|   15:07:40
דלג
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
5 המקומות שחייב לבקר בהם בניו-יורק
קבוצת ירדן
פעילויות חווייתיות עם המשפחה בתקופת החגים

חסימת התעלה: מה הלאה

הפקק שנוצר בשל היתקעות הספינה Ever Given בתעלת סואץ מחייב הפקת לקחים בינלאומית, ויש בו גם הזדמנויות מבחינתה של ישראל
01/05/2021  |   שמואל אבן , תומר פדלון, אופיר וינטר   |   כתבות   |   העולם הערבי   |   תגובות
Eber Given לאחר חילוצה [צילום: AP]

בחודש מארס השנה, לראשונה מאז פתיחתה מחדש ב-1975, נחסמה התנועה בתעלת סואץ על-ידי ספינת המשא הענקית Ever Given, כשהיא משאירה אחריה שובל ארוך של מאות ספינות הנושאות סחורות בשווי מיליארדי דולרים. חילוצה, שארך שישה ימים, הומשל במצרים ל"מלחמת ששת הימים" ולניפוץ קו בר-לב. הספינה, שעשתה את המסלול מנמל ינטיאן שבסין לנמל רוטרדם, היא אחת הארוכות בעולם (400 מטרים) ואחת הכבדות ביותר (224,000 טון). הקיבולת של הספינה היא 20,000 מכולות, ובזמן מעברה בתעלה היא הייתה כמעט מלאה. החסימה הובילה לשיבושים זמניים בשרשרות האספקה העולמיות.

תעלת סואץ היא עורק מרכזי בסחר הגלובלי ומדי שנה עוברות בה סחורות המהוות 12% מהסחר הגלובלי. מיקומה האסטרטגי מאפשר חיבור מהיר בין השווקים של המזרח לשווקים של אירופה. כך למשל, ספינה העושה את דרכה מטייוואן להולנד במהירות 30 קמ"ש דרך כף התקווה הטובה, תאלץ לעבור 13,500 מיל ימי ב-34 ימים עד שתעגון בנמל רוטרדם, לעומת 10,000 מיל ימי ו-25.5 ימים דרך תעלת סואץ. לפי חברת לויד'ס, עלות החסימה לכלכלה העולמית נאמדה ב-9.6 מיליארד דולר ליום, בהתחשב בכך שהחסימה דו-סיטרית. ניתן להעריך שהאירוע יעלה את עלויות הביטוח הימי, לפחות דרך תעלת סואץ, נוכח חשיפת פגיעותו של נתיב השייט.

התובלה הימית הגלובלית
ספינות ענק חדישות [צילום: מוחמד שאהיד, AP]

האירוע בתעלת סואץ הוכיח, כי מוטב לרשתות הסחר האזוריות והעולמיות לא להיות תלויות בנתיב סחר מרכזי אחד. תעלת סואץ אמנם מקצרת משמעותית את ההובלה ממזרח למערב, אולם החסימה הוכיחה שהתלות בנתיב גדולה מדי ומחייבת אלטרנטיבות למעבר הסחורות מאסיה לאירופה. המשבר עשוי לתמוך בפיתוח הנתיב הארקטי, שכיום משמש בעיקר את רוסיה, ויכול לקצר את זמן המסע מסין להולנד ל-15 יום בלבד

לפי נתוני ארגון הסחר העולמי מהחודש שעבר, הסחר העולמי (בים, ביבשה ובאוויר) התכווץ עקב משבר הקורונה ב-5.3% בלבד, לעומת החששות המוקדמים לשיעור דו-ספרתי. לשם השוואה, בעקבות המשבר הפיננסי ב-2008, הסחר העולמי התכווץ ב-12.2% בשנת 2009. תחזית הארגון לשנת 2021 היא עלייה של 8% בסחר העולמי.

התובלה הימית היא האמצעי העיקרי להעברת סחורות ואחראית על 80% מהסחר בטובין בעולם. חשיבות התובלה הימית עלתה עוד יותר בעקבות משבר הקורונה, שהוביל להפחתה דרמטית בטיסות הבינלאומיות ובתובלה האווירית. הביקוש למכולות, העלייה במחירי חומרי הגלם והתחזקות היואן מול הדולר הובילו להתייקרות ניכרת במכולות ולעלייה במחירי התובלה הימית. חסימת התעלה יצרה החמרה זמנית נוספת במצב.

התובלה המהירה של סחורות ברחבי העולם היא אחד מפירות הגלובליזציה, ממנו נהנים צרכנים וחברות ברחבי העולם. הגידול החד בסחר בינלאומי בעקבות הגלובליזציה יצר גם שינויים בתובלה הימית. לפי ענק הביטוח אליאנץ, הקיבולת של הקונטיינרים גדלה במאות אחוזים בשנים אחרונות והכפילה את עצמה בעשור האחרון.

מגמה זו השפיעה גם על התעבורה בתעלת סואץ. נכון לשנת 2019 עברו בממוצע מדי יום 51.7 ספינות בתעלה, נושאות מטענים במשקל ממוצע של 3.3 מיליון טון. לפני עשור, הקיבולת המקסימלית של הספינות הייתה 10,000 מכולות וכיום היא כפולה. בשנים האחרונות נשמעו אזהרות גוברות מפני חסימה כפי שאירעה בתעלה, מפאת גודלן של הספינות המודרניות.

התקרית בתעלה מחייבת להסב את תשומת הלב הבינלאומית לשלושה עניינים:

  • איומי טרור. חסימת התעלה הבליטה את הפגיעות של מערכת הסחר העולמית ואת התלות הקיימת בנתיבי הסחר המרכזיים. ארגוני טרור, ביניהם שלוחת דאעש הפועלת בצפון סיני, עלולים לנצל את הפגיעות הזו כדי לפגוע בנתיבי סחר מרכזיים, שרבים מהם עוברים באזורים אסטרטגיים רגישים לרבות מיצרי הורמוז והבוספורס.

  • נתיבי סחר חלופיים. האירוע בתעלת סואץ הוכיח, כי מוטב לרשתות הסחר האזוריות והעולמיות לא להיות תלויות בנתיב סחר מרכזי אחד. תעלת סואץ אומנם מקצרת משמעותית את ההובלה ממזרח למערב, אולם החסימה הוכיחה שהתלות בנתיב גדולה מדי ומחייבת אלטרנטיבות למעבר הסחורות מאסיה לאירופה. המשבר עשוי לתמוך בפיתוח הנתיב הארקטי, שכיום משמש בעיקר את רוסיה, ויכול לקצר את זמן המסע מסין להולנד ל-15 יום בלבד. הקושי בפיתוח הנתיב נובע מכך שהוא מחייב הפשרת קרחונים ועלול לפגוע במערכת האקולוגית, אך אירוע החסימה מחזק את השיקולים בזכותו, מה גם שהתחממות כדור-הארץ מובילה ממילא להמסת הקרחונים ופתיחת נתיב זה.

  • הגדלת יכולת הייצור העצמית. משבר הקורונה פגע בראשיתו בייצור במזרח אסיה ומכאן בשרשרות האספקה העולמיות, מה שגרם מחסור במוצרים מסוימים. תופעה זו העלתה את רעיון שימורה של יכולת יצור עצמית גדולה יותר. חסימת נתיבי הסחר בסואץ עשויה לחזק במשהו קו מחשבה זה.

הלקחים המצריים
פתיחת התעלה ב-1975 [צילום: הורסט פאס, AP]

לצד תוכניות להרחבת החלק הדרומי של נתיב התעלה, מצרים מקימה נתיבי סחר חלופיים משלה ביבשה. בראשית 2021 הכריזה על תוכנית בעלות של 3 מיליארד דולר להקמת רכבת מהירה למעבר סחורות ונוסעים, אשר צפויה לחבר בתוך שנתיים (בנסיעה של שלוש שעות) בין הנמלים עין אל-סוח'נה בים האדום ואל-עלמין בים התיכון ולעבור דרך הבירה המינהלית החדשה

במצרים נשמעה אנחת רווחה בעקבות חילוץ הספינה Ever Given, אשר הוצג כהישג לאומי שנרשם בידיים מצריות, הודות למהנדסים המקומיים, שהסתייעו בחברת חילוץ הולנדית. תמלוגי המעבר בתעלת סואץ הם מקור עיקרי למטבע זר עבור מצרים, ומדי שנה מעשירים את קופת המדינה ב-6 מיליארד דולר, שמהווים 2% מהתוצר הלאומי. כל יום שבו התעלה נותרה מושבתת, הסב למצרים נזק ישיר שהוערך ב-13 מיליון דולר, אבל פוטנציאל הנזק התדמיתי משמעותי יותר. לאחר חילוץ הספינה, רשות תעלת סואץ החרימה אותה מבעליה בדרישה לפיצויים בסך 900 מיליון דולר בגין מבצע החילוץ, עלויות ההשבתה ואובדן ההכנסות כתוצאה מהחסימה בתעלה.

נשיא מצרים, עבד אל-פתאח א-סיסי, אמר למחלצים תוך כדי המשבר, כי המוניטין של מצרים מונח על כתפיהם. לאחר חילוץ הספינה הוא התחייב לחקירה מקצועית של נסיבות האירוע, ולנקיטת הצעדים שיבטיחו שמצרים תוכל להמשיך למלא את תפקידה כעורק ימי עולמי. בהתייחס לאפשרות שמצרים תיאלץ בעתיד להתחרות עם נתיבי סחר חלופיים, ציין א-סיסי, כי כל מדינה רשאית לפעול בהתאם לאינטרסים שלה, וכך תעשה גם מצרים.

ואכן, לצד תוכניות להרחבת החלק הדרומי של נתיב התעלה, מצרים מקימה נתיבי סחר חלופיים משלה ביבשה. בראשית 2021 הכריזה על תוכנית בעלות של 3 מיליארד דולר להקמת רכבת מהירה למעבר סחורות ונוסעים, אשר צפויה לחבר בתוך שנתיים (בנסיעה של שלוש שעות) בין הנמלים עין אל-סוח'נה בים האדום ואל-עלמין בים התיכון ולעבור דרך הבירה המינהלית החדשה. בנוסף, א-סיסי הכריז על פיתוח ופתיחה קרובים של נמלי ים נוספים בים האדום ובים התיכון.

דוברים מצרים מדגישים, כי אין נתיב סחר חלופי המסוגל להתחרות עם המיקום הגאוגרפי של תעלת סואץ, אשר נהנית מיתרונות ייחודיים, בהם: מיעוט תאונות בהשוואה לנתיבי סחר עולמיים אחרים; עלויות נמוכות לעומת נתיבי סחר יבשתיים המחייבים טעינה ופריקה של סחורות; אופציות עתידיות להרחבה ולהעמקה של נתיב התעלה במידת הצורך; מערכות בקרה מתקדמות.

המשמעויות לישראל
לשים לב לאינטרסים המצריים [צילום: AP]

חסימתה של תעלת סואץ ממחישה את הפוטנציאל של ישראל להציע גשר יבשתי מאילת לים התיכון. חברת קצא"א מיישמת רעיון זה מזה שנים רבות בתחום האנרגיה, אם כי בהיקף מצומצם מאוד. כיום קיימת יוזמה לשנע נפט ותזקיקים מאיחוד האמירויות לאירופה דרך קו זה, שאם תמומש - תגדיל את מספר המכליות שיעגנו בנמל קצא"א באילת מחמש בשנה לכל היותר לעשרות

חסימתה של תעלת סואץ ממחישה את הפוטנציאל של ישראל להציע גשר יבשתי מאילת לים התיכון. חברת קצא"א מיישמת רעיון זה מזה שנים רבות בתחום האנרגיה, אם כי בהיקף מצומצם מאוד. כיום קיימת יוזמה לשנע נפט ותזקיקים מאיחוד האמירויות לאירופה דרך קו זה, שאם תמומש - תגדיל את מספר המכליות שיעגנו בנמל קצא"א באילת מחמש בשנה לכל היותר לעשרות.

בנוסף, ביכולתה של ישראל לספק תשתית לסחר בעולם באמצעות שינוע סחורות בין נמל אילת לנמליה בים התיכון. מימוש הרעיון מצריך את האצת פרויקט הקמת קו הרכבת לאילת ואת גידול קיבולות של הנמלים בישראל. בינואר 2012 אמר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כי הקו ישמש לא רק להעברת נוסעים (בתוך ישראל) אלא גם להעברת סחורות מאסיה לאירופה.

השינוע דרך ישראל לא ייתר את התעבורה בתעלת סואץ, מאחר שהיקפי הסחר גדלים בהתמדה והתעלה מאפשרת שינוע רציף, בעוד השינוע דרך ישראל מחייב פריקה וטעינה. על-אף שבדיקות שנערכו לפרויקט הטילו ספק בכדאיות הכלכלית של קו רכבת לאילת, ובפרויקט טמונים סיכונים אקולוגיים, ישראל רואה בו נכס אסטרטגי, שיחבר את העיר הדרומית ויישובים לאורך המסילה עם מרכז הארץ, וכן יאפשר לה להציע קו תעבורה בין-יבשתי, גם אם מוגבל בהיקפו. כדי להפוך את המסילה לאילת לגשר יבשתי משמעותי לשינוע סחורות, תידרש הרחבתו של נמל אילת, באופן שעלול לפגוע קשות במערכת האקולוגית הימית של המפרץ.

בכל פרויקט עתידי, על ישראל לקחת בחשבון את דאגותיה של מצרים, שעבורה מהווה התעלה לא רק מקור פיננסי חשוב, כי אם גם סמל לאומי. התוכניות הישראליות הקיימות אינן אמורות להשפיע באורח ניכר, אם בכלל, על היקף התעבורה בתעלת סואץ, אך סוגיית הנתיבים החלופיים מעוררת במצרים חששות ומלבה קונספירציות אנטי-ישראליות. לפיכך, על ירושלים להוביל את התוכניות הנרקמות בתיאום ובשקיפות מול קהיר ולפעול – במידת הניתן – לכך שהן לא יבואו על חשבונה של מצרים.

כמו-כן, לצד הסוגיה המצרית, לפרויקטים אלו פוטנציאל גבוה לגרימת לנזקים סביבתיים בלתי הפיכים בשמורות הטבע היבשתיות והימיות של דרום הארץ. פגיעה מכוונת או תקלה באחת ממכליות הנפט במפרץ אילת/עקבה, עלולה להמיט חורבן על שוניות האלמוגים הייחודיות בו ולפגוע באופן חמור בתיירות הן באילת והן בסיני. על כן מומלץ, כי ישראל תבחן את יוזמת קצא"א כמו גם את הפרויקטים האחרים, על מכלול היתרונות והסיכונים, כולל האסטרטגיים, הכלכליים, האזוריים והסביבתיים.

הכותבים הם חוקרים במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).
תאריך:  01/05/2021   |   עודכן:  01/05/2021
שמואל אבן, תומר פדלון, אופיר וינטר
+ארה"ב: נמשיך להכיר בריבונות מרוקו בסהרה
11:59 01/05/21  |  מירב ארד   |   לרשימה המלאה
שר החוץ האמריקני הודיע כי מממשל ביידן לא יהפוך את החלטתו של הנשיא לשעבר בנושא ההכרה בריבונות מרוקו על הסהרה המערבית  ▪  כיום שולטת ממשלת מרוקו בכשלושה רבעים מסהרה המערבית וחזית הפוליסריו שולטת בשאר השטח
(הסהרה המערבית)
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן

מושגים
 בשאר אסד 
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
חסימת התעלה: מה הלאה
תגובות  [ 1 ] מוצגות   [ 1 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
יהודה אלידע
1/05/21 19:02
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  העולם הערבי
ממשלו של הנשיא ג'ו ביידן לא יבטל את החלטת הנשיא הקודם דונלד טראמפ להכיר בריבונות מרוקו בסהרה המערבית. כך מסר (יום ו', 30.4.21) שר החוץ של ארצות הברית, אנתוני בלינקן, לשר החוץ של מרוקו בשיחה שהתקיימה בין השניים. החלטת הנשיא ביידן גרמה לסיפוק בישראל, שכן הכרת ארה"ב בסהרה הייתה ועודה תנאי-מקדים מצד מרוקו להסכם שלום מלא עם ישראל.
01/05/2021  |  מירב ארד  |   חדשות
בכל חודש רמדאן עולה מחדש נושא התמרים, שרובם מיוצרים במזרח התיכון. לפי המסורת המוסלמית, מוחמד המליץ לשבור את צום רמדאן עם אכילת תמרים ואמר כי יש בדבר ברכה רבה.
29/04/2021  |  ירון פרידמן  |   יומני בלוגרים
זעזועי המזה"ת שופכים אור על הפגיעות ועל האפשרות להתפוררות כל הישויות הערביות, שאוכלוסייתן מעדיפה נאמנות מקומית/שבטית על פני נאמנות לאומית
26/04/2021  |  יורם אטינגר  |   יומני בלוגרים
שלטונות ירדן שיחררו ממעצר 16 מתוך 18 העצורים שנעצרו בתחילת החודש והואשמו בבית הדין המיוחד לביטחון המדינה באשמה כי קשרו קשר ביחד עם הנסיך חמזה, אחיו למחצה של המלך, במטרה "לזעזע את ביטחון ויציבות הממלכה". מרבית העצורים ששוחררו משתייכים לשבטים הבדואים בדרום ירדן, חלקם עבד עם הנסיך חמזה וחלקם האחר היה מיודד עמו.
אייבי ישראל בעולם הערבי וגם רוב ראשי הציבור הערבי בישראל, טוענים ללא הרף שהערבים בישראל מופלים לרעה, מדוכאים, משוללי זכויות ושוויון וסובלים ממדיניות של אפרטהייד. והנה קורה בישראל משהו שהופך את הקערה על פיה, משנה את המצב ויוצר פערים וניגודים.
22/04/2021  |  שאול מנשה  |   יומני בלוגרים
רשימות נוספות   /   העולם הערבי  /  מי ומי  
לא לשכוח את הקשר עם ירדן  /  ד"ר ערן לרמן
הסתיים הסכסוך במפרץ  /  יוני בן-מנחם
נ"י טיימס: ישראל חיסלה את מספר 2 באל-קאעידה  /  עידן יוסף
הכירו את הממלכה ההאשמית  /  ירון פרידמן
זעזועים בירדן - בבואה של המזרח התיכון  /  יורם אטינגר
שאלת מיליון הדולר בירדן  /  יוני בן-מנחם
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
ישראל הותקפה ב-7.10 וחיסול כוחו הצבאי והשלטוני של חמאס הוא תנאי להישרדותה של ישראל    אם ישראל לא תחסל את החמאס הוא יחסל אותה - זאת מלחמת הישרדות
יוסי קנדלקר
יוסי קנדלקר
אם נצליח להביט על הדברים הטובים ולשדר כלפי חוץ ואז כלפי פנימה קלילות ולענות על השאלה - "מה נשמע" ב-"הכל בסדר" ובאמת להתכוון לזה, לאט-לאט זה יהיה חלק מאתנו
צבי גיל
צבי גיל
ה"נאום לאומה" היה מכוון הפעם לא רק לשני בתי הקונגרס אלא לכל האמריקניים ומבחינה זאת זה היה נאום בחירות מובהק ומוצלח מאוד שזכה לקהל צופים אדיר ששום מועמד במערכת הבחירות לא קיבל
קוראים במגילה [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
חניאל פרבר
מה עניין שני חייה של שרה אמנו למלכותה של אסתר המלכה? מדוע זכתה אסתר למלוך על מדינות כמספר שנות חיי שרה ולא כפי שנותיהם של שאר האבות והאימהות?
אוהד להב
אוהד להב
העלייה לתיכון היא בעצם מהפעמים הראשונות בחייכם שתצטרכו לקבל החלטה משמעותית שתשפיע על העתיד שלכם    מדובר בתהליך שדורש מעט אומץ כדי לצאת ממקום שפחות טוב בעבורך, ופחות מתאים לך - אל ד...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il