מוות וחיים ביד הלשון

כיום ברור לכל אזרח כי לא גדולי האומה מכהנים בכנסת, גם לא בחיריו, אלא אלו שנבחרו מחמת שבחרו בעסקנות כמקצוע והיו מקורבים לראש הרשימה. עם זה - קיים הכלל, בתרגום מאנגלית, "האצילות מחייבת; ומחייבת לכאורה גם את ש"ס ו"יהדות התורה", נציגי החרדים בכנסת.

הם אלו המיצגים גם את ציבור הטוענים "תורתם אומנותם", ובשל כך משתמטים משירות בצה"ל, מעבודה לפרנסתם, וחיים מעמל נשותיהם העובדות ומקצבאות שונות מקופת הציבור. אחרים בִּקְהָלָם עשו זה מכבר את התורה קרדום לחפור בו והם ממררים את חיי הציבור בשאלות הכשרות, נישואים וגירושים, הגיור, הקבורה ובאכיפת השבת והדת.

כבר הורגלנו בְּשָׂרִים וחברי-כנסת שהורשעו בפלילים, יש בהם ששבו לכנסת לאחר ריצוי מאסר; כפי שגם הורגלנו לשימוש בלשון שׁוּק בכנסת, להטחת עלבונות, שקרים, הוצאות דיבה, קללות וביזויים, אלא שדומני שדווקא נציגי יהדות התורה עלו לאחרונה על קודמיהם. אלה, משמצאו עצמם באופוזיציה, חרצו לשון. כבר כתבנו על השימוש במילה "חזירות" שח"כ חרדי העלה על דל לשונו בכנסת, אך כינוי שר בישראל "רוצח" הוא שפלות לשון עמוקה: השר אביגדור ליברמן שבצד חסרונותיו ככל האדם הנה הוא אכן נבחר אישית לכנסת, כראש מפלגה ולא כאחד מהנאחזים בכנף בגדו של ראש רשימה ונכנס עמו ובזכותו לבית המחוקקים.

תִּיתִּי לו לח"כ משה גפני, שכיהן שנים ארוכות כיו"ר ועדת הכספים, שלא ידע או שכח את האמור בספר מִשְׁלֵי. אין בדעתי ללמד כאן פרק בתנ"ך, אלא רק לקרוא מספר פסוקים מפרק י"ח (פרק ח"י למכנה שָׂר "רוצח"). דווקא איש היהדות החרדית אשר ראשיה מונעים גיוס לצה"ל, עומדים מול דם הלוחמים ילדי רעיהם שנפלו; הם אשר זה לא מכבר התנגדו נחרצות לתוכניות המשטרה (שנסוגה בפניהם) להגביל את מספר העולים לקבר הרשב"י במירון בו אירע אותו אסון דמים נורא, ואחריו אסון חסידי ויזניץ' בגבעת זאב, ראוי היה שלא ישתמש מי מהם במילה נוראה זו.

והנה מספר פסוקים מאותו פרק י"ח בספר משלי:
ב לֹא-יַחְפֹּץ כְּסִיל, בִּתְבוּנָה: כִּי, אִם-בְּהִתְגַּלּוֹת לִבּוֹ [עת מחשבותיו המוסתרות נגלות לאוזן];

ג בְּבוֹא-רָשָׁע, בָּא גַם-בּוּז; וְעִם-קָלוֹן חֶרְפָּה [הָרְשָׁעוֹת בפלילים בקהילות אלה לא הביאו בוז];

ד מַיִם עֲמֻקִּים, דִּבְרֵי פִי-אִישׁ; נַחַל נֹבֵעַ, מְקוֹר חָכְמָה [כל עוד לבו נקי והוא נזהר בלשונו];

ו שִׂפְתֵי כְסִיל, יָבֹאוּ בְרִיב; וּפִיו, לְמַהֲלֻמוֹת יִקְרָא [מה גפני רצה להשיג בנאומו האמור? כלוםרק להחליף מהלומות עם הממשלה החדשה כדי לשאת חן בעיני שולחיו?];

ז פִּי-כְסִיל, מְחִתָּה-לוֹ; וּשְׂפָתָיו, מוֹקֵשׁ נַפְשׁוֹ. ח דִּבְרֵי נִרְגָּן, כְּמִתְלַהֲמִים; וְהֵם, יָרְדוּ חַדְרֵי-בָטֶן.

ט גַּם, מִתְרַפֶּה בִמְלַאכְתּוֹ- אָח הוּא, לְבַעַל מַשְׁחִית ["מתרפה במלאכתו"? ומה אומר היה החכם על אותו אדם שנמנע כליל ממלאכה?];

יא הוֹן עָשִׁיר, קִרְיַת עֻזּוֹ; וּכְחוֹמָה נִשְׂגָּבָה, בְּמַשְׂכִּתוֹ [הון עשיר עבר בלשכת יו"ר הכנסת, ומכאן וְעוֹדוֹ מרהיב עוז לכנות שר רוצח!];

יב לִפְנֵי-שֶׁבֶר, יִגְבַּהּ לֶב-אִישׁ; וְלִפְנֵי כָבוֹד עֲנָוָה [דומה שצמצום קצבה היה לשבר ולגבהות לב];

יד רוּחַ-אִישׁ, יְכַלְכֵּל מַחֲלֵהוּ; וְרוּחַ נְכֵאָה, מִי יִשָּׂאֶנָּה. טו לֵב נָבוֹן, יִקְנֶה-דָּעַת; וְאֹזֶן חֲכָמִים, תְּבַקֶּשׁ-דָּעַת. טז מַתָּן אָדָם, יַרְחִיב לוֹ; וְלִפְנֵי גְדֹלִים יַנְחֶנּוּ.

יח מִדְיָנִים, יַשְׁבִּית הַגּוֹרָל; וּבֵין עֲצוּמִים יַפְרִיד.

יט אָח--נִפְשָׁע מִקִּרְיַת-עֹז; וּמַדּוֹנִים (וּמִדְיָנִים), כִּבְרִיחַ אַרְמוֹן.

כ מִפְּרִי פִי-אִישׁ, תִּשְׂבַּע בִּטְנוֹ; תְּבוּאַת שְׂפָתָיו יִשְׂבָּע [כלום זו הדרך של נבחר לסייע לבוחריו?!];

כא מָוֶת וְחַיִּים, בְּיַד-לָשׁוֹן; וְאֹהֲבֶיהָ, יֹאכַל פִּרְיָהּ.

כג תַּחֲנוּנִים יְדַבֶּר-רָשׁ; וְעָשִׁיר, יַעֲנֶה עַזּוֹת. חכמים הזהרו בדבריכם", גַּם אֱוִיל מַחֲרִישׁ חָכָם יֵחָשֵׁב; אֹטֵם שְׂפָתָיו נָבוֹן" (משלי, מ"ג, י"ז).