|
|
מתח צרוף [צילום: מיכה בונד/פלאש 90]
|
|
|
|
|
בתחילת הקריאה נזכרתי ב"מוות בחוג לספרות" של בתיה גור שקראתי לפני שנים. זה לא אותו סגנון ולא אותה עלילה אבל ההתעסקות בסביבה של החוג לספרות עברית, שם בירושלים וכאן בתל אביב יצרה אסוציאציה. מסתבר שעולמם של הסופרים לא רק גדוש בספרות וספרים אלא גם ביצרים (חלקם אפלים), תחרות בלתי נגמרת על פרסים והכרה, וכן גם קצת רשעות המתעסקת לא בכבוד שלך אלא במניעתו על-ידי פרופסור מתחרה. אולי זה לא רק בחוג לספרות עברית ואולי זה מאפיין את האקדמיה, איני יודע.
בספר שלפנינו, הכתוב מצוין, מוטל על כתפיה של נעמי, חוקרת המשטרה לפענח שורה של מקרי רצח המתרחשים בקרב סופרים יידועי שם ובהוויה של החוג הכוללת את ראש החוג הנרקיסיסטית, את המתרגל התקוע בעבודת הדוקטורט שלו כבר שנים ובסגל החוג. מסתבר שדווקא האדם הפחות מוערך הוא בעל קישורי חקירה מפתיעים התורמים למהלך החקירה. לצד חברי הסגל של החוג אנו מכירים את סגל מחלקת החקירות, את החוקרים המסורים ואת המפקדים הבכירים שלהם שהפוליטיקה מדריכה את דרכם, מוכר?
אני מאוד נהניתי לקרוא, מתח צרוף והגיוני ופשוט מהנה. מומלץ מאוד ובעיקר הוא "משלנו".
