בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
למנוע הסטת רווחים לברמודה [צילום: מארק טייטם, AP]
|
|
|
מס החברות הגלובלי תקוע בשל בעיות בארה"ב ואירופה
|
מחוקקים בארה"ב ובאירופה מתקשים להעביר את הטלת מס המינימום בן ה-15%, עליו הסכימו אשתקד 130 מדינות ובהן ישראל ● באירופה הקושי העיקרי הוא פולין, ובארה"ב - השיתוק הפוליטי, מדווח ניו-יורק טיימס
|
כלכלנים שיבחו אותו כרפורמת המיסים השאפתנית ביותר מזה מאה שנה, אך כעת הוא תוקע בשילוב רעיל של פרטי-פרטים ושיתוק פוליטי. בסתיו שעבר חתמו למעלה מ-130 מדינות [ובהן ישראל] על הסכם לחיסול מקלטי המס והטלת מס מינימום גלובלי, כך שחברות רב-לאומיות – ובראשן חברות הטכנולוגיה – ישלמו מס אמת. אבל כעת, מדווח ניו-יורק טיימס, מחוקקים בארה"ב ובאירופה מתקשים להעביר את החוקים הדרושים ליישום העסקה; ושינויי מס לא יעברו בלא חבילות ההוצאות הפופולריות יותר. בארה"ב הבעיה היא שהדמוקרטים בסנאט אינם מסוגלים להסכים על חבילת ההוצאות. הרפובליקנים אינם מתנגדים לכל השינויים בתחום המס, אבל עושה רושם שלא יתמכו בחוק מס כלשהו. לכן, צריך הסכמה של כל 50 הדמוקרטים כדי שהוא יעבור. ואילו באירופה אומנם הסכימה אירלנד, אחרי שנים בהן הייתה מקלט מס, להצטרף ליוזמה – אבל אז צצה בעיה חדשה: פולין. פקידים בוורשה טוענים שיש בעיות טכניות, אך באירופה ובארה"ב סבורים שמדובר בקלף מיקוח במחלוקת עם האיחוד האירופי על הסיוע למאבק בקורונה. אם ארה"ב ואירופה לא יוכלו ליישם את ההסכם, הוא יקרוס – והמשמעות תהיה המשך הפער העצום בשיעורי המס ומלחמות מכסים. מקבלי ההחלטות התומכים בעסקה מנסים למנוע תוצאות אלו. ההסכם ניצב על שני עמודי תווך. הראשון הוא מס של לפחות 15% מכל המדינות, כך שהחברות ישלמו לכל הפחות שיעור זה על רווחיהן וכך יפחת המניע להסיט את הרווחים למקלטי מס ויפחת הלחץ על מדינות להוריד את שיעורי המס כדי למשוך השקעות. נכון להיום, הסטת הרווחים מונעת מן הממשלות הכנסות הנחוצות להן להשקעות בתשתיות וברשתות ביטחון סוציאליות. שנית, ההסכם יאפשר לממשלות לגבות מס מהחברות הגדולות והרווחיות ביותר בעולם על-פי המקום בו הן מוכרות את מוצריהן ושירותיהן, במקום על-פי המקום בו הן רשומות. השיטה הנוכחית יצרה בעיות רבות. היא הובילה חברות רבות לטעון שחלק ניכר מרווחיהן הופקו במדינות בהן שיעורי המס נמוכים, כמו אירלנד וברמודה. והיא גרמה למאבק בין ארה"ב לאיחוד האירופי, כאשר האחרון הטיל מיסים מיוחדים על חברות ענק כמו גוגל ופייסבוק, הפועלות ברחבי העולם למרות העדר נוכחות פיזית בכל מדינה. ההסכם מביא לקיצו מאבק זה, וגם מאפשר להטיל מיסים נוספים על כ-100 החברות הגדולות בעולם בהתבסס על המקומות בהם הן מוכרות. אבל לפני שכל זה יקרה, יש צורך במסע שכנועים – מציין הטיימס. בחודש שעבר יצאה שרת האוצר האמריקנית, ג'נט ילן, לביקור בן שבוע באירופה. תחנתה הראשונה הייתה ורשה, בתקווה שתוכל לשכנע את פולין לא לפוצץ את ההסכם כולו. בסיום הביקור האופטימיות של ילן הייתה זהירה: "אני חושבת שזה לא חסר תקווה. בהחלט ייתכן שזה יקרה". אבל המכשול הגדול היה ונותר ארה"ב עצמה. הדמוקרטים אומרים שהם עדיין מקווים שיוכלו להעביר בחודש ספטמבר חוק שיכלול הן תוכניות להוצאות והן את שינויי המס.
|
תאריך:
|
08/06/22
|
|
|
עודכן:
|
08/06/22
|
|
איתמר לוין
|
מס החברות הגלובלי תקוע בשל בעיות בארה"ב ואירופה
|
|
הפרקליטות הפדרלית של ארה"ב מנהלת חקירה נגד הגנרל בדימוס ג'ון אלן, שהיה מפקד הכוחות האמריקניים באפגניסטן וכעת עומד בראש מכון ברוקינגס – אחד מגופי המחקר הליברליים החשובים ביותר בארה"ב. החקירה העלתה, כי אלן פעל בין היתר לשווק בקטר את מוצריה של חברת המימד החמישי, המצויה בחקירה בישראל בנוגע לקשריה עם בכירי המשטרה.
|
|
|
במשך רוב העשור האחרון נראו ריבית אפסית ואינפלציה נמוכה כעובדות חיים בגוש האירו. כעת המדד עולה בקצב שנתי של 8% - פי ארבעה מן היעד של הבנק המרכזי האירופי – והוא צפוי להתחיל בקרוב להעלות את הריבית. אבל הבנק מוצא את עצמו לא רק מול עליית מחירים מהירה, אלא גם תחזיות כלכליות קודרות העשויות לדרוש ממנו להתאזר בסבלנות.
|
|
|
עד לאחרונה נראה היה שארה"ב נפגעת ממיתון בערך פעם בעשור. אבל שנתיים בלבד לאחר סגרי הקורונה הראשונים, המעגל העסקי שוב מתהפך בקצב מטלטל ומיתון נוסף נראה בדרך. הזיכרון של רובנו בנוגע למיתונים מעוצב בידי שני האחרונים – המשבר הפיננסי של 2009-2007 והקורונה של 2020. שניהם היו קשים ויוצאי דופן. ביחס אליהם, מעריך אקונומיסט, קרוב לוודאי שהמיתון הבא יהיה קל יותר – אבל משום שהכלכלה העולמית, שוקי הנכסים והזירה הפוליטית האמריקנית פגיעים, השלכותיו עלולות להיות קשות ובלתי צפויות.
|
|
|
בוריס ג'ונסון שרד (6.6.22) בתפקיד ראש ממשלת בריטניה – ברוב קטן במיוחד: 211 מחברי הסיעה השמרנית בפרלמנט מול 148. הוא קיבל 59%; תרזה מיי קיבלה 63% בדצמבר 2018 ונאלצה להתפטר חצי שנה מאוחר יותר. ג'ונסון הגדיר את נצחונו כמוחץ ולא הפגין סממנים כלשהם של חשבון נפש, מציין אקונומיסט. למעשה, התוצאה משתקת אותו ומותירה אותו פצוע קשה, עם שורה של יורשים הנושפים בגבו ומפלגה הנמצאת בסכנה של קרע עמוק על כיוונה האידיאולוגי.
|
|
|
ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון, צלח (יום ב', 6.6.22) את הצבעת האי-אמון בסיעה השמרנית בפרלמנט: 211 מבין 359 חברי הסיעה הביעו בו אמון, לעומת 148 שתמכו בהדחתו. כללי המפלגה קובעים שלא ניתן להגיש הצעת אי-אמון נוספת במשך שנה, אם כי הנהגת "ועדת 1922" - חברי הסיעה שאינם נושאים במשרה ממשלתית ("יושבי הספסלים האחוריים") יכולה לשנות אותם.
|
|
|
|
|
|
רפי לאופרט
התהפוכות הפוליטיות והדמוגרפיות השליליות בארה"ב משתקפות יותר ויותר בהתנהלות ממשל ביידן במשבר האזורי הנוכחי השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
|
|
|
הרצל ובלפור חקק
דברי הספד עם הבאתה למנוחות של המשוררת דלית בת אדם שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
|
|
|
דן מרגלית
אנשי ושוטרי איתמר בן-גביר שורפים את חווארה, עוקרים מטעי זיתים ומביאים על ישראל את האסון שכל הקהילה הבינלאומית, ובוודאי בית הדין הבינלאומי בהאג, נגדנו
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|