|
מה קרה לחינוך לאזרחות טובה?
|
|
|
|
|
דאגה בקרב אנשי המקצוע ואנשי אכיפת החוק מנתוני העלייה בעבריינות הנוער ובחומרתה. נתונים מדאיגים על עלייה משמעותית בעבריינות נוער. בין השנים 1988 ו-2000 נרשמה עלייה של 1,416 אחוזים בתיקי עבריינות נוער. מדובר בין היתר בעלייה של כ-12 אחוזים בתיקי סכינאות של נוער, עלייה של 4 אחוזים במעורבות של קטינים כנפגעי דקירות ועלייה של כ-3 אחוזים במספר תיקי סמים בהם מעורבים בני נוער. הנתונים פורסמו לקראת פאנל מיוחד "מתיק בית ספר לתיק פלילי" שייערך במסגרת כינוס בתערוכת חינוך בישראל.
אחד ממשתתפי הפאנל, שופט בית משפט המחוזי אהרון מלמד אומר כי יש להחמיר את הענישה על עבריינות נוער. מלמד, בעבר נשיא בתי המשפט לנוער, טוען כי השינוי שחל בעבריינות "ובמיוחד הגידול בעבירות אלימות מטריד את הציבור בישראל ופוגע באיכות חייו, ועל כל לאור מימצאים אלה, מובנת הדעה הרווחת בציבור שאילו היו מטילים על הנוער עונשים חמורים היתה מצטמצמת העבריינות במידה ניכרת".
מלמד אומר עוד כי במקרים לא מעטים ההליך הפלילי הוא זה שהתחיל את התהליך הטיפולי שלא היה מתקיים אחרת.
בעמדה שונה אוחזת הממונה הארצית על תחום ייצוג נוער בסנגוריה הציבורית ד"ר אביטל מולד. מולד מותחת ביקורת על בתי הספר אשר פונים בקלות רבה מידי למשטרה. לטענתה במהירות רבה מידי הופך מעשה של נער בבית ספר לתיק ולכתב אישום. מדובר לדבריה בבחירת בתי הספר "בדרך הקלה" - הפנית הבעיות להליכים פליליים במקום חינוכיים. מולד תציג בכינוס את האלטרנטיבות להליך פלילי בגישת "הצדק המאחה".