משח"כי הכס, משח"כי הכיס

זה שנים שראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו מתריע מעל כל במה לאומית ובינלאומית על סכנת הגרעין האירנית וזוכה על כך לביקורות ציניות ומלגלגות כמעט מקיר אל קיר בכנסת ובכלי התקשורת, מכל קצות הקשת הפוליטית השמאלנית (איך לא) בארץ. הוא היה הראשון שהתריע בשער והראשון שהתנגד להסכמי הגרעין האירניים הנבובים. מה לא אמרו עליו? שהוא מנותק, מחפש כותרות ורייטינג, בורח מהתמודדות עם בעיות הפנים של ישראל ומבקש להסיט את דעת הקהל ממשפטו. זוכרים?

והנה השנה כשאירן עומדת על סף פיצוץ גרעיני, וכוחות הביטחון מתריעים על כך ללא הרף, כל אותם תוקפים חריפים, יפי הנפש, הבלורית והתואר, ובראשם ראשי הממשלה יאיר לפיד ונפתלי בנט, נטלו את אומנותו של ביבי בנושא, ומתוקפים סדרתיים הפכו בעצמם למבקרים של אירן ומי שמתנגדים לייצור הגרעין הקטלני.

אין זה הנושא היחיד שבו הם המשיכו את מדיניות נתניהו, שבשעתם קטלו אותה ללא סייג. הם קטפו על מגש הכסף (תרתי משמע) את הישגי הסכמי אברהם ההיסטוריים, שחתם ביבי עם האמירויות וארצות ערב. ואי אפשר בלי להזכיר את נושא החיסונים. זוכרים את הביקורת הקטלנית של ג'וניור לפיד, ואת אמירתו הלגלגנית המגוחכת שביבי לא מסוגל להשיג יותר מחמישה חיסונים (כי כנראה זה מה שלפיד מסוגל) ושל בנט, שספרו "איך לנצח מגיפה" הפך כבר לבדיחה מצחיקה לנוכח מדיניות הכלת המתים וחוסר יכולתו להתמודד עם המגיפה המשתוללת ולנהל אותה? והנה הוכח שביבי הוא חלוץ החיסונים בארץ, שהביא מיליונים(!)!מהם לארץ, שהספיקו גם לשימוש בשירות ממשלת בנט ושר הבריאות ניצן הורוביץ.

את פירות הישגי נתניהו קטפה הממששת גם בתחום הביטחוני במבצע שומר החומות ובצמיחה הכלכלית עד הרבעון האחרון. אך במקום להכיר טובה לביבי, השניים ועמיתיהם יורקים בלי הרף לבאר של ביבי שממנה הם לא הפסיקו לשתות והפיקו תועלת רבה.

מעֵבר לכך, בלט הפער של ניהול המדינה בין נתניהו לצמד בנט את לפיד. ביבי התגלה כמדינאי דגול, בעל חזון הרואה עתיד ורץ מרתון למרחקים הרבה לפני נקודת הזינוק. בעוד ה'צמד' חסר כל חזון ומדיניות. מה הפלא שלפיד כָּשל כבר כשר אוצר וּכשר חוץ (עיין ערך השביתות הממושכות במשרד שכמעט אינו מתפקד) והסתבך עם רוסיה כשתקף את פוטין והאשים אותו בפשעי מלחמה (מה שנכון, אך זה היה כֶשֶל דיפלומטי חמור).

נתניהו הוא דיפלומט מזהיר, שהשכיל להוריד את הסוגיה הפלשתינית מסדר היום הציבורי והעולמי ולייצב שלום גלובלי, דיפלומטי וכלכלי, במזרח התיכון. בנוסף הוא כלכלן מבריק, אשר כשר אוצר מאינפלציה דו-ספרתית החזיר את ישראל ליציבות פיננסית. ישראל בתקופתו נהנתה גם לרוב משקט ביטחוני. כמו-כן הביא את המדינה לאפס קורונה. אולם למרבה הצער הממששת לא השכילה לשַמר הישגים אלו, כשהחזירה את הסוגיה הפלשתינית למרכז הבמה. הקורונה טיפסה מאפס לגבהים חדשים, האינפלנציה זינקה והצמיחה לבסוף ירדה.

אין מי מהמתמודדים שמסוגל להיכנס לנעליו הגדולות של נתניהו. לכן ראוי שאזרחי ישראל יראו אך ורק את טובתם האישית ואת טובת המדינה, ולא ילכו שולל אחר תעמולת הכזב הרטורית ומצגי השווא שמציגים אנשי מחנה "רק לא ביבי" והתקשורת המגויסת נגדו. אחרי הכאוס ששרר פה בשנה האחרונה, מגיע לנו האזרחים ניהול מדינה תקין ויציב בידי האיש שהוכיח שהוא יכול. זִכרו זאת ביום פקודה בקלפִּי!

שר בריאות או שחקן מגזרי?

נחשו מי אמר: "הקורונה ניהלה אותנו, בִּמקום שאנחנו ננהל אותה. שר הבריאות, ניצן הורביץ, היה שר בריאות חלש. הוא לא תִפקד ולא עשה כלום. לממשלה הזאת לא הייתה מדיניות. הוא הכיל את המתים. 6,000 מתים והרבה נפגעים היו בתקופת כהונתו בפחות משנה"! האם הדובר הוא ביבי, או סגן שר הבריאות לשעבר, יואב קיש מהליכוד, ואולי עמיתו מיקי זוהר? ממש לא.

אם עוד לא ניחשתם, הדובר הוא לא אחר מהקרדיולוג המומחה והיועץ לקורונה ברשויות המקומיות, פרופ' יהודה אדלר, שכאיש מקצוע, היה שומר הסף שהתריע בשער, קבל עם ותקשורת ותחת כל מיקרופון רענן, מפני מחדלי הקורונה, אך בממששת האינטרסנטית והמגזרית כל כך, לא זכה לכל מענה.

אכן, דבריו של הפרופסור הנכבד נכוחים וצודקים. לא סוד הוא שהשר הורביץ היה שר הבריאות המגזרי ביותר מאז קום המדינה. הוא הפך את המשרד הציבורי, הניזון מכספי משלם המיסים, לכלי שרת עבור המגזרים שחפַץ ביקרם, וניצל את משאבי המשרד לקידום זכויות העובדים הזרים (ביטוח בריאות חינם ועוד), אך בעיקר לטובת המגזר הלהט"בי שהורוביץ משתייך אליו. והורוביץ כמשל לממששת כולה, שהייתה מורכבת מ-8 מפלגות על תקן 8 מינִי ממשלות - כל ראש וכיסאו, כל ראש והאינטרסים הפוליטיים שלו, ושל מגזרו. מִשְח"כֵּי הכֵֹּס כבר אמרנו?