הסתערות תומכי טראמפ על הקפיטול לא הייתה ספונטנית

רשויות אכיפת החוק כשלו כאשר לא הבחינו בסימני האזהרה הגוברים, כאשר טראמפ זימן את תומכיו לוושינגטון ורבים מהם באו בכוונה מראש לפעול בצורה אלימה. אותות האזהרה באו מרשויות מקומיות, מודיעים של ה-FBI, חברות מדיה חברתית, חוקרים, מחוקקים ומוסרי טיפים. ה-FBI קיבל אזהרות רבות, אך סבר שרובן מבטאות שאיפות בלבד. מודיע מסר ב-20 בדצמבר, כי תומכיו של טראמפ מכינים ברשת תוכניות לפעול באלימות נגד מחוקקים בוושינגטון, כולל איום על הסנאטור מיט רומני – המתנגד הבולט ביותר של טראמפ בסיעה הרפובליקנית. ה-FBI לא ביצע פעולות נוספות וסגר את התיק תוך 48 שעות.

אחד הכלים המרכזיים שנוצרו אחרי 9/11 – רשת לאומית של מרכזי מודיעין רב-אגפיים – איתר הצפה של אזהרות לקראת 6 בינואר, אבל הגופים הפדרליים לא גילו עניין רב במידע זה. ה-FBI הגביל את יכולתו להבין כיצד הקיצוניים מתארגנים, כאשר הפסיק בסוף השבוע האחרון של 2020 את המעקב אחרי הרשתות החברתיות.

לבכירי הפנטגון היו חששות מוגדרים מפני אלימות נרחבת, וכמה מהם חששו שטראמפ ישתמש במשמר הלאומי כדי להישאר בשלטון. שר כוחות היבשה, ריאן מק'ארתי, זועזע מהחלטתו של טראמפ לפטר בכירים בפנטגון מיד אחרי הבחירות ופעל להטיל מגבלות על הפעלת המשמר הלאומי. שר ההגנה בפועל, כריסטופר מילר, לא האמין שטראמפ ישתמש לרעה בצבא, אך חשש שקיצוניים מן הימין יגררו את הצבא לעימות מזוין קטלני; חשש זה גרם להחלטה להרחיק את החיילים מן הקפיטול ב-6 בינואר.

משטרת הקפיטול הייתה בלתי מאורגנת ובלתי מוכנה. היא עקבה במשך שבועות אחרי האיומים במדיה החברתית, אך התקשתה בשל תקשורת לקויה ותכנון לקוי. המנהל הטרי של יחידת המודיעין במשטרת הקפיטול הסיק ב-3 בינואר, כי תומכי טראמפ רוצים יותר ויותר להפוך את תוצאות הבחירות ושהקונגרס עצמו יהיה המטרה. אולם, מידע זה לא היה ברשותו של מפקד המשטרה דאז, סטיבן סאנד, כאשר ביקש ברגע האחרון להכניס את המשמר הלאומי – בקשה נדחתה.

בעוד טראמפ מגביר את לחציו על פקידי המדינות, משרד המשפטים וסגנו מייק פנס במאמץ להפוך את תוצאות הבחירות, התקפותיו הפומביות גייסו את תומכיו והובילו אותם לתכנן התקפות אלימות – דיונים שחוקרים עצמאיים ראו בשידור חי באינטרנט.

אותות הסכנה המסלימים ניכרו היטב לפני ההתקפה על הקפיטול, אבל לא הביאו להגברת האבטחה. מאות מתומכי טראמפ התנגשו עם המשטרה ליד אנדרטת וושינגטון ואנדרטת לינקולן בשעות הבוקר של 6 בינואר. חלקם היו מצוידים במסיכות גז ובמגינים, במה שהיווה איתות לאלימות הצפויה. אנשי המשרד לביטחון פנים איתרו חבילות רבות באתר העצרת של טראמפ; שבוע קודם לכן הזהירו, כי חבילות כאלה עלולות להכיל נשק.

טראמפ קיבל אזהרות מפורשות מפני הסיכונים, אבל המתין 187 דקות בטרם ביקש מתומכיו להתפזר. הוא דחה הפצרות של מנהיג המיעוט בבית הנבחרים, קווין מק'ארתי, מחוקקים רפובליקנים אחרים ואין-ספור יועצים בבית הלבן לקרוא לאספסוף להתפזר – איחור אשר תרם להחמרת האלימות. בעלי בריתו של טראמפ המשיכו ללחוץ על פנס להפוך את התוצאות אפילו לאחר ההסתערות. ג'ון איסטמן, מעורכי דינו של טראמפ, שלח דוא"ל לעורך דינו של פנס כאשר חברי הקונגרס המזועזעים שבו והתכנסו, בטענה שהוא יכול לדחות את האלקטורים מאריזונה ומדינות אחרות. מוקדם יותר, כאשר פנס ובני משפחתו ועוזריו התחבאו באתר סודי, איסטמן כתב לעורך דינו של פנס שהאחרון הוא האשם באלימות בשל סירובו למנוע את אשרור נצחונו של ביידן.

ה-FBI נאלץ לאלתר כדי לשוב ולהשתלט על הקפיטול. לאחר ההתפרצות לבניין, הפעילה הבולשת שלושה צוותים טקטיים שהוצבו בקרבת מקום, אבל הם היו קטנים מדי וחסרו את המיומנויות הדרושות. כאשר המהומה הסלימה, שר המשפטים בפועל, ג'פרי רוזן, התקשה להתמודד עם מבול הפניות של פקידים בכירים ומחוקקים נואשים. בכירי המשרד היו שרויים בערפל כה כבד, עד שסגן השר, ריצ'רד דונהיו, נאלץ ללכת בעצמו לקפיטול כדי לתאם את הפעולות עם המחוקקים ורשויות האכיפה.

איומים ומידע כוזב נפוצו ברחבי המדינה לאחר 6 בינואר, וטלטלו את יסודות הדמוקרטיה האמריקנית. מאמציהם של הרפובליקנים לחתור תחת תוצאות הבחירות התחדשו לאחר ההסתערות. שמונה ימים מאוחר יותר, רפובליקנים באריזונה דנו ביוזמתם לספור מחדש את הקולות במחוז מריקופה – מה שהוביל בסופו של דבר להליך כאוטי שהוסיף לזריעת הספק סביב התוצאות ולבדיקות דומות במדינות אחרות.

טענות הכזב של טראמפ, שהובילו להסתערות, הפכו לכוח מניע במפלגה הרפובליקנית. קרוב לשליש מבין 390 המועמדים הרפובליקנים ברחבי ארה"ב שדיברו על התמודדות במעגל הבחירות הקרוב, תומכים בבדיקה מפלגתית של תוצאות 2020, המעיטו בחשיבות אירועי 6 בינואר או העמידו בספק בצורה ישירה את נצחונו של ביידן. בין אלו מצויים עשרה מועמדים לתפקיד מזכיר המדינה במדינות שונות – הממונים על ניהול הבחירות.

התקפותיו של טראמפ הביאו להסלמה באיומי האלימות. פקידי בחירות לפחות ב-17 מדינות קיבלו מאות איומים על בטחונם האישי או על חייהם מאז 6 בינואר, במיוחד בשש מדינות בהן מיקד טראמפ את מתקפותיו על תוצאות הבחירות. האיומים עלו בצורה חדה באופן קבוע לאחר שטראמפ ובעלי בריתו הציגו טענות חדשות.