ג'ונסון זכה באמון הסיעה השמרנית - אך ברוב דחוק

ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון, צלח (יום ב', 6.6.22) את הצבעת האי-אמון בסיעה השמרנית בפרלמנט: 211 מבין 359 חברי הסיעה הביעו בו אמון, לעומת 148 שתמכו בהדחתו. כללי המפלגה קובעים שלא ניתן להגיש הצעת אי-אמון נוספת במשך שנה, אם כי הנהגת "ועדת 1922" - חברי הסיעה שאינם נושאים במשרה ממשלתית ("יושבי הספסלים האחוריים") יכולה לשנות אותם.

מדובר ברוב דחוק יחסית, כאשר 41% מחברי הסיעה מתנגדים לעומד בראש המפלגה ובראש הממשלה. הרוב ממנו נהנה ג'ונסון נמוך מזה שניתן לקודמתו, תרזה מיי, בשנת 2018 - חודשים אחדים לפני שנאלצה להתפטר. הוא גבוה רק במעט מזה שניתן למרגרט תאצ'ר ב-1990, והיא התפטרה ימים אחדים לאחר מכן.

ג'ונסון מכהן כראש הממשלה מאז יולי 2019, לאחר שהיה ראש עיריית לונדון ושר החוץ, הוביל את מחנה התומכים בברקזיט והתפטר מן הממשלה בשל חילוקי דעות עם תרזה מיי, שעמדה בראשה, בנוגע ליישום הפרישה מהאיחוד האירופי. ג'ונסון הוביל בסוף אותה שנה את השמרנים לאחד מנצחונותיהם הגדולים ביותר בבחירות, עם 365 מושבים לעומת 202 בלבד ללייבור, מפלגת האופוזיציה העיקרית. מאז צנחה התמיכה בו, הן בשל משבר הקורונה והן בשל אישיותו השנויה במחלוקת. במקביל, הוא זכה לשבחים ברחבי העולם על עמידתו התקיפה נגד רוסיה במלחמה באוקראינה.

ההצבעה התקיימה לאחר ש-54 (שהם 15%) מבין חברי הסיעה ביקשו לערוך אותה. היוזמה באה בעיקר בעקבות פרשת "פארטיגייט" - למעלה מתריסר התכנסויות ומסיבות שנערכו בעיקר בדאונינג סטריט 10 בעיצומו של גל הקורונה הראשון ב-2020. בין היתר מדובר במסיבת יום ההולדת של ג'ונסון עצמו ובמסיבות שתייה ארוכות, ובמסיבה שנערכה ערב הלוויתו של הנסיך פיליפ; ג'ונסון נאלץ להתנצל בפני המלכה אליזבת. באותה עת נאסר כמעט לחלוטין על הבריטים להיפגש עם חבריהם וקרוביהם, והתקשורת פרסמה מקרים קורעי לב של מי שהלכו לעולמם בבדידות בשל המגבלות. מבקריו של ג'ונסון טענו שהוא שיקר לפרלמנט בתשובותיו על האירועים, בעוד הוא אומר שטעה בתום לב.

גם הצלחה בהצבעת אי-אמון אינה מבטיחה את עתידו של ראש ממשלה בריטי, כפי שמלמדים שניים משלושת המקרים האחרונים בהם ניצב ראש ממשלה שמרני בפני אתגר שכזה. כאמור, בשנת 2018 זכתה מיי ב-63% מקולות חברי הסיעה, אך לאחר פחות משנה נאלצה להתפטר בשל כשלונה בהעברת הברקזיט. בשנת 1990 התפטרה תאצ'ר מיד לאחר שזכתה ב-55% מקולות חברי הסיעה - שיעור תמיכה נמוך שלא אִפשר לה להמשיך למשול. לעומת זאת, ג'ון מייג'ור המשיך לכהן שנתיים לאחר שזכה בשנת 1995 ב-66% מקולות חברי הסיעה.