מהוויכוח המתחדש על תחומי העיסוק של "ממשלת הריפוי", נשמט כמסתבר, עניין הזמן שבוזבז, ללא שוב, על עיסוק באוקראינה. על טיסות למשימות תיווך שלא הביאו דבר, ועוד נושאים שאינם בגדר סיכון לעצם קיומה של המדינה. רק כאשר התברר כי במסגרת ההסכם ההולך ומתגבש בווינה, עתיד להכלל גם סעיף הפוטר את משמרות המהפכה האירניים מצילה של הגדרתם כארגון טרור, רק אז התעוררה ממשלת לפיד-בנט, והאחרון אץ רץ לקהיר "להתייעץ עם החבר'ה"... לשיחות עם שליט מצרים, א-סיסי ויורש העצר של האמירויות, בן זאיד. עד אז, רק דיבורים.
לא כל הציבור מבין את המציאות המורכבת סביבנו. עוד פחות את הנושא האירני. רבים לא רואים את האסון בפוטנציה, המתקרב. לממשלה העכשווית, "הפועלת מצויין", כפי שיש הטוענים, היה הרבה זמן להתעטף בשתיקה בכל הקשור לאירן ולמשמרות המהפכה. עכשיו נפל סופסוף האסימון, ובעוד האש כבר לוחכת את מפתן ביתנו, במה הם כן עסקו? בצוללות... בוועדת חקירה...
את הזמן שבוזבז, כבר לא תחזיר ממשלת הריפוי... ובשל המשחקים שהתנהלו כאן על-ידי אותה ממשלת ריפוי, בוזבז זמן יקר עד להסתלקותה של הקנצלר אנגלה מרקל, שדאגה דאגת אמת לישראל, והגרמנים ראה זה פלא, הופ, קפצו על ההזדמנות והכפילו את מחיר הצוללות (אבל הם, החברים בממשלה המקרטעת הזו, עדיין רוצים דווקא את הצוללות האלו, אתם יודעים למה? כי הן הטובות בעולם). כמה שנים החמיץ עם ישראל נשק מצויין שהיה יכול, לו היה כבר ברשותו, להבטיח את ביטחון ישראל וגם את יכולת "המכה השנייה", שהיא קריטית כל כך להרתעת אירן?
אלא שקבוצת בלפור עם מסריה המטונפים, עם הבלונים והמסרים הנאלחים שהוטבעו בהם, הייתה עסוקה במסע הצייד אחר נתניהו. במקום לאפשר לו לעבוד כפי שהוא יודע, בשביל עם ישראל, במקום לאלץ אותו להתחנן על שיפוץ הבית המתפורר בבלפור בחצי מיליון שקל. אנחנו מצאנו אותם... כשהם מוציאים עשרות מיליונים על שיפוץ בתיהם שלהם... ובא לציון גואל.
נתניהו היה חייב להתפטר דקה אחת לפני הרצי הלוי ורונן בר 
