לחץ אמריקני - לתשומת לב רה"מ

מורשת בן-גוריון

מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן לוחץ על ישראל לתאם כל פעולה נגד הגרעין האירני, להקפיא את הבנייה ביו"ש ומזרח ירושלים (במקביל לעידוד הבנייה הערבית), לחלק את ירושלים ולסגת ל"קו הירוק" ("גבולות אושוויץ" לפי אבא אבן).

טוב יעשה ראש הממשלה אם יאמץ את התנהלות האבות המייסדים - מבן גוריון ועד יצחק שמיר - שראו בהדיפת לחץ אמריקני מרכיב מרכזי במדיניותם, שהביא לעימות קצר-טווח אך להערכה אסטרטגית ארוכת-טווח. ארה"ב מעדיפה בעלת-ברית מונחית-חזון ועקרונות, שאינה מקריבה עקרונות היסטוריים וביטחוניים על מזבח נוחיות דיפלומטית וכלכלית.

ב-1948/49 איימו ארה"ב, בריטניה והאו"מ בסנקציות כלכליות ודיפלומטיות אם ישראל לא תיסוג מ"שטחים כבושים" בגליל, שפלת החוף, הנגב ומערב ירושלים, ותקלוט פליטים פלשתינים. רה"מ בן-גוריון דחה את הדרישות (כאשר היו בארץ רק 650,000 יהודים ותשתית כלכלית וצבאית מזערית):

"'ככל שישראל שואפת לידידות ושתוף פעולה עם ארה"ב והאו"מ, יש גבול שאותו לא תחצה. ישראל לא תבצע ויתור המאיים על ביטחונה ועצמאותה. מדינה קטנה מחויבת להתנהלות ביטחונית קפדנית למניעת אבדון (שליחותי בישראל 1951-1948, ג'יימס מקדונלד, שגריר ארה"ב הראשון בישראל, עמ' 49).

'"ארה"ב היא מעצמה וישראל מדינה קטנה. אפשר לרסק אותנו, אבל לא נתאבד (שם, עמ' 182)...

"בן גוריון ביקש ממני להזהיר את הנשיא טרומן ואת מחלקת המדינה מפני הנחה שגוייה שאיומים וסנקציות יביאו לויתור ישראלי על נכסים החיונים לביטחונה ועצמאותה (שם, עמ' 55)...

"הגעתי למסקנה שבן גוריון נמנה על המדינאים הגדולים בימינו.... קטן קומה (1.52 מטר), אך בעל אישיות גדולה.... היה עשוי ללא חת (שם, עמ' 241, 242, 247)...."

התנהלות האבות המייסדים מול לחץ ארה"ב

לתשומת לב ראש הממשלה, למרות לחץ אמריקני שיטתי (2017-1948), התרחבו שתופי הפעולה ישראל-ארה"ב באופן דרמטי עקב התנהלות מונחית-חזון ועקרונות של ראשי ממשלה, בגלל יכולות טכנולוגיות וביטחוניות ייחודיות של ישראל, ועקב תרומה הולכת וגוברת של ישראל לכלכלת וביטחון ארה"ב. ראשי ממשלה אלו הוכיחו שלחץ בינלאומי לא יביא את ישראל לפגוע בזכויותיה ההיסטוריות ובביטחונה. הם הבינו את הפער בין פופולריות קלת-השגה לבין הערכה אסטרטגית המחייבת הדיפת לחץ כבד.

הם הכירו בעובדה שלחץ הוא חלק בלתי-נפרד מהיחסים עם ארה"ב, המלמד על נחישות ואמינות ישראל כבעלת-ברית אסטרטגית. הם ידעו שאין "ארוחות חינם"; שאי-עמידה בלחץ תביא להחרפת הלחץ; תכרסם בתדמית ההרתעה של ישראל ובמעמדה כבעלת-ברית יעילה; ותעניק רוח גבית לאויבי ישראל. הם ידעו שבמקביל ללחצי הבית הלבן ומחלקת המדינה, ישראל זוכה (מ-1948) לתמיכה שיטתית של שני בתי הקונגרס - שהוא שווה-עוצמה לרשות המבצעת - ושל הבוחר האמריקני המטיל חיתתו על המחוקקים והנשיא. כניעה ללחץ תפגע בתדמיתנו בעיני תומכינו.

לחץ אמריקני - ציוני דרך

ראוי לרה"מ לדעת שלחץ ארה"ב מ-1948 עד 2017 (הנשיא טראמפ היה היחיד שלא לחץ) היה ביטוי למדיניות מחלקת המדינה, שהיא שגוייה בשיטתיות: התנגדה להקמת המדינה; חיבקה את אייתוללה חומייני, צדאם חוסיין, "האחים המוסלמים", חמאס והרש"פ, אך מפעילה לחץ על ישראל, סעודיה, מצרים ואיחוד האמירויות; וכו'.

ב-1969-1961 הדפו ראשי הממשלה לחץ כבד של ארה"ב לאפשר פיקוח על מתקני הגרעין בישראל. ב-1981 הורה רה"מ בגין על השמדת הכור הגרעיני בעירק חרף לחץ כבד של ארה"ב. ב-1974-1967, למרות לחץ ארה"ב, איחד רה"מ אשכול את ירושלים והקים את השכונה והישובים הראשונים מעבר ל"קו הירוק" בירושלים, יו"ש ורמת הגולן, ורה"מ גולדה מאיר הרחיבה את הבנייה בירושלים, יו"ש ורמת הגולן.

ב-1981 החיל רה"מ בגין את החוק הישראלי ברמת הגולן למרות איומים בסנקציות ביטחוניות ודיפלומטיות. ב-1992-1983 הרחיב רה"מ שמיר את הבנייה ביו"ש באופן משמעותי על אפה וחמתה של וושינגטון. בספטמבר 1982, דחה רה"מ בגין את "תוכנית רייגן" שלחצה לנסיגה ל"קו הירוק", ושלח איגרת לנשיא רייגן:

"יהודה ושומרון הם מה שמכנים 'הגדה המערבית'; זאת האמת ההיסטורית שלא תישתנה.... גאוגרפיה והיסטוריה הועידו את יהודה ושומרון להיות הרריים ושולטים על 2/3 מאוכלוסיית ישראל בשפלת החוף.... בעל-ברית אינו מסכן את קיום בעל-בריתו, כפי שיהיה אם תיושם התוכנית. אני מאמין שלא תיושם...." העובדות הנ"ל ממחישות לראש הממשלה שהדיפת לחץ אמריקני מקדמת את ביטחון וכח ההרתעה של ישראל, מצמצמת את זעזועי האזור, ומשדרגת את הערכתה הגיאו-אסטרטגית של ארה"ב כלפי ישראל.