במהלך הישיבה שהתקיימה בבוקרו של יום הכיפורים, שעות ספורות לפני שנפתחה המלחמה, שקלו שרי הממשלה להדליף את הידיעה על הכוונות ההתקפיות המצריות לסוכנויות הידיעות, במטרה לשבש את התוכניות ולמנוע את המתקפה.

"בהמשך להצעה שהועלתה בדיון מקודם, להדליף עיקר הידיעות של האיש של צביקה... צריך להקדים מועד הפרסום", אמר סגן ראש הממשלה דאז, יגאל אלון. עוד העריך כי דחיית הפרסום של הידיעה עד לאחר השעה 12:00 בצהריים - המועד שבו הייתה אמורה הממשלה להתכנס, עלולה להיות מאוחרת מאוד. "צריך להיות מוכנים עם החומר לסוכנויות לפני השעה 12:00. יהיה חבל אם גם נפרסם את הידיעות וגם לא נמנע מלחמה. צריך לפרסם מייד", אמר.

ראש הממשלה, גולדה מאיר, השיבה לו שמה שהוחלט בינתיים הוא להודיע רק לאמריקנים. בפגישה שקיימה עם שגריר ארצות הברית בישראל דאז, קנת' קיטינג, הבהירה מאיר כי מדינת ישראל לא תפתח במלחמה. בתשובה לשאלתו של קיטינג אם ישראל תכה במצרים ובסורים עוד בטרם יתקפה השיבה מאיר באופן חד-משמעי שלא, "אם כי הדבר היה מקל עלינו מאוד", כלשונה. עוד ביקשה שהאמריקנים ידברו עם המצרים ועם הסובייטים, יתארו להם את המצב ויציינו שישראל אינה מעוניינת לתקוף, אך אם הם יתקפו - היא תגיב.

המסמך של יומן ראש לשכת ראש הממשלה ממשיך גם לישיבת הממשלה שהתקיימה בצהריים ובתיאור האזעקה שנשמעה בשעה 14:00 בצהריים ביום כיפור 1973. תגובתה של ראש הממשלה, גולדה מאיר, היתה: "אז הם בכל זאת הפתיעו אותנו... מרגיז אותי שהם הפתיעו אותנו".

עוד ציינה באותה פגישה כי עד יממה לפני המלחמה הייתה ישראל בטוחה ש"התמונה הצבאית היא הגנתית ולא התקפית". "היום ברור לנו שזה לא כך", הבהירה. "גם אנחנו סברנו תחילה שהמצרים עורכים תמרונים. אך לפי המקורות המצריים בידינו - ברור שהפעם אין זה כך ושהם רוצים לבצע מתקפה ולצלוח את התעלה", אמרה.