בכל עיירה יהודית היה מקובל שאיש רב ממון, להלן "הגביר", דאג לאביוני אותה עיירה למתן צדקה, מה שהיה מכונה בעגה "גמ"ח", כלומר גמילות חסדים. מורשת חשובה זו, מסתבר, פעפעה במהלך מחצית השנה גם ללשכת שר הבינוי והשיכון, יצחק גולדקנופף שבמקום לדאוג לכלל עם ישראל לדיור, שם את יהבו על תרומות גמ"ח.
דוגמה מובהקת לכך אפשר למצוא בהחלטה המאוד מוזרה, שלא לומר הזויה, להעניק מענק של 50 אלף שקלים לכל מי שימכור דירה יד שנייה שערכה לא יעלה על 600 אלף שקלים.
בדיקה זריזה שערכנו בלשכת הקבלנים, מצאה כי דירות יד שנייה במחירים המפתים הנ"ל, אפשר כיום למצוא רק בערי פריפריה נידחות, ובשיכונים מתפוררים שם מתרכזת בעיקר אוכלוסייה חרדית.
מעבר לעובדה שמדובר במענק שתקבל רק אוכלוסייה מוגדרת של "אנשי שלומנו", ושמדובר בפועל בקבוצה מאוד מצומצמת של כאלה שייהנו מכך, נשאלת שאלה מטרידה רבה יותר - מה בפועל עושה גולדקנופף לטובת שוק הדיור? והתשובה החד-משמעית שלי: הוא לא עושה דבר וחצי דבר!
אם את שרי השיכון הקודמים האשמתי בכך שהם לא מבינים כלל בנדל"ן בכלל ושוק הדיור בפרט, הרי שגולדקנופף לא רק שאינו מבין דבר וחצי דבר, הוא גם לא מנסה אפילו לעשות משהו בתחום שעליו הוא ממונה. דוגמה מובהקת לבורות של גולדקנופף בתחום שעליו הוא אמון, הייתה בראיון הראשון שהעניק מייד עם היכנסו לתפקיד. בעיית דיור? אמר בתמיהה. אין שום בעיה. יש מספיק דירות בישראל לכולם.
דוגמה לא פחות מטרידה הינה בעובדה שבמהלך מחצית השנה האחרונה מאז הוקם מטה הדיור, הוא לא התכנס אפילו פעם אחת לרפואה. והדוגמה אולי הכי מטרידה הינה בכך ששנת 2023 תסתיים על-פי כל הסימנים בשפל חסר תקדים של התחלות הבנייה, כ-40 אלף בלבד, הנמוך ביותר מזה עשור.
כמו-כן העובדה שגולדקנופף בחר לאחרונה ללמד סנגוריה על רשות מקרקעי ישראל (רמ"י - שהוא היו"ר שלה) תמוהה לטעמי במיוחד. אולם, וזה אולם גדול, מה שמוזר בעיני יותר מכול הינה העובדה שמשום מה אמצעי התקשורת בחרו בעיקר לתקוף את נגיד בנק ישראל (אמנם בצדק רב) על הנזק שבהעלאות הריבית, תקפו את רמ"י, את מנהל התכנון במשרד הפנים, את משרד האוצר, אבל גולדקנופף, משום מה, נותר בבחינת סטטיסט בזירה.
המסקנה שלי מהסאגה ההזויה הזו: צריך אחת ולתמיד לחזור לעידן בו תיק הבינוי והשיכון היה נחלת המפלגה הגדולה בקואליציה (!) דוגמת ימי אריק שרון ופואד בן-אליעזר, זאת במקום להעניק את התיק המרכזי והחשוב מאין כמותו לנציג מפלגה סקטוריאלית.
החלטה שכזו, לטעמי, איננה רק ברמה הטקטית, אלא החלטה אסטרטגית פרופר. יתרה מכך: אם מפלגת השלטון המרכזית תחליט שמי שיישב על כס שר השיכון יהיה לא רק פוליטיקאי מיומן ועתיר תקציבים, אלא גם ובעיקר איש מקצוע(!) שמבין היטב את תחום הנדל"ן, עובדה זו לכשעצמה היא בהחלט מהפך ותביא את שוק הדיור החולה והמקרטע אל חוף מבטחים!
