|
תאריך לידה: 1930/--/--
ארץ לידה: ברזיל
אזרחות: ישראלית
מצב משפחתי: נשוי+2
השכלה: פרופסור
תואר/מקצוע: אמן
תפקיד/עיסוק: קולנוען
|
דוד פרלוב. יליד 1930, ריו דה ז'נרו, ברזיל. נשוי למירה, אב ליעל ונעמי. מתגורר בתל אביב.
יחד עם הוריו, עקר לעיר הצפונית בלו הוריזנוטה, שם למד בבית ספר יהודי. בגיל 10 עבר לחסות סבו, אבי אביו, מותיקי העיר צפת, שהתגורר בסאן פאולו. היה חבר בצעירותו בתנועת הנוער החלוצית דרור.
בשנת 1952 יצא לפריז על מנת ללמוד ציור. הוא למד באקדמיה לאמנויות Beaux Arts באטליה , ו-Arpad Senes בפריז, אך סגנון האבסטרקט ששלט אז בפריז לא משך אותו. הוא גילה בפריז את הקולנוע, ובעיקר את הקולנוע הדוקומנטרי. בשנת 1955 מצא את משרתו הראשונה בקולנוע עם הבמאי הפולני-צרפתי באפה, בעריכת סרטי פרסומת דוקומנטריים. במקביל פגש את במאי הקולנוע הדוקומנטרי ז'וריס איוונס, אשר בחר בו לערוך את סרטו הארוך והלא גמור על מארק שאגאל.
בפריז עשה שני סרטים: מרק שאגאל, 1957; ודודה צ'יינה הזקנה, 1957. הוא נקלט היטב בקהילת הקולנוע בפריז וזכה לביקורות נלהבות.
בשנת 1958 עלה לארץ והתיישב בקיבוץ יוצאי ברזיל, ברור-חיל. בשנת 1960 עזב את הקיבוץ, כיון שלא יכול היה להתפתח שם מבחינה קולנועית, והתיישב בתל אביב.
בשנת 1959 קיבל את הצעה הראשונה לעשות קולנוע ישראלי - הוא התבקש לביים סרטי הסברה חודשיים של הסוכנות היהודית. לאחר מכן הוזמן לביים עבור שירות הסרטים הישראלי. בשנים 1973-1983 תיעד את המציאות הישראלית ואת תחושותיו מחלונות ביתו בתל אביב. התוצאה היא שש שעות של יומן בשישה פרקים, אחד משיאי הקולנוע הדוקומנטרי האישי הישראלי.
על הסרט יומן זכה בכמה פרסים: בשנת 1986 קיבל פרס מיוחד של חבר השופטים מהמועצה לתרבות ולאמנות ומהמכון הישראלי לקולנוע על קטעים מתוך הסרט, בשנת 1990 נבחר לבמאי העשור על-ידי איגוד מבקרי הקולנוע בזכות הסרט, בשנת 1994 נבחר לסרט הטוב של השנה על-ידי איגוד מבקרי הקולנוע, בשנת 1998 נבחר הסרט כאחד מחמשת הסרטים הטובים ביותר של מדינת ישראל בתחרות היובל שאורגנה על-ידי רשות השידור. כמו כן, בשנים 1998-1999 נערכה הקרנה רצופה, בת שש שעות, של הסרט בקלן, ב-Kunst Hochshule Digital בקלן, באוניברסיטת ברצלונה, במוזיאון MOMA בניו-יורק (ב-1992), בערוץ 4 באנגליה (ב-1989) 6 פרקים במשך שבוע, ובאוניברסיטת ייל, ארה"ב.
עם הפרסים הרבים שבהם זכו סרטיו, ניתן למנות הפרסים הבאים: 1964 - הסרטים בית זקנים ובירושלים, נבחרו על-ידי קרן ון-ליר לסרטים הטובים ביותר של השנה וזיכו אותו בתואר במאי השנה; 1964 - מדליית ארד על בירושלים בפסטיבל הסרטים בונציה; 1965 - ציון לשבח על פסים חדשים בצ'כוסלובקיה; 1977 - הסרט ביבה נבחר על-ידי המועצה לתרבות ולאמנות והמכון הישראלי לקולנוע כסרט הטוב של השנה, וזיכה אותו בתואר במאי השנה; 1994 - פרס עוזי פרס על מכלולו יצירתו הקולנועית; 1994 - פרס לטינו אמריקה עבור תרומתו לקולנוע הישראלי; 1995 פרס האקדמיה הישראלית לקולנוע על מכלול יצירתו הקולנועית.
חתן פרס ישראל לשנת תשנ"ט בתחום הקולנוע.
משמש פרופסור חבר בחוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב. מלמד גם בסן פאולו, בחוגים לקולנוע של האוניברסיטה.
