בנפשנו הדבר

שני האירועים החמורים שאירעו לאחרונה בבית החולים הפסיכיאטרי "מעלה הכרמל" בחיפה מצביעים על מחדלים חמורים. אולם למרבה הצער מתברר שאין מדובר במקרים יחידים, אלא במקרים מייצגים, החוזרים ונשנים במוסדות הפסיכיאטריים, ולמרות הרקורד העגום בנושא, עד כה הלקח לא נלמד.

הטרדת מטופלות וקיום מערכת יחסים איתן על-ידי הצוות הם איסור חמור. חל כאן גם איסור ניצול מרות. הפעם, אצל ליטל מלניק זה נגמר ברצח, על-ידי האח הפסיכיאטרי אדוארד קצ'ורה - כשעבירה גוררת עבירה ושיאן בפשע שאין לו תקנה.

והשאלה היא לאן נעלמה ההנהלה? כיצד תחת עינה הפקוחה מתבצעים מעשים אסורים? ואיך זה קורה שעובדים במערכת הפסיכיאטרית מתגלים כרוצחים? מדוע לא נערכים בדיקות יסודיות ומקיפות של אישיותם ומצבם הנפשי של העובדים המועמדים, כדי לגלות סטיות אפשריות ולמנוע את האסון הבא? על משרד הבריאות להחמיר את התקנות בנושא.

גם מקרה ההתאבדות של הנערה בבית החולים אינו יחיד, וכמוהו אירעו כבר עשרות פעמים במסגרות הפסיכיאטריות השונות. המכנה המשותף לשני המקרים הנזכרים הוא חוסר אחריות משווע והתרשלות בתפקיד ובפיקוח של הצוות וההנהלה על המטופלים. לאן נעלמה עינו של האח הגדול?

והאם הפסיכיאטרים לא איבחנו כראוי את מסוכנותה של הנערה לעצמה, וזה מקור המחדל הקטלני? חוסר אבחון המסוכנות של מטופל לעצמו ולאחרים מצביע על מחדל חמור שמסתיים לא אחת באובדנות או בביצוע רצח על-ידי המטופל. זה אמור היה להדליק נורה אדומה בקרב הרשויות הפסיכיאטריות ומערכת בריאות הנפש, אולם נראה שעד כה לא נעשה דבר בנושא.

הגיעה השעה למיין ביתר קפידה את העובדים הפסיכיאטרים, ואולי יש צורך בתגבור ההכשרה בנושא אבחון המסוכנות, ואף ברענון הסוגיה הקריטית בקורסים תקופתיים? קחו אחריות כי בנפשנו הדבר. לתשומת לב שר הבריאות.

פסוקו

מיסים עליך ישראל: עולים על המס-לול

מס ביצים: מס-לול

משפט נתניהו: אין ישועה אין חפץ

משרד הבריאות ושב"כ מציגים: איכופון (כ דרושה ושרוקה)

נגמל מסמים: סם קץ

שיקום: נפלטים ממעגל האבודה )ב שרוקה)

לא זוכר: למידה שאובדת

המחדלים הקטלניים בבית החולים הפסיכיאטרי בחיפה: מורד הכרמל

הכל פרסומת:

לפלאפון שלך יש סבא: סבא פון

ולדלת שלך יש מורשת: מדור לדור (דו משמעי)

בקטנה

נראה שגילת בנט מכירה היטב את 'הסחורה' של בעלה ראש הממשלה, שלדבריו אין ערך רב. דיבורים לחוד ומציאות לחוד. ואכן התברר שהזן החדש של הקורונה, האוקמירון, כמו הדלתא, אינו כה מסוכן כפי שהוצג בדרמטיות רבה, כדרכו של בנט.

אך השאלה היא, אם אשת חיקו של ראש הממשלה אינה מאמינה לו, מדוע שהציבור יאמין לו? מה עוד שהציבור כבר מנוסה היטב בהפרת הבטחות סיטונאית, בשקרים ובמיצגי שווא של האיש.

אך תוך כך גילינו עוד עובדה מעניינת. מתברר שלפחות בביתו בנט הוא לא ראש ממשלה. המושלת ברמה במשכנו הפרטי היא האישה שאיתו, גילת ולא אחרת. עזר (ע צרוייה)? ממש לא. כנגדו כבר אמרנו?