסיונרים בלתי רשמיים עדיין פועלים, בכנסיות רבות ההשתתפות המקוונת גדולה ב-50% מזו הפיזית. תוכנית החומש טוענת, כי ההיסטוריה מלמדת ש"הקשיים בהתפשטות הנצרות בסין נובעת מחוסר יכולתה להתגבר על הזרים בקרבה". אבל הזרים אינם הבעיה; במובנים רבים, השינוי התרבותי כבר אירע והנוצרים רואים עצמם כנוצרים גאים. המטרה היא "סיניפיקציה" פוליטית של הכנסייה, ואנשיה מכריזים שיפעלו לפי הקו הקדום: תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאל את אשר לאל.