הבינונית יושבת בספסל הקדמי בכיתה

אחריותנו לעמוד על המשמר. לתלמידנו מגיעים אנשי חינוך מצוינים, הטובים ביותר, מחנכים אשר לצד התגמול הכספי בל ישכחו את תפקידם המרכזי ושליחותם החשובה. לא לשמרטפייה, לא למשחקייה, לא לבזבוז שנה נוספת אחרי השנתיים האחרונות בגין מגיפת הקורונה.

מאבקם של המחנכים והמנהלים על כבודם, שכרם ומעמדם, הוא מהמאבקים המוצדקים ביותר. כאישה של מחנכת, כאביה של מחנכת צעירה, כמחנך בגמלאות, אני חרד מהמציאות המתהווה לנגד עיננו. גם אם נהייה אופטימיים, פקידי האוצר ייענו לבקשות ארגוני המורים, משכורתם תשופר כראוי, הנזק המצטבר עם פרישת אלפי מורות ומנהלים הוא נזק עוצמתי בכל קנה מידה.

עם המחסור במורים, ציפוף הכתות, איחוד המקצועות וגיוס חירום של מורים להיכנס לכתות וללמד מקצועות שאינם תחום התמחותם, המצב יחמיר את המציאות החמורה ממילא. מחנכת אחת לשתי כתות, אשר תלמד מתמטיקה על-אף שאין זו הפרופסיה שלה, זהו מתכון לכישלון ידוע מראש. מערכת החינוך חייבת להתארגן מחדש ולאתחל עצמה מחדש בעקבות עזיבת המנהלים והמחנכים.

מורים ממלאי-מקום אשר ישחקו בכדור בחצר בית הספר או יספרו סיפורים, זה דבר נחמד, כשמרטפיות אך לא כחלק מהמציאות החינוכית האמורה להעניק לתלמיד מעטפת ידע משמעותי, כלים ללמידה עצמאית והתפתחות על כל גווניה. בית הספר אינו מרכז שעשועים, בילוי ושמרטפות, בית הספר הוא משכן הדעת והכשרת הדור הבא של המדענים, החוקרים, היוצרים, המשוררים, המתכנתים, הרופאים, עורכי הדין, פועלי הייצור, בית הספר הוא המקום בו נזרעים זרעי המחר, זרעי החלומות, השאיפות והתקוות.

בשל המציאות המטרידה והמחסור באנשי חינוך מעולים אשר חלקם פרשו וחלקם יגיעו בראשון בספטמבר כי לא מצאו אלטרנטיבה מתגמלת ומספקת יותר, ורובם יגיעו כי הם חדורי שליחות ואמונה בדרכם החינוכית, אסור לאפשר מציאות בה בית הספר הופך לשמרטפייה לילדנו, למשחקייה לעת מצא ובעיקר לחממה לבינוניות.

אחריותנו לעמוד על המשמר, לדאוג שלילדנו יגיעו המורים הטובים ביותר, המנהלים האכפתיים ביותר, אנשי המקצוע האיכותיים, המומחים בתחומם, לא סתימת חורים, לא פקקי לחץ, כי אם אנשים אשר רוח בהם אשר יאפשרו לילדנו לספק את סקרנותם, להגשים את חלומותיהם, להיות תלמידים בבית ספר לא בשמרטפייה.

המאבק של ארגוני המורים הוא מאבק מהמוצדקים ביותר, אך אסור לשכוח, מורה ומחנך ראוי הוא לא רק מחנך מתוגמל כספית אלא ובעיקר מחנך הזוכה להערכה על עבודתו הבלתי פוסקת. מחנך הממלא את ייעודו בהענקת ידע לימודי, בהכשרת התלמיד ללמידה עצמאית, בעידוד המצוינות ובחתירה להישגיות, זהו מחנך הראוי לחנך את ילדנו, לצד טנא של ערכים, סובלנות, כבוד הדדי, אהבת העם והארץ, התנדבות, ערבות הדדית. השילוב של הערכים וההישגיות הלימודית הוא המתכון הבטוח ללמידה חווייתית, חדשנית ומשמעותית.

אחריותנו לעמוד על המשמר. לתלמידנו מגיעים אנשי חינוך מצוינים, הטובים ביותר, מחנכים אשר לצד התגמול הכספי בל ישכחו את תפקידם המרכזי ושליחותם החשובה. לא לשמרטפייה, לא למשחקייה, לא לבזבוז שנה נוספת אחרי השנתיים האחרונות בגין מגיפת הקורונה. הטובים להוראה, המצוינים לחינוך, המסורים והאכפתיים לשליחות חייהם, טיפוח ופיתוח דור העתיד. אסור לתת לבינוניות מקום בכיתה, אסור לאפשר לה להיכנס, לא לתת לה לעמוד ליד הלוח, לא להתייצב בפינה, הבינוניות החוצה, כאן לומדים ומחנכים.