כעת זה רשמי: אליזבת ג'ונסון הבת איננה מכשפה. עד השבוע שעבר, ג'ונסון הייתה היחידה שטרם טוהרה מצד המכשפות בעיר סיילם שבמדינת מסצ'וסטס. בשנת 1693 היא "הודתה" בכישוף, האשמה שהוטחה בה וב-20 מבני משפחתה המורחבת; היא נדונה למוות אך קיבלה חנינה. הטיהור מוצנע בתוך תקציב בן 53 מיליארד דולר שהציג מושל המדינה, צ'רלי בייקר. ניו-יורק טיימס מדווח, שהוא בא לאחר מסע בן שלוש שנים שניהלה המורה לאזרחות קארי לה-פייר יחד עם תלמידיה בכיתה ח', בסיוע הסנאטורית המדינתית דיאנה די-זוגליו.
פרטים מועטים בלבד ידועים על ג'ונסון. היא הייתה בת 22 כאשר הואשמה, ייתכן שלקתה בנפשה, מעולם לא נישאה ולא ילדה – וכל אלו הקלו על מאשימיה לסמן מטרה על גבה. מושל מסצ'וסטס העניק לה חנינה והיא מתה בשנת 1747 בגיל 77. אבל שלא כמו נאשמות אחרות, לג'ונסון לא היו צאצאים שיכלו להילחם על טיהור שמה. טיהורים קודמים לא כללו אותה, אולי משום שאימה – שנשאה את אותו שם – הואשמה אף היא אך טוהרה בעבר.
לדברי לה-פייר, המאמץ לנקות את שמה של ג'ונסון היה פרויקט החלומות של כיתתה. הם למדו לחפש מקורות היסטוריים, כולל מקורות ראשוניים, כיצד עוברים חוקים וכיצד ליצור קשר עם המחוקקים המקומיים. הוא גם לימד אותם שיעור בסבלנות: לאחר מסע ארוך של התכתבויות, החוק לטהר את שמה של ג'ונסון נפל – והם עברו למסלול חנינת המושל, באמצעות תיקון לתקציב אותו הציעה די-זוגליו.
לפחות 172 בני אדם מהעיירה סיילם וסביבותיה הואשמו בכישוף בשנת 1692, כחלק ממסע חקירות פוריטני שיסודו בפראנויה. פרופ' אמרסון בייקר, שחקר את הפרשה, אומר לטיימס שהיו סיבות רבות להתוודות על חטאים שלא נעשו: להימנע מעינויים, מחשבה שאולי יש אמת בהאשמות, מסע לחצים מצד כמרים ואפילו בני משפחה, הימנעות מעונש מוות. בקיץ של אותה שנה היה ברור, כי מי שמכחיש – נשפט במהירות, מורשע ונתלה. לפחות 19 איש נתלו לאחר שכפרו בהאשמות, בעוד שאיש מבין 55 המודים באשמה לא הוצא להורג.
בייקר שמח על טיהור שמה של ג'ונסון. אין ספק שהאשמות השווא נגדה הרסו את חייהם ושמם הטוב שלה ושל בני משפחתה, הוא אומר. "אחרי כל מה שממשלת מסצ'וסטס ותושבי האזור עוללו לאליזבת ומשפחתה, זה המעט שאנחנו יכולים לעשות".
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
