ניצחונו של עבאס

יש הרואים בהישגים של מנסור עבאס וסיעתו ניצחון שעיקרו כניסה וחדירה של מפלגה איסלאמית קיצונית לתוככי הכנסת וקבלת גושפנקה (הכשר) לשבת בממשלה כדי לקדם את מטרותיהם. אולם לאמיתו של דבר הניצחון האמיתי של מנסור אינם ההישגים שתשיג סיעתו ולמיעוט הערבי, אלא ביכולת לתקוע טריז בקרב הרוב היהודי.

הקמה "חומת הפרדה" ומשטמה בין הקואליציה לאופוזיציה (בין יהודים ליהודים). חומה של איבה ושנאה חסרת מעצורים, חומה מהפכת הדוחפת את הליכוד לתמוך בחוקים אנטי ציוניים ואנטי יהודיים, שעד אתמול דחו מכל וכל. מנגד קואליציה דורסת הפועלת מתוך תחושת נקם לפגוע באופוזיציה המורדת.

ההיסטוריה מלמדת כי לאורך כל השנים והתקופות, אויבי ישראל, למדו והתעמקו בתורת ישראל, במנהגיהם ובתרבותם כדי לדעת כיצד להילחם ולפגוע בהם. אף מנסור עבאס וחבורתו עמלו לחקור וללמוד את שעליהם לעשות כדי לגרור את ישראל לצעוד ולהתקדם עצמאית במסלול התרסקות המוביל למימוש מטרת העל - חורבן המדינה היהודית. הם למדו כי התנאי הראשון והעיקרי לכך הוא יצירת מציאות שתגביר ותעמיק את "שנאת החינם" בתוך כל מחנות ישראל. הם מכירים את האמרה הנוקבת ש"משנאייך ומחריבייך ממך יצאו". אך אפשר לסייע ולזרז את תהליכי ההרס והחורבן הזה. על הסיעה להציב בפני הממשלה תנאי-כניעה ודרישות פרועות בתואנה לחיזוק המיעוט הערבי והכשרתו ליום פקודה.

איש באמת אינו יודע מה כוללת תוכנית האימים של הסיעה האיסלאמית שעוצבה וגובשה במסתרים על-ידי מועצת חכמי הדת בהשראת עזמי בשארה ובהובלת ראש הסיעה וליד טאהא. היא מוצגת ומוגשת לציבור היהודי על-ידי ד"ר מנסור עבאס עם הרבה חן ותחכום המעוררים אשליה אודות זמנים חדשים ומציאות משתנה בה ניתן לקיים הידברות ומערכת יחסים של אימון ושיתוף פעולה בין ערבים ויהודים "כשווים אל שווים". להלן ציטוט בכנסת מפיו של יו"ר סיעת רע"ם ח"כ וליד טאהא וכך מסר: "בתום יום גדוש מגעים, וכשותפים לקואליציה, הגענו להסכמות בנוגע ליישום מיידי של שורה של החלטות מההסכם הקואליציוני של רע"ם, בנוסף להחלטות אחרות שקשורות לחברה הערבית. בימים הקרובים נהיה עדים להחלטות משמעותיות נוספות בסוגיות רבות הקשורות לחברה הערבית". יש למה לחכות!

"עושים את העבודה"

מנגד מנהיג הליכוד וראש האופוזיציה מחליט להצטרף לתנועת "שוברים שתיקה", מנצל את שליטתו ורהיטות דיבורו בשפה האנגלית ויוצא לכל רשתות הטלוויזיה בעולם עם הצהרות משולחות רסן נגד מדינת ישראל וממשלתה. בכנסת נמשכת המהומה ומלחמת הכל בכל בין האופוזיציה ובין הקואליציה ובין סיעות הקואליציה ובין עצמם. נציגי רע"ם מתמוגגים, שולחים מבטים לעבר הרשימה המאוחדת כאומרים: "הנה אנחנו עושים את העבודה". למזלה של הקואליציה העיסוק בקורונה מעניק להם מעט תעסוקה, בלעדיה האבטלה הייתה מגבירה את עוצמת המאבק והמלחמה באופוזיציה כמאמר האמרה: "האבטלה היא אם כל צרה".

במבחן התוצאה ולאחר 6 חודשים ראשונים של כהונת הממשלה אפשר כבר להבחין במידה רבה בסימני ההצלחה של תוכנית רע"ם. מעבר להישגים שלהם בתחומי: החקיקה "המתקנת", הקצאות כספיות בהיקפי עתק ללא כל בקרה למטרות "שונות", בלימת חקיקה שלדעתם "מפלה" את שולחיהם (ועוד היד נטויה), כשהם מזהים את סימני ההתפוררות בחברה היהודית, הם מגבירים את הלחץ. לפליאתם הם אינם מבינים כיצד זה שהיהודים לא מצליחים להתאחד סביב אף נושא. חכמי הדת שלהם משפשפים עיניים מהנאה ומכריזים: הנה חל המהפך המיוחל, הגיע הזמן שאללה (אלוהים) נוטה לצד הערבים (כאמירתם "אללה הוא אכבר").

אנו האזרחים היהודיים מן השורה משקיפים על המציאות וכל שיש לנו לאמר: "נותרנו גלמודים, יתומים וחסרי אונים". שום זעקה או מחאה לא יזיזו ולא ירעידו את היושבים ראשונה במלכות, אין מה ואין מי שיגרום להם לפקוח עיניים כדי לראות לאן הם משיטים את הספינה הרעועה והמתפרקת. לא בנמצא גואל ומושיע שיצליח לאחוז בהגה הניווט וגם יזכה לתמיכה מצד הנבחרים. אסונות כמו "אובדן הנגב", אובדן ההרתעה בישובים המעורבים, צבירת מגוון ומלאי נשק בכפרים הערביים, בפזורה הבדואית ובידי ארגוני הפשיעה, כבר לא ניתנים לתפישה או לפתרון שיניח את הדעת, לא מיידית ולא בטווח הנראה לעין. המצב הכאוטי הזה מותיר אותנו שבורים ואת סיעת רע"ם שיכורת ניצחון, לגודל להצלחה. אנה אנו הולכים?